אף אחד לא אוהב שטינקרים, אבל לפעמים נדמה שפשוט אין מוצא אחר, במיוחד כשמדובר בגולשים גזענים ומטרידנים. שני סיפורים שפורסמו לאחרונה מראים איך אפשר להשתמש בהלשנה כנשק.
מבקרת המשחקים האוסטרלית, אלאנה פירס, מאסה בטרולים שמאיימים עליה ברשתות החברתיות שהם מתכננים לפגוע או לאנוס אותה - אז היא החליטה לפנות לאימהות שלהן. באופן דומה, משתמש אנונימי הקים טאמבלר בלוג חדש בשם "גזענים מפוטרים" (“Racists Getting Fired”) שכבש את האינטרנט בסערה בסוף השבוע. המטרה של פירס היא שיפסיקו להטריד אותה, מטרת הטאמבלט - היא שהגזענים יאבדו את מקום העבודה שלהם.
"כושונים הם בורים"
מי שייכנס ל"גזענים מפוטרים" ימצא שם מגוון של הערות גזעניות מהסוג הנמוך ביותר. למשל, ציוצים של נהג משאית שפרסם פוסטים גזעניות בעקבות המהומות שהתרחשו בפרגסון, מיזורי, אחרי שבבית המשפט החליטו לזכות את השוטר שירה למוות בבחור אפרו אמריקני. "כושונים הם בורים, ולא - לא כל השחורים הם כושונים", צייץ המשתמש הגזען. "מי שהוא כושון זה אותם אנשים שמנהלים את המהומות בפרגסון".
משם הצייצן המשיך בדיון שחולל והתרברב בכך שטרולים שעוקבים אחריו לא יצליחו לגלות את זהותו האמיתית. "אני גזען על דברים מסוימים אבל אני לא בור", כתב. "כולם גזענים או משוחדים על משהו. אני לעולם לא אגיד שאני לא גזען". כמו כן, ביקש מעוקביו לעשות לשתף את הפוסט שלו אם גם להם "נמאס מכך שכל אדם שחור שולף את הכרטיס גזע שלו עלינו".
לציוץ המטריד הזה הוא גם קיבל 109 לייקים ו-96 שיתופים. ואכן היה קשה להבין מה היא זהותו של נהג המשאית הדוחה, אלא שאז אחד המשתמשים הבחין בציוץ שלו משנת 2013 שם כתב, "שמי רמינגטון אלן גיסלר ואם אתם לא אוהבים אותי אתם יכולים לנשק לי את התחת".
מכאן, הדרך למציאת עמוד הפייסבוק של גיסלר הייתה קצרה, ומהר מאוד פורסם גם שמו של המעסיק שלו. אחרי שנוצר קשר עם האחרון, גיסלר צייץ שהוא הושהה מעבודתו "ללא תשלום" ושהוא "מאד מצטער". אולם, גיסלר אינו הגזען היחיד שהתוכן הרעיל שלו מופיע בטאמבלר. אין ספק שהרבה מהטריגר להערות הגזעניות דווקא עכשיו נובע מהמקרה בפרגסון שהצליח לחשוף אנשים רבים בגזענותם.
במקרה של לוגאן נ. ג'וזי ג'נינגס, נכתב בפייסבוק, "כל כך נמאס לי לשמוע מזה. הלוואי שמישהו היה שם את כל הכושונים על סירה ושולח אותם חזרה לאפריקה! כך נפתור את הבעיה". כתגובה למה שכתב, אנשים פרסמו בטאמבלר את מקום עבודתו ואת מספר הטלפון במקום כדי לדאוג שהוא אכן יפוטר. דוגמא נוספת לגזענות הרבה אונליין שמוצגת בעמוד הטאמבלר היא מהציוצים של בחורה בשם קרלי רוז שכותבת, "כושונים הם הדבר האחרון שאי פעם אוכל לאהוב".
"אלוהים ישמור, החרא הקטן. אני כל כך מצטערת!"
בראש המקרה הנוסף של הלשנה כביכול, נמצאת כאמור פירס שפעילה מאד בקהילת הגיימרים. ככזו, פירס זוכה לאיומים באונס ואף איומים על חייה. אחרי שמאסה בטרולים החליטה פירס שהיא הולכת להלשין עליהם לאמהות שלהם במחשבה שברוב המקרים מדובר בילדים צעירים ששולחים את התגובות הנבזיות.
אחרי שחיטטה בעמודי הפייסבוק של כמה מהמגיבים הצליחה למצוא בקלות את השמות של אמותיהן ושלחה לארבע אמהות הודעה בפייסבוק, מתוכן הגיבה עד כה רק אחת. "היי אנה", כתבה פירס, "אני לא מכירה אותך אבל תהיתי האם את אמא של הבחור הזה". האם ענתה בחיוב ושאלה מדוע ופירס הגיבה, "מעולם לא דברתי איתו בעבר, אבל הוא שלח הודעה מטרידה בעמוד הפייסבוק הפומבי שלי ואני תוהה אם תהיי מעוניינת לדבר איתו עליה: 'אני אאנוס אותך אם אי פעם אראה אותך זונה שכמותך'". האם המזועזעת הגיבה לפירס, "אלוהים ישמור, החרא הקטן. אני כל כך מצטערת! כן, אני אדבר איתו".
בשני המקרים הללו מדובר בהלשנות שנועדו לחולל שינוי ופתרון ולנסות לנקות עד כמה שניתן הערות געזניות, פוגעניות ואלימות מהרשתות המדיה החברתיות בהן אנשים רבים מאפשרים לעצמם להתבטא בצורה חופשית מידי משום שהם חשים שהם נמצאים תחת ההגנה של שמות בדויים. שני המקרים מנסים לבסס את העובדה שזה לא כל כך פשוט להיות רואה ובלתי נראה באינטרנט שכן אם אלה לא האמהות של הכותבים שיענישו אותם, אלה יהיו הבוסים שלהם שפשוט יפטרו אותם.