בשבוע שעבר הגיע פרופ' דן אריאלי להתארח בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "כל התשובות נכונות". אריאלי, אחד המומחים הידועים ביותר לכלכלה התנהגותית ומחבר הספרים "לא רציונלי ולא במקרה", ו"האמת על באמת", ענה לשאלות חברי הקבוצה - על התמודדות עם מתנגדי חיסונים, מציאת זוגיות בטינדר, איך חוסכים כסף, והאם המחשב יעזור לנו להפוך לאנשים רציונליים.

דן אריאלי בשביל ישראל (צילום: דרור גלוברמן, NEXTER)
צילום: דרור גלוברמן, NEXTER

האם יגיע היום שבו ההתקדמות במחשוב תגרום לכך שההחלטות שלנו יהפכו לרציונליות באמת ופחות אנושיות?

"יכול להיות שחלק מההחלטות שאנחנו מקבלים היום ייעלמו. למשל, היום אנשים עושים טעויות מאד גדולות בהחלטות שלהם על איזו דירה לקנות. יכול להיות שיום אחד תהיה מערכת מחשב שתעזור לנו לקבל את ההחלטות האלה באופן יותר מושכל. למשל, אנחנו יודעים שכשאנשים גרים במרחק הליכה מסופר, הם אוכלים יותר טוב ונהיים יותר בריאים. אבל אנשים לא מנבאים נכון את החשיבות של לגור קרוב לסופר. עוד דוגמה: אנחנו יודעים שלנהוג לעבודה ברכב הלוך-חזור מורט לאנשים את העצבים וזה לא דבר שמשתפר עם הזמן. למרות זאת אנשים מעדיפים לגור רחוק מהעבודה ולהיות יותר מדי שעות בכביש. אם היינו נותנים את ההחלטות האלה למחשב, אני בהחלט יכול להניח שיום אחד דברים היו משתפרים".

"עם זאת, קשה לי להאמין שבינה מלאכותית תיקח את כל ההחלטות שלנו. קל לי גם לדמיין איך בינה מלאכותית תיצור לנו שאלות חדשות ומעניינות לגבי ההתנהגות שלנו. למשל, נפתח היום תחום חדש במחקר ששואל שאלות על אתיקה של מכוניות אוטונומיות. האם מכונית שבוחרת בין לדרוס אישה מבוגרת מצד אחד, או ילד צעיר מצד שני, עושה את ההחלטה האתית הנכונה או לא, ואם לא, את מי צריך לתבוע? מי האשם?".

האם בעידן הטכנולוגי יש לאן להתקדם בחקר הפסיכולוגיה האנושית?

"לפי דעתי יש עוד המון מה ללמוד, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת יש אפילו יותר מה ללמוד. תחשבו למשל על עולם הפיזיקה: הוא מתנהג אותו דבר המון שנים, אבל עולם הפסיכולוגיה מאוד משתנה עם השנים. למשל, העולם לפני פייסבוק שונה מהעולם אחרי פייסבוק. העולם עם הדיפ-פייק יהיה עולם מאד אחר מהעולם שלפני. כלומר, דווקא השינויים הטכנולוגיים נותנים לנו דברים חדשים ללמוד. לפי דעתי, העולם נהיה רק יותר ויותר מעניין, הנתונים שאנחנו יכולים לקבל על העולם נהיים יותר ויותר עמוקים וההבנה שלנו של הטבע האנושי, איך אנחנו מתנהגים ואיך אנחנו צריכים להתנהג נהיית רק יותר חשובה ויותר מעניינת".

איזו טעות נפוצה אנשים עושים בחיפוש בן זוג בטינדר וכיצד ניתן לעקוף אותה?

"אנשים בטינדר חושבים שהתגובה המיידית שלנו למישהו משקפת נכונה עד כמה באמת הם מתאימים לנו. במקום זה, צריך לחשוב על טינדר בתור סינון מאד מאד ראשוני ולא לקוות שדרכו נוכל לזהות את האנשים שבאמת יתאימו לנו".

טינדר (צילום: BigTunaOnline, ShutterStock)
טינדר|צילום: BigTunaOnline, ShutterStock

איך גורמי בריאות יכולים להתמודד עם גל ההתנגדות לחיסונים וההססנות במתן חיסונים?

"הייתי פועל לשנות את התפיסה בנוגע לחיסונים מתפיסה אישית, של 'זה טוב בשבילי', לתפיסה שזה טוב לחברה - ואם אני לא מתחסן, אני פוגע באנשים אחרים. לפי דעתי זה היה עוזר, ויש גם כמה ניסויים על זה". 

האם ואיך אפשר לשפר את המודלים הכלכליים שאנחנו עובדים לפיהם?

"באופן אידיאלי, הייתי מדמיין שיום אחד תהיה לנו גישה יותר פרקטית לשיפור החיים שלנו. במקום לריב האם הכלכלנים, הפסיכולוגים או הסוציולוגים צודקים, נשאב נתונים מרעיונות מכל הדיסציפלינות ונערוך ניסויים לראות מהו הדבר שישפר את חיינו ביותר. למשל, במקום לריב האם הדרך הנכונה לשפר בתי ספר היא לתמרץ את המורים או לתמרץ את ההורים או לגרום לאווירה של יצירה בכל בית ספר, ננסה את כל הדרכים האלה ונראה מי אכן מובילה להישגים יותר טובים".


איך לגרום לאנשים לחסוך כסף בעידן הנוכחי?

"אחת מתוצאות הניסויים שהפתיעה אותי ביותר הייתה שהראינו שהחיסכון בכסף באפריקה הושפע מאוד מנראות. כלומר, ברגע שהאב או האם יכלו להראות לבני המשפחה תחושה פיזית של חיסכון בכסף, זה יצר את המוטיבציה הכי גבוהה שמצאנו לחיסכון".

האם יש פתיחות לשינוי מחשבתי ותפיסתי בגופים ממשלתיים וציבוריים שאתה עובד מולם? האם גם מערכת החינוך תאמץ בעתיד הלא רחוק גישות מתקדמות?"

אני אופטימי. במסגרת העבודה שלי בחברת קיימא, אנו עובדים רבות מול משרדי הממשלה בישראל ומול אגף התקציבים בהטמעה של תובנות מכלכלה התנהגותית בתוך תכניות של הממשלה. מהניסיון שלי, יש פתיחות והיא כמובן לא פתיחות מלאה, אבל התחושה שלי היא שאנשים מוכנים להקשיב, לשמוע ובעיקר מוכנים לאסוף נתונים. הנתונים האלה הרבה פעמים הם הפתח לשכנע אנשים שהמציאות היא לא כמו שהם חשבו בהתחלה ושאולי שווה לחשוב באופן אחר על התכניות. התחושה שלי לזאת נכונה לכל משרדי הממשלה, כולל מערכת החינוך".

מה הבעיה החברתית הכי מורכבת שאתה עובד עליה?

"אולי הבעיה הכי קשה ומסובכת שאני עובד עליה עכשיו היא איך לגמור את החיים באופן יותר חיובי. כל פעם שאנחנו הולכים למסעדה אנחנו מנסים לגמור אותה בקינוח, בנקודה טובה, אבל את החיים שלנו אנחנו גומרים מאוד נמוך. אנחנו צריכים לנסות להבין איך לסיים את החיים באופן יותר טוב".

האירוח התנהל במתכונת כ-AMA, ראשי תיבות של Ask Me Anything - שאל אותי הכל. הגולשים הציפו את אריאלי בכל שאלה שחשבו עליה, והוא ענה על עשרות מהן, ככל שהספיק. אם תצטרפו לקבוצה, תוכל לקרוא כאן את השרשור המלא. כאן נביא שמונה תובנות שהציג בשרשור - על טינדר, חיסונים, הזדקנות האוכלוסיה, טעויות שאלגוריתמים אולי ימנעו בעתיד, ועוד.