מבצע "שומר החומות" בעיצומו, והפייק ניוז ברשתות החברתיות חוגג בשני הצדדים. בשבוע האחרון נפוצה בפיד הפרו-פלסטיני תמונה של "ילדה פלסטינית בת עשר שנהרגה בתקיפת צה"ל ברצועה עזה". מותה של הילדה הסעיר את הרשתות החברתיות תחת ההאשטאג #GazaUnderAttack ("עזה תחת מתקפה"). העיתון "כייהאן", המקורב לשלטון האירני, אף פרסם את תמונתה בהבלטה יתרה. אלא שכלל לא מדובר בילדה פלסטינית, אלא בילדה רוסייה.
עלי מספר על התעמולה השקרית שלא מפסיקה: מציגים את הילדה הזו כמי שנהרגה כשבעצם זאת תמונה של ילדה רוסיה משנת 2018 https://t.co/ejCLYl5ynN
גולשים זריזים גילו שמדובר בפייק ניוז. התמונה נלקחה מחשבון האינסטגרם של אימה (__tamuna_sh__), שכולל 432 תמונות וקצת פחות מ-30 אלף עוקבים. היא פורסמה לראשונה ב-24 בדצמבר 2018 וזכתה ל-8,604 לייקים, לפני שהפכה ל"פנים של התקיפות הישראליות ברצועת עזה".
הפייק ניוז משתולל גם בפיד של המשתמשים בישראל. אופיר גנדלמן, דוברו של ראש הממשלה נתניהו בעולם הערבי, צייץ בשבוע שעבר סרטון באורך 28 שניות שמתעד את "הלחימה ברצועת עזה". בתיאור הסרטון הסביר גנדלמן שאלה "מחבלים שמשגרים רקטות לעבר לישראל מתוך ריכוזי אוכלוסין". אלא שלא מדובר בתיעוד ממבצע "שומר החומות" – ואפילו לא מרצועת עזה. לפי דיווח בניו יורק טיימס, מדובר בסרטון שעלה לרשת במהלך 2018 וזמין ביוטיוב ואתרים נוספים. לא ברור אם הוא צולם בסוריה או בלוב – אך ככל הנראה, מקורו לא ברצועת עזה.
הסרטון הוסר בחמישי האחרון על ידי טוויטר, אך לא מדובר בפייק ניוז היחיד ששותף בחשבונו של גנדלמן: בשבוע שעבר (שלישי) הוא צייץ סרטון שמציג כיצד הפלסטינים "מביימים צילום של גופות על הקרקע". בדיקת הניו יורק טיימס העלתה שהסרטון הופץ בטיקטוק כבר בחודש מרץ.
הסרטונים הגיעו לגנדלמן דרך הרשתות החברתיות. האלגוריתמים שעליהם הן מתבססות מעודדים את הפצתן של עובדות שקריות, תמונות ערוכות וסרטונים שהוצאו מהקשרם. מלבד הסרטון שמציג "מחבלים משגרים רקטות לעבר ישראל", נפוץ ברשת גם סרטון של "הלווייה מזויפת", שמציג משפחה פלסטינית נושאת גופה על אלונקה ומפילה אותה ברגע שנשמעת סירנה של משטרה. גם הפעם לא מדובר בתיעוד אותנטי: הסרטון עלה ליוטיוב לפני יותר משנה, מסבירים בניו יורק טיימס, וסביר שצולם בירדן ולא ברצועת עזה. סרטונים אחרים, שהוצגו בעיקר למשתמשים פלסטינים ולתומכיהם, הציגו "יהודים בירושלים שקורעים את בגדיהם" כדי "לביים פציעות מעימותים". גם כאן מדובר בקטע שהוצא מהקשרו: בדיקת העיתון העלתה שהסרטון שותף מספר פעמים בשנה האחרונה.
הרשתות החברתיות מסרבות לשאת באחריות
בניו יורק טיימס מעריכים שהפוסטים השקריים שותפו אלפי פעמיים בפייסבוק ובטוויטר, והגיעו לקבוצות וואטסאפ וטלגרם עם אלפי משתמשים. "רבים מהתכנים האלה הם שמועות, או מבוססים על טלפון שבור. אנשים משתפים אותם כי הם נואשים להפיץ מידע על הסיטואציה", אמר לניו יורק טיימס אריה קובלר, פרשן פוליטי וחוקר עצמאי שעוסק במיסאינפורמציה. "מה שהופך את זה ליותר מבלבל זה העובדה שמדובר בשילוב של פרטים אמיתיים עם טענות כוזבות".
אופיר גנדלמן וטוויטר לא נעתרו לשאילתות מהניו יורק טיימס. פייסבוק, שמפעילה גם את וואטסא ואינסטגרם, סירבה להגיב לעיתון האמריקני, אך דוברת מטעם וואטסאפ הבהירה שהאפליקציה מגבילה את מספר הפעמים שניתן להעביר הודעות. מטעם טיקטוק נמסר בתגובה: "הצוותים שלנו עובדים במהירות כדי להסיר תכנים הכוללים מיסאינפורמציה וניסיונות להבעיר את השטח, וכאלה שחורגים מכללי הקהילה, ונמשיך לעשות זאת".
בשנים האחרונות עלו הרשתות החברתיות למוקד לאור תפקידן בהפצת פייק ניוז. רק בשנת 2020 נערכו בבית הנבחרים האמריקני מספר שימועים בנושא, שבהם נדרשו המנכ"לים והמייסדים של הרשתות לתת על כך דין וחשבון. בחברות, מצדן, טוענים שהם עושים ככל האפשר כדי לסנן מידע שקרי ותכנים אלימים.