דיגג מציגה: כך תפסידו 200 מיליון דולר בארבע שנים

איך חולפת לה תהילת עולם ובאיזו מהירות היא עושה את זה בעידן האינטרנט - Digg, האתר שבשנת 2008 סירב להצעת רכישה מגוגל תמורת 200 מיליון דולר, נמכר לחתיכות כמו מכונית משומשת במהלך סוף השבוע תמורת 500 אלף דולר בלבד. 

ולחשוב שרק לפני שש שנים תמונתו של קווין רוז (35), התנוססה על השער של הביזנס וויק תחת הכותרת "איך הילד הזה הרוויח 60 מיליון דולר ב-18 חודשים". וקווין רוז באמת היה ילד, וגם אחת הדמויות הנערצות ברשת. רוז היה האיש ששיכנע קבוצה מדהימה של גרפיקאים, מתכנתים ואנשים עם חזון לרשת להתכנס בחברה הקטנה שהוא פתח. לפני שש שנים, דיגג היתה האתר להיות בו.

עושים דיגג במקום לייק 

בימים שבהם כולם חיכו לפריצת הווב 2.0, רוז וחבריו עשו את זה בלי להזיע. הקונספט נראה בוודאי פשטני היום, אבל הוא היה מהפכני באותם ימים - הגולשים קובעים מה הכי מעניין ברשת. כתבה מעניינת? תן לה דיגג ותעלה אותה בדירוג. העמוד הראשון מורכב מהכתבות והקישורים הכי מעניינים ברשת, שאותם קבעו הגולשים. דיגג נתן כוח לגולש, לפתע הוא היה העורך של העיתון, ומדובר היה בעיתון המגניב ביותר בעולם. בימיו הגדולים דיגג היה מושך אליו 16 מיליון כניסות בחודש ואיגד סביבו את הקהילה הכי מעניינת ברשת.

את ההשפעות של דיגג על הרשת אפשר לראות כמעט בכל אתר. גם באתר הזה, ממש כאן בצד יחד עם כפתורי הלייק והפלוס 1. כל כפתורי השיתוף האלה היו שם הרבה אחרי כפתור ה-digg המפורסם, שב-2008 השתלט על כל חלקה טובה ברשת. כל אתר, כל פוסט בבלוג, כולם רצו קידום בדיג. כולם התחננו שתאהבו את הלינק שלהם, תתנו לו קידום בעמוד הכי מגניב ברשת.

ואז הגיעה פייסבוק

אז מה קרה? יש המון תירוצים. קווין רוז טוען שהחברה נהייתה גדולה מידי, שהמדיה החברתית התבגרה, שפייסבוק וגם טוויטר הרגו את הקהילות הגדולות ואיפשרו לאנשים לא רק לדרג את התוכן שלהם, אלא גם לבנות קהילה משלהם. רוז צודק חלקית, הרבה משתמשים באמת מעדיפים לתחום את עצמם לשכונה שלהם, לבחור בקפידה את השכנים שלהם, להקשיב בעיקר לאנשים שמתאימים להם יותר ולהישאר שם. פייסבוק וטוויטר מאפשרות להם לעשות בדיוק את זה.

אבל לצוות של דיגג היתה בעיה אחת נוספת, הם הפסיקו לקרוא נכון את הרשת, והכי חשוב - הם הפסיקו להקשיב באמת לקהל שלהם. השיא הגיע כשדיגג הציגו שינוי ממשק אחד יותר מידי שפשוט שבר את המשתמשים. המרד התחיל במהרה, בתוך כמה ימים איי שם בספטמבר 2010 ראו בדיגג ירידה דרסטית במספר המשתמשים, בתוך כמה ימים מספר הכניסות ירד במיליונים. אנשי דיגג הרגישו שהאתר ששימש להם לבית במשך שנים החל לבגוד בהם.

הוא התחיל לקדם יותר מידי פרסומות במקומות בולטים מידי במקום חדשות, הממשק נהיה לא נוח ונהיה קל מידי לגורמים חיצוניים להשפיע על תוצאות הדירוגים. המשתמש הבודד איבד לפתע את הכוח שלו. כאקט אחרון של מחאה, המשתמשים השתמשו בדיגג על מנת להפיץ את הבשורה - עוזבים את האתר. נוטשים אותו בבת אחת ועוברים לאח הצעיר והמופרע reddit - אתר שלא שינה יותר מידי את העיצוב שלו כבר שנים. רדיט, שנקרא "העמוד הראשי של הרשת", דיווח לאחרונה שמספר המשתמשים שנכנסים אליו בחודש הגיע ל-34 מיליון, עם שני מיליארד צפיות בעמודים. רדיט לא סתם ניצח את דיגג, הוא ריסק אותו.

יש כמובן עוד הרבה סיבות, ואפשר להתייחס לדיגג כשיעור מאלף לכך שלא לעולם חוסן, גם לא באינטרנט החזק והגדול. אבל מעבר למותו של מותג, עבור רבים דיגג הוא מותו של בית. הבית הזה אמנם שרוף כבר שנתיים, אבל אף פעם לא נעים לראות את הדחפורים באים והורסים גם את המעט שנשאר. דיגג הפסיד את המערכה, אבל ניצח את המלחמה בגדול - בעולם שאחרי דיגג, למשתמשי הרשת יש הרבה יותר כוח מבעבר. כולנו עורכי התוכן של עצמנו, כולנו יכולים לעזור לסיפור להגיע לכמה שיותר אנשים, אנחנו קובעים אילו סיפורים שווה לקדם ואילו צריך לקבור. מהבחינה הזאת, אפילו דיגג, שהגולשים החלו להרגיש שהאתר הישן והטוב החל להתנכר להם, נפל בשל אותה המהפכה שהוא קידם. כך ייעשה לאתר שלא מקשיב לקהילה שאותה הוא עצמו יצר. תמיד תישאר מעניין, כי מי שמכריע את העתיד שלך הם הגולשים.

>> הברקה: הטלפונים הציבוריים הפכו לעמדות אינטרנט 

>> וגם: למה גלאסדור השתלטה לכם על הפיד בפייסבוק?