"מדינת ישראל עשתה היסטוריה ושיגרה חללית ישראלית ראשונה לירח. צפיתי בשיגור מחדר הבקרה. זה היה רגע של גאווה עצומה והתרגשות עצומה" - כך פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ישיבת הממשלה ביום ראשון.
ההתלהבות לא היתה רק שלו. בכל המערכת הפוליטית חגגו את הצטרפותה של ישראל למועדון החלל, אחרי המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין, עם שיגורה לירח של החללית הישראלית הראשונה, "בראשית". היא צפויה לנחות בו ב-11 באפריל.
ישראל מעולם לא הגדירה את בניית החללית יעד אסטרטגי, ומעולם לא ראתה בהמראתה צורך לאומי. למעשה, הסיפור הישראלי כמעט הפוך מזה של נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, שהציב בפני אומה שלמה יעד להנחית נציג על הירח. למעשה, ישראל הגיעה לחלל דרך כמה יוזמות פרטיות - במסלול עוקף שהתחיל בגוגל, עבר דרך רצף של מיליארדרים, ונגמר בתעשייה האווירית.
להנחית על הירח חללית בגודל בקבוק
הפרויקט התחיל בניסיון של שלושה מהנדסים ישראלים - יריב בש, יונתן ויינטראוב וכפיר דמרי - להיענות לאתגר Google Lunar XPRIZE, שהציבה החברה ב-2007. לפי תנאי התחרות, החללית אמורה היתה להיות משוגרת על ידי צוות אזרחי פרטי, שלא ממומן על ידי מדינה כלשהי.
ואולם מפרויקט קטן של שלושה מהנדסים שרצו לשלוח לירח חללית בגודל של בקבוק קולה בעלות של מיליוני דולרים בודדים, התנפחה הפעילות לפרויקט ענק בעלות של כ-100 מיליון דולר.
ב-2010 שלושת המהנדסים הקימו את SpaceIL - עמותה ללא מטרת רווח. בעל ההון הראשון שנכנס לתמונה הוא המיליארדר הישראלי מוריס קאהן, שהוביל את הפרויקט ותרם לו 40 מיליון דולר מכספו. בהמשך הצטרפו תורמים נוספים - בהם מירי ושלדון אדלסון וסמי סגול. בסופו של דבר היוזמה, שנתפשה בתודעה הישראלית כפרויקט לאומי, מומנה באופן כמעט בלעדי מכספים פרטיים. משרד המדע תרם לו כ-10 מיליון שקל בלבד.
התרומה העיקרית של המדינה לשיגור החללית התבטאה בשיתוף הפעולה בפיתוחה בין העמותה לחברת התעשייה האווירית (תע"א), שבבעלות ממשלת ישראל. לדברי עידו ענתבי, מנכ"ל העמותה, תכנון ופיתוח החללית נהפך ב-2013 לעבודה משותפת של העמותה ותע"א, במימון של קאהן ותורמים נוספים.
עוד ב-TheMarker
סמארטפונים מתקפלים, דור חמישי וסים דיגיטלי: הבשורות של תערוכת הסלולר בברצלונה
עיריית תל אביב-יפו תקים כביש חשמלי בשיתוף אלקטריאון
"רכשנו ציוד מספקים שונים, ואת עבודות הפיתוח, ההרכבה והניסויים רכשנו מהתעשייה האווירית. עבודת המהנדסים שלהם נעשתה בהזמנה מסודרת. הם עבדו עבור הפרויקט כמו על כל פרויקט אחר, והעבודה מומנה באמצעות התרומות".
בתעשייה האווירית סירבו לשתף את TheMarker בסכומים המדויקים שהושקעו על ידי החברה בפרויקט, ולא סיפקו נתונים לגבי התשלום שקיבלה החברה עבור שעות כוח האדם שהושקעו בפרויקט, ולגבי הציוד והשטחים שהועמדו לרשותו.
תקציב המחקר והפיתוח של תע"א הוא 200-160 מיליון דולר בשנה, ובחברה רואים את מיליוני הדולרים הבודדים שהושקעו לפי הערכות בפרויקט של SpaceIL כהשקעה זעומה יחסית לתועלת שנוצרה לחברה מהשתתפותה בו. "יש הסכמות בין העמותה לתע"א על הקניין הרוחני, שעל פיהן יתבצעו פעולות עתידיות לגבי ייצור חלליות ומכירתן לגורמים אחרים", אמר עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתע"א. בנוסף, לא ניתן להתעלם מיחסי הציבור הרבים שהחברה קיבלה בזכות הפרויקט.
להשקעה הציבורית בפרויקט יש להוסיף תקציבים שהגיעו מגופים ציבוריים נוספים שהשתתפו בו - ובהם מכון ויצמן.
בעמותה הועסקו בשיאה כ-50 אנשים, מרביתם מהנדסים. פעילותה הרחבה יותר כללה כ–200 מתנדבים, שדאגו לערך המוסף המשמעותי של הפרויקט - המתנדבים נפגשו לטענתם עם יותר ממיליון ילדים, שנחשפו לפעילות חינוכית סביבו. זאת, במטרה ליצור בישראל את "אפקט אפולו" (התעניינות מוגברת בתחומי המדע והטכנולוגיה שמגיעה עקב הישגים בחקר החלל).
תע"א קוצרת פירות
העובדה שמדובר בפרויקט שנולד כמיזם פרטי, ולא כתוכנית לאומית, משתקפת ביעדיו. המטרה שלשמה פותחה החללית היתה לעמוד בקריטריונים שקבעה גוגל בתחרות ב-2010 - על החללית לצעוד 500 מטר על הירח, לצלם תמונת סלפי ולשלוח אותה לישראל. החללית נושאת עליה, בין היתר, קפסולת זמן ועליה מידע על הפרויקט והצוות, ספר תנ"ך וחומרים נוספים שנאספו מהציבור הישראלי. כל אלה יישארו על הירח, יחד עם החללית, שלא אמורה לשוב לכדור הארץ.
מלבד המשימה שלשמה פותחה החללית, היא תבצע בחלל ניסוי ראשון מסוג. שיתוף פעולה בין מכון ויצמן ונאס"א, שכולל מדידות של השדה המגנטי של הירח.
תע"א, מצדה, קוצרת את הפירות מהפרויקט שהזדמן אליה במקרה. בזכות ההשתתפות בבניית החללית, היא חתמה לפני כחודש על שיתוף פעולה עם חברת הלוויינים הגרמנית OHB System AG. התעשייה האווירית תפתח נחתת עבור פרויקט גדול של סוכנות החלל האירופית, שתבצע OHB. הפרויקט יתבסס על הטכנולוגיה שפותחה עבור החללית "בראשית". מנכ"ל תע"א, נמרוד שפר, אמר עם החתימה עם העסקה כי "הידע הטכנולוגי שנרכש בפיתוח החללית הישראלית עם SpaceIL מאפשרים לנו להיות שותפים בפעילות מחקרית מתקדמת בחלל החיצון".
ישראל מנצחת ללא הפרס של גוגל
לאורך השנים נתקל הפרויקט בקשיים רבים. שלושת המייסדים הוזזו מניהולו והתמקדו בחלק החינוכי; מהנדסים ועובדי עמותה עזבו את הפרויקט, ובהם גם היזם והמשקיע ינקי מרגלית, ששימש יו"ר העמותה מרגע היווסדה. ב-2017 הודיע קאהן על פרישתו מתפקיד יו"ר העמותה - להערכת מקורביו במטרה לדרבן את המעורבים בפרויקט ולעודד השקעות מצד גורמים נוספים.
במארס 2018 החליטה גוגל על ביטול התחרות, לאחר כמה דחיות של הדד־ליין. מתוך הקבוצות שהמשיכו במאמציהן - הקבוצה הישראלית היא הראשונה שהצליחה לשגר חללית לירח.
ניתן להביט על הפרויקט כהדגמה נוספת להישגיה של החוצפה הישראלית. בזמן שמעצמות משקיעות מיליארדי דולרים כדי להגיע לחלל - ישראל הצליחה להגיע להישג הסמלי באמצעות חשיבה מחוץ לקופסה, טכנולוגיות פשוטות וניצול הזדמנויות גמיש.