יצרניות סלולר מאוד לא אוהבות לעזור למשטרה לפרוץ למכשירים של הלקוחות שלהן. הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא אפל, שנאבקת כבר כ-7 חודשים בבולשת הפדראלית (FBI) ומסרבת לסייע לה לפרוץ לאייפון של מבצע הטבח בסן-ברנדינו בדצמבר.
לכן, כשמשטרת מישיגן נתקלה במבוי סתום בחקירת רצח שהתרחש במדינה בחודש שעבר והגיעה למסקנה שעליה לפרוץ לסמארטפון של הקרבן, היא כלל לא טרחה לפנות ליצרנית המכשיר. במקום זה, נשלחו שוטרים לאוניברסיטה המקומית לבקש את עזרתם של פרופסור אניל ג'אין, מרצה למדעי המחשב המתמחה בזיהוי ביומטרי, ותלמידו סנפריט ארורה.
ארורה סיפר לאתר Fusion כי המשטרה ביקשה מהשניים ליצור במעבדה שלהם העתק של אצבעות הקרבן, כדי שאפשר יהיה לפתוח את הסמארטפון שלו, שנעול בעזרת סורק טביעת אצבע. השוטרים מסרו למדענים סריקה של טביעות אצבעותיו של הגבר, שנלקחה ממנו בעת מעצר בעודו בחיים, וביקשו ליצור לפיה הדפסה תלת-ממדית של כל 10 האצבעות, שכן הם אינם יודעים באיזו אצבע השתמש כדי לנעול את המכשיר.
התהליך לא פשוט: ארורה מסביר שרוב סורקי טביעות האצבעות היום מבוססים על טכנולוגיה דומה למסכי המגע. כאשר מניחים עליהם את האצבע, המוליכות החשמלית של העור גורמת לכך שמעגלים זעירים שנמצאים מתחת לקווים הבולטים באצבע נסגרים ויוצרים תמונה של טביעת האצבע. אלא שהפלסטיק המשמש להדפסת תלת-ממד אינו מוליך חשמל. לכן, את ההעתקים המודפסים של אצבעות הקרבן צריך לצפות בשכבה דקיקה של חלקיקי מתכת, שיהפכו את היד המלאכותית למוליכת חשמל ויצליחו לרמות את הסורק לחשוב שמדובר באצבע של אדם חי.
אמנם, החוקה האמריקאית מגנה על אדם מפני חדירה לפרטיות והפללה עצמית, אך החוק תקף רק לגבי אדם חי, ולא לגבי אדם מת שלא ניתן להעמיד למשפט. בנוסף, בתי משפט בארה"ב קבעו בשנים האחרונות שורה של תקדימים לפיהם גם אדם חי זכאי להגנה מפני פריצה לסמארטפון שלו רק אם הוא נעול בסיסמה. ב-2014 פסק השופט סטיבן פרוצ'י כי מכיוון שהמשטרה יכולה להשיג את טביעת אצבעו של חשוד על ידי שכפולה מפריט כלשהו בו נגע, היא רשאית לקצר לעצמה את הדרך ולדרוש ממנו להניח את אצבעו על סורק טביעת האצבע במכשירו.