אם יש ברשותכם פרופיל פייסבוק אתם בוודאי מכירים את העמוד "סטטוסים מצייצים" - יותר מ-336 אלף איש קוראים את העמוד, והמספר ממשיך לגדול כל יום. לשם השוואה, זוהי התפוצה של עיתונים ארציים ביום חול. בשל כך עבור גולשים רבים עורך ומייסד העמוד, אבי לן, הוא כנראה הדבר הכי קרוב לאלוהים, או לפחות למארק צוקרברג.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לן מקבל מאות פניות ביום מאנשים שרוצים שהעמוד הפופולרי ישתף את דבריהם, והוא ממיין את הפניות. "מתייגים אותי, שולחים לי הודעות, שולחים חברים ושליחים, מתפללים", סיפר לן והדגים את עבודתו - "נראה לי באמת שיש לזה מקום, שזה ייגע לאנשים בלב", אמר לן על פוסט של הומוסקסואל שרוצה להתחתן עם בן זוגו, בעוד על בדיחה שקיבל מגיב באדישות ואומר: "לא נפלתי".
18 שעות ביום, כמעט כל יום, כבר יותר משלוש שנים שאבי לן מתפעל את עמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים". מה שהתחיל כקולקציה של הגיגים משעשעים הפך לתופעה. כבר מזמן לא מדובר רק בבדיחות ודאחקות - לן מעלה גם מחאות, בקשות לעזרה, סיפורים אישיים, ותגובות לנושאים שברומו של עולם כמו גם לזוטות.
לן עצמו לא מייצר תכנים, אלא רק מלקט אותם, והלייקים, השיתופים והתגובות מתרבים כחול על שפת הים. כשנשאל לגבי הסיבות להצלחה, אמר לן: "אני שואל את עצמי אם להיות צנוע, או לוותר על הצניעות ולהגיד שזה בזכות הכישרון של העורך והבחירות המושכלות שלו. תחליט אתה. האג'נדה שלי היא לתת במה לציבור הרחב, לעם, לאנשים הפשוטים, האנשים שאין להם מקום אחר שבו הם יכולים לדבר ושיקשיבו להם".
"סוג של פסיכולוג"
לא פעם מה שמתחיל כסטטוס פופולרי אצל לן מגיע גם לתקשורת המסורתית: דריה פרלמן, בת לאם גויה ולאב יהודי, כבר 14 שנים בארץ אבל לא מקבלת אזרחות. היא ניסתה לפנות לעורכי דין, לנשיא המדינה ולראש הממשלה, אבל רק הפרסום בעמוד הזה הזניק את הסיפור שלה לתודעה והביא את משרד הפנים לדחות את הגירוש.
לעיתים רחוקות לן גם פוגש את גיבורי העמוד שלו בחיים האמיתיים - קירה דורון למשל נלחמת כבר יותר מארבע שנים בסרטן השד. בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה היא מתעדת את תהליך ההתמודדות. לן, שהבין את הפוטנציאל סוחט הלייקים, אימץ אותה אל חיקו: "את הפוסט הראשון בכלל כתבתי לעצמי, מהתרגשות - הייתי בהמתנה לתור לאונקולוגית שלי, ורשמתי שיש לי תוצאות טובות ואני בהתרגשות", סיפרה דורון.
"זו הייתה החלטה נורא פשוטה וקלה", הסביר לן את את המניע לשיתוף, שהוביל לאלפי לייקים ותגובות חמות. "אתה רואה פה אישה שהיא מדהימה ביופייה, וכשאתה קורא אתה מבין שהיא מנהלת מאבק עקשני נגד מחלה איומה ונוראה. דורון הוסיפה כי השיתוף עם שאר הגולשים משמש עבורה כסוג של פסיכולוג: "בשבילי זה כיף לבוא ולשתף. כשאתה משתף מישהו - לא משנה אם הוא מכיר אותך או לא - והוא שמח בשמחתך, זה מדהים.
"יכול לגרום נזק עצום"
אבל כשעמוד הפייסבוק ויראלי כמו מגפה, יש גם לא מעט נפגעים - אריאל קונדור למשל העלתה סטטוס בו טענה שנהג "אגד" דרש ממנה לשלם בניגוד לחוק על העלאת עגלת תינוק לאוטובוס, ולאחר מכן גם תקף אותה מילולית ואיחל מוות לבן שלה. לסטטוס צורפה גם תמונתו של הנהג למען ייראו וייראו. כשהסיפור הגיע לסטטוסים מצייצים הוא נגע לליבם של אלפים, משך גם את תשומת ליבם של עורכי החדשות וקונדור נענתה בשמחה להצעות לראיונות.
אלא שארבעה ימים לאחר מכן נחשפה מציאות מורכבת יותר - הנהג נשלח לבדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת. הוא אכן ביקש שתשלם על העגלה, אך גם הציע לשלם עבורה בעצמו. "זה יכול לגרום נזק עצום - זה כמו להאשים מישהו בעיתונות בדבר נורא כמו אונס או רצח. ואין ספק שמשפטנים ועורכי דין ושופטים יצרכטו להתמודד עם הנושאים האלה לא בעשור הקרוב, אלא עכשיו", טוען רועי צזנה, מומחה לחיזוי דיגיטלי מאוניברסיטת תל אביב.
במהלך השנים הצליח עמוד "סטטוסים מצייצים" להשאיר צלקות על לא מעט אנשים. אריאל שופמן לדוגמא צולמה בתמונה, שעלתה בדף ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בכיתוב נטען שהיא ביזתה את הצפירה, בעוד האדם הדתי שלצידה דווקא כיבד אותה. רק אחרי מבול של קללות וגידופים, עלתה גם הגירסא שלה לפיה התמונה בכלל צולמה ביום אחר.
לאחר מותו של הרב עובדיה, עלה פוסט שיצא נגדו וגרר איומי רצח ואיחולי מוות לכותבת. בעקבות המקרה עמוד "סטטוסים מצייצים" אפילו הושבת למשך מספר שעות. לן, שעבד בעבר כעורך בכיר בידיעות אחרונות ובאתר NRG, יודע דבר או שניים על אתיקה עיתונאית, ובכל זאת הוא מסרב להתרגש מהקלות שבה עמוד הפייסבוק שלו הופך לפעמים לעמוד תלייה: "מבחינת התוצאה כשלתי, כשאני מנתח לאחור את ההתנהלות שלי, אני חושב שהיא הייתה נכונה".
"חשוב כמו טלוויזיה ורדיו"
אבל למרות כל הביקורת, מה שמבאמת מגנט את הקהל ל"סטטוסים מצייצים" זה ההומור - חבורת "קורעים רשתות" הם שישה מהכותבים הבולטים שמופיעים כמעט מדי יום בדף. "סטטוסים מצייצים הביא לנו יותר עוקבים וחשיפה, ואמרנו שננסה לצאת מהמסך ולעלות על במה אמיתית ולראות איך זה יעבוד" מספר עידן ניידיץ'. החברה מכרה את כל הכרטיסים להופעות הראשונות בתוך שעות בזכות החשיפה.
דוגמא נוספת להדים הרחבים שמביא איתו עמוד הפייסבוק ניתן למצוא במקרה של הסטנדאפיסט אבי נוסבאום, שלא באמת צריך את פייסבוק כדי להגיע לקהל. אחרי עשור בטלוויזיה ועל הבמות, הפרצוף וההומור שלו מוכרים בציבור, ובכל זאת מדי יום הוא מקפיד להעלות סטטוס אקטואלי. "זה חשוב כמו שלסטנדאפיסט חשוב מדי להופיע בטלוויזיה ולדבר ברדיו ולהישאר חי", הסביר. נוסבאום נתן כדוגמא סטטוס שהעלה בדף הפרטי שלו לאחר הבגרות בלשון בו כתב "לתלמידים: המון בהצלחה בניסוח מכתב התלונה על הבחינה מחר" - הסטטוס השיג אצלו 600 לייקים, בעוד בסטטוסים מצייצים - 6,100. "אלו כמויות מטורפות. כשסטטוס שלך עולה לשם, אנשים ברחוב מגיבים לזה כמו לתוכנית טלוויזיה ואומרים 'היה גדול היום בסטטוסים מצייצים'".
אבי לן לא מרוויח כסף מעמוד הפייסבוק של "סטטוסים מצייצים", אז מזל שהוא עושה מזה כיף. אבל מי שרוצה לדעת באמת מה הוא באמת חושב על האנשים שאיתם הוא מבלה וירטואלית, שיחפש את עמוד הטוויטר שלו. "פייסבוק הוא מגרש המשחקים שלי, אני נהנה לאלף את הילידים. שוקל אפילו להפסיק לקרוא להם בבונים, הם כאלה מתוקים, כמו חתולים", כתב לן, אולי מעט בהתנשאות. "הבבונים האלה, מה לעשות, הם חצי-ילדים שלי. אז לפעמים אני אתן להם בננה או בוטנים, לפעמים אני אלטף אותם על הפדחת. להיות שנוי במחלוקת זה אחלה, אחרת זה נורא משעמם", מודה לן בפה מלא.