צו איסור הפרסום בפרשת "הזמר המפורסם" הוסר כשבוע לאחר שהפרשה נחשפה בתקשורת. אבל כבר מיומה הראשון נדמה היה כי, למרות הצו, כולם יודעים במי מדובר. מה שהוביל לחשיפת זהותו של "הזמר המפורסם" (אייל גולן), היו בעיקר ההפרות החוזרות ונשנות של הצו, בין היתר על ידי אותו בלוגר מפורסם, הגולשים באינטרנט ואפילו אייל גולן עצמו שתגובותיו ברשת החברתית קשרו אותו לפרסומים הללו.
המקרה הזה מעלה תהיות בנוגע למידת התאמתו של צו איסור הפרסום לתקופתנו והיכולת של הרשויות לאכוף אותו בעידן האינטרנט. הנה 9 שאלות ששאלתם את עצמכם עם התפוצצות הפרשה, וכמובן גם התשובות.
1. מהו צו איסור הפרסום? מדוע משתמשים בו?
צו איסור פרסום הוא צו המוטל על התקשורת והציבור להימנע מלפרסם מידע מסוים. הצו יכול ויינתן במגוון רחב של מקרים, לדוגמא: כאשר תיתכן פגיעה בחקירה משטרתית, באינטרסים של הציבור, בביטחון המדינה, או כאשר מדובר במידע שפרסומו עלול לפגוע באדם מסוים כמו פגיעה חמורה בפרטיותו, בשמו הטוב, ואף סיכון חייו במקרים מסוימים.
בית המשפט, הוא הגורם הדומיננטי והמכריע בכל הנוגע לצו איסור פרסום על מגבלותיו וגבולותיו- הוא יכול להיות גורף על כל פרטיה של חקירה משטרתית ויכול להיות מצומצם, רק על פרטים כגון שם החשוד וזהותו.
2. האם יש לצו איסור הפרסום מקום בעידן הרשתות החברתיות?
הצו חל על כל אזרח ולא רק על כלי התקשורת. אבל אין ספק שלחברי הרשתות החברתיות יש באופן מעשי חופש ביטוי כמעט בלתי מוגבל במיוחד כאשר מדובר בפרסום אנונימי, כגון כתיבה תחת זהות בדויה ברשת. רק במקרים חריגים מאוד תוטל בקרה כלשהי על פרסומים ברשתות החברתיות, על ידי הרשתות עצמן, וגם במקרים אלו, כנראה שהבקרה תהיה מאוחרת נוכח הפרסום שכבר נעשה. לאור זאת, אכיפתו של צו איסור פרסום בעידן הרשתות החברתיות היא פעולה כמעט בלתי אפשרית.
צפו: עיתונאים מפרים את הצו בטעות:
3. צו איסור הפרסום בכלל רלוונטי היום?
ההתפתחות הטכנולוגית מטילה מכשול גדול בפני אכיפת צווי איסור הפרסום, המספר העצום של אתרי האינטרנט, קלות מציאת המידע בעזרת מנועי חיפוש ואי בהירות לגבי האחריות המשפטית על אתרים (בארץ ובעולם) - כל אלה מקשים על אכיפת הצווים.
4. מתי ניתן לתבוע על הפרת צו איסור פרסום?
הסנקציה הפלילית להפרת צו איסור פרסום הינה חצי שנת מאסר. הסנקציה הפלילית תפקידה להעניש וליצור מנגנון הרתעה. לעיתים תכופות הפרת צו איסור פרסום תגרור אחריה הפרות אחרות בהתאם למקרה הספציפי, כך למשל, הפרת צו איסור פרסום יכולה לפגוע בשמו הטוב של אדם ולהעמיד לו עילת תביעה נזיקית בגין לשון הרע ובפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע (50,000 שקלים ללא הוכחת נזק) ואף בפיצויים נוספים בהתאם למקרה ובהתאם להיקף הנזק שנגרם נוכח הפרסום. כמו כן, ייתכן שהפרת צו איסור פרסום תגרום לפגיעה בפרטיות של הנפגע כתוצאה מההפרה ותזכה אותו בפיצוי נוסף.
כך לדוגמא בפרשה המדוברת של "הזמר המפורסם", הבלוגר פרסם את שמו של הזמר במסגרת הודעה בבלוג שמנהל ובניגוד לצו איסור הפרסום, בהתאם לכך, קיבל הבלוגר מכתב התראה מעורך דינו של הזמר, המתריע בפניו שייתכן ויתבע לתשלום פיצוי נזיקי בעילת לשון הרע בגין הפרת צו הפרסום. אף המשטרה זימנה אותו לחקירה ואם תחליט להעמידן לדין, הוא צפוי לעונש של עד חצי שנת מאסר.
5. האם בלוגר נחשב לעיתונאי על פי החוק והאם הוא כפוף לצו איסור הפרסום?
אין בחוק הגדרה של "מיהו עיתונאי", בשל הקושי ליצור הגדרה כזו. גם כאשר נעשה ניסיון להגדיר עיתונאי, עד כה בלוגרים לא נכללו בהגדרתו של עיתונאי, החובות החלות על עיתונאים לא חלו על בלוגרים וכך גם הזכויות המוקנות לעיתונאי. אך, במסגרת מהלך שהוביל יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין מונתה "הועדה לבחינת הקריטריונים" שחלק ממטרותיה היו לבחון קריטריונים חדשים למתן תעודת עיתונאי לאנשי תקשורת נוספים. הוועדה הביאה לשינוי המצב ולאחרונה החלה לשכת העיתונות הממשלתית להכיר בבלוגר (בתנאים מסוימים) כעיתונאי מן השורה. התנאי למתן תעודת עיתונאי לבלוגר הוא שיהיה כותב בפלטפורמות דיגיטליות עם 10,000 כניסות של משתמשים ייחודיים לפחות ביום.
6. האם פרסום בפייסבוק פרטי נחשב להפרת צו איסור הפרסום?
גם פרסום למספר מצומצם של אנשים מהווה הפרה של צו איסור פרסום. כך גם כל פרסום בפייסבוק פרטי של המידע האסור בצו, באופן ישיר וקשור למידע, ייחשב להפרתו. אך כפי המצוין לעיל, נכון ליום זה אין כל דרך למנוע את הפרסום. ניתן להטיל סנקציות כאשר ידוע מי המפרסם.
7. האם לאותו אדם שעל פרטיו מוטל צו איסור הפרסום מותר להפר אותו בעצמו?
החוק קובע כי מותר לחשוד עצמו לפרסם את שמו במקרים בהם הוא ביקש לפרסם את שמו, אך את הבקשה עליו להפנות לבית המשפט.
8. איך המשטרה יכולה לאכוף את צו איסור הפרסום?
החוק מאפשר לפסוק עד שישה חודשי מאסר למי שמפר צו איסור פרסום (חוק הנוער מאפשר, במקרים של פרסום פרטים על אודות קטינים, עד שנת מאסר), אך עד היום כמעט שלא נענשו עיתונים ועיתונאים כתוצאה מהפרות שכאלה, וגם כשנענשו, הסתכם העונש במכתב נזיפה או בקנס כספי. במקרה המדובר של "הזמר המפורסם" לדוגמא, הזמינה המשטרה את הבלוגר שהפר את צו איסור הפרסום לחקירה.
9. מה יש לעשות כדי להתאים את צווי איסור הפרסום לעידן הטכנולוגי של ימינו?
ארסנל הפעולות העומדות לרשות המחוקקת אינו גדול במיוחד, אך עדיין יש מה לעשות. כך למשל, חלק גדול מההפרות של צווי איסור הפרסום נעשות באמצעות הרשתות החברתיות, בהתאם לכך, לא מן הנמנע שאותן רשתות חברתיות יטילו מגבלות מסוימות וצנזורה במקרים בהם קיים צו איסור פרסום. מנגנון של דיווח והסרה של תגובות ופרסומים פוגעניים קיים ברשתות חברתיות מסוימות אך אינו יעיל נוכח העובדה שמרגע הדיווח על התגובה הפוגענית ועד להסרתה (אם בכלל) חולף זמן רב וצווי איסור הפרסום יהיו כבר חסרי תוכן.
בהתאם לכך, אפשרות סבירה היא שהמחוקק יחייב את הרשתות החברתיות השונות (אשר פועלות בתחום מדינת ישראל) לפעול באופן מיידי למניעת הפרות ולהסרת תגובות במקרה הצורך. אך יש לזכור, שפתרון אינו הרמטי וקשה מאוד לשלוט על המידע הרב שמתפרסם ברשתות אלו ובפרט על הצנזורה שכמעט ואינה קיימת בהן.
עוד פתרון אפשרי של המחוקק לצורך מניעת הפרות עתידיות, הינו בתחום הענישה - ייתכן שיש להגדיל את הקנסות והעונשים הקבועים בחוק, ואף להטיל ענישה מינימאלית בכל מקרה של הפרה - בייחוד של הגורם המדליף עצמו. אך, נזכור כי כל אלו עדין לא פותרים הרמטית את הבעיה וקרוב לוודאי שנראה עוד הפרות בעתיד.
עו"ד דן חי הוא מומחה בתחום הפרטיות ולשון הרע ורכז תחום הפרטיות בלשכת עורכי הדין.