יצירה דיגטלית של האמן ביפל שנמכרה ב-69 מיליון דולר (צילום: רויטרס)
היצירה הדיגיטלית של האמן ביפל, שנמכרה ב-69 מיליון דולר|צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים משגע את עולם האינטרנט טרנד חדש: NFT. אם גם אתם שואלים את עצמכם מה זה, ולמה אנשים משלמים על זה כל כך הרבה כסף, הגעתם למקום הנכון – כי אנחנו מתכוונים לעשות לכם סדר, אחת ולתמיד. באנגלית צחה, פירוש ראשי התיבות NFT הוא non-fungible token (אסימון בלתי ניתן להחלפה). מדובר, אם כן, בנכס דיגיטלי מבוסס טכנולוגיית בלוקצ'יין עם סימני זיהוי שלא ניתן להעתיק או לשכפל. בשפה לא טכנולוגית: שטר מכר למהדורה מקורית של יצירה כלשהי. איזו יצירה, אתם שואלים? אין בעיה: כמעט כל דבר שתוכלו לעלות בדעתכם. מסרטון דרך ציורים, ציוצים, תמונות – ואפילו הכתבה הזו ממש.

בדומה לטרנדים אחרים ברשת, גם הטרנד הזה התפוצץ לאחרונה והגיע לממדים בלתי נתפסים. אמן הרשת מייק ווינקלמן, הידוע בכינוי Beeple, מכר מוקדם יותר החודש יצירה עליה עמל במשך 5,000 ימים. המחיר: 69 מיליון דולר. "אני מאמין שאנחנו נמצאים בבועה, למען האמת", אמר המיליונר הטרי בראיון. "אני חושב שנראה הסתערות מטורפת של אנשים על התחום הזה, והרבה דברים שאנשים מוכרים כ-NFT הם למעשה זבל שלא ישמור על ערכו".

אנחנו לא פותחים עין, אבל יש אמת בדבריו של ווינקלמן: אין הרבה מה לעשות עם NFT כזה, או עם NFT בכלל. כל אדם יכול למצוא את היצירה ברשת, לצפות בה בחינם, להדפיס אותה ולתלות אותה בסלון. אגב, אותם אסימונים לא שמורים רק ליצירות אמנות. "מגדיר את הטוויטר שלי", כתב ב-21 במרץ 2006 מייסד טוויטר ג'ק דורסי; 15 שנים אחר כך נמכר אותו הציוץ כ-NFT עבור לא פחות מ-2.9 מיליארד דולר.

ליגת הכדורסל האמריקנית נכנסה אף היא לתמונה, והחלה למכור באתר nbatopshop חבילות של "זיכרונות", כלומר קטעי וידאו שזמינים לצפייה ברשת; עד כה היא גרפה יותר מ-260 מיליון דולר, כשהזיכרון היקר ביותר שנמכר עבור 200 אלף דולר מציג את לברון ג'יימס.

אז מה יעשו הרוכשים עם הנכסים החדשים שלהם? לא הרבה. בניגוד לציור של פיקאסו, את יצירת האמנות של ווינקלמן, את הציוץ של דורסי ואת הסרטון של לברון ג'יימס אתם לא ממש יכולים לתלות על הקיר – אלא רק להמשיך לסחור ולקוות שתגזרו עליהם קופון.


תופעת NFT לא שמורה רק לארצות הברית. עומר נאור, למשל, הוא יזם ששמע במקרה על טופ שופ בזמן שישב עם חברים לראות משחק כדורגל. "חבר דיבר עם אחיו, שנמצא בארה"ב וסיפר לו על הפלטפורמה, ובגלל שאני מכיר את תחום האספנות מקלפי הפוקימון הבנתי שיש פה הזדמנות", הוא אמר בשיחה עם NEXTER. "נכנסנו לאתר וראינו שזה עדיין בשלב הבטא, רק 40 אלף מנויים רשומים. החבר שלי שם את הידיים על הראש ואמר לי 'עומר, אני לא מאמין שנפלנו על הפלטפורמה הזאת, אנחנו מיליונרים'. מיד פתחנו חשבון והתחלנו לסחור בקלפים ופשוט התחלנו להכפיל את הכסף שלנו. מאז אני משקיע 5 שעות מהיום בהקשבה לפודקאסטים של אספני קלפים, קורא הכרזות רשמיות של הארגון ומשתתף בצ'אטים בדיסקורד". 

לחלקכם זו אולי תשמע כמו הרפתקה מסוכנת ומיותרת, אבל עם הרווחים שהוא גרף אי אפשר להתווכח. "אני לא יכול להיכנס למספרים מדויקים, אבל כרגע התיק שלי שווה עשרות אלפי דולרים. אני מאמין שתוך שנה הוא יהיה שווה מיליון דולר ותוך כמה שנים אפילו כמה מיליונים". ביחס לכלל השוק, ההשקעה בטופ שופ דווקא נחשבת בטוחה יותר, מכיוון שהגב המסחרי שעומד מאחוריה הוא ה-NBA, אחת מליגות הספורט הממוסחרות והמתקדמות ביותר בעולם שכבר מזמן לא מתרכזת רק בכדורסל, אלא הפכה למותג של ממש.

"בסופו של יום יש פה פלטפורמה רשמית של NBA. הם מקדמים אותה ברשתות החברתיות שלהם, ומשקיעים בה אנשים כמו המיליארדר מארק קיובן. המהלכים שלהם לתת מספר סידורי לחבילות ולקטלג אותן לפי מהדורות מיוחדות שכנעו אותי שהם עשו דיגיטציה מדויקת לשוק איסוף הקלפים. הבנתי שיש פה הזדמנות מטורפת ואני לוקח אותה במלוא הרצינות", הוא אומר.

אגב, גם קלפי פוקימון הפכו לנכסי NFT נחשקים במיוחד. היוטיובר לוגן פול צילם את עצמו פותח חבילות של פוקימון ומחפש את הקלף היוקרתי של צ'ריזרד. הוא מכר כל קטע עבור 20 אלף דולר, וגרף יותר מ-5 מיליון דולר. שחקן הקולנוע וויליאם שאטנר, למשל, החל למכור קלפי אספנות של עצמו – כשאחד מהם הוא צילום רנטגן של אחת השיניים שלו משנת 1953.


האם הייתם מסכימים לשלם עשרים אלף דולר כדי לצפות ביוטיובר מוחצן מחפש קלף של פוקימון? כנראה שלא. האם הייתם משלמים עבור צילום רנטגן של השן של שאטנר? אנחנו בטוחים שהתשובה שלילית. ובכל זאת, זה עובד. השוק מזין את עצמו, וככל שיותר ויותר אנשים יסחרו ב-NFT, כך הבועה תמשיך להתנפח. "בסופו של דבר השוק ימשיך לצמוח, והאסימונים יוכלו להפוך לנכס הבסיסי בכלכלה הווירטואלית ולהתרחב מעבר לעולמות האמנות והאספנות", אמרה ל"אינסיידר" נטליה איבנובה, סמנכ"לית תפעול בל'אטלאיר. יש גם מתנגדים, כמובן. ניקולס ויבר, פרופסור למדעי המחשב בברקלי, טוען שמדובר בקדחת, שיגעון ספקולטיבי ו"בועה שעומדת להתפוצץ". רק הזמן יגיד.