גל תקיפות הסייבר האחרון לימד אותנו שאי אפשר להסתתר מהאקרים, שמצליחים פעם אחר פעם לעבור את חומות ההגנה שחברות הטכנולוגיה מציבות בפניהם. לכן, במשך שנים, אנו עדים לתופעה ההולכת וגוברת של תקיפות, שלמרות שהאחרונה מביניהן גרמה הכי הרבה בהלה, דווקא אחרות הסבו נזקים חמורים פי כמה משל הפריצה האחרונה. סיכמנו פה את התקיפות הגדולות והמעניינות ביותר בתחום טרור הסייבר.
מאפיה בוי - בן ה-15 שהצליח להפיל את האינטרנט
הכירו את מייקל קלצ'יי בן ה-15, או בשמו השני, מאפיה-בוי. בזמן היותו תלמיד תיכון קנדי, אי שם בשנת 2000, הוא החליט לשחרר את אחת ממתקפות ה-DDoS (מתקפת מניעת שירות מבוזרת, כלומר "הפלת" אתר על ידי העמסתו בפניות) הגדולות ביותר שנראו אי פעם. האתרים שנפגעו כללו שמות גדולים כמו אמזון, CNN ויאהו, מה שגרם ליצירת תחושת בלבול ופאניקה ברחבי העולם. היקף הנזק של המתקפה עמד על כ-1.2 מיליארד דולר (כ-4.3 מיליארד שקלים).
קלצ'יי נעצר לאחר מכן, ומאחר שהיה אז קטין, נשפט לשמונה חודשי השגחה, במהלכם פעולותיו וגישתו לאינטרנט הוגבלו. כיום הוא פועל בשיתוף פעולה עם חברת HP על מנת להפיק סרט דוקומנטרי על תקיפות סייבר תעשייתיות.
הכל כדי לזכות במכונית חדשה
קווין פולסון התפרסם בזכות העובדה שפרץ למערכת הטלפונים של לוס אנג'לס כדי לזכות בפורשה חדשה. כל מה שהיה צריך לעשות זה לדאוג שיהיה המתקשר מספר 102 לתחנת רדיו. פולסון תפס שליטה ברשת הסלולרית, וכך חסם את כל השיחות הנכנסות למספר הטלפון של התחנה. כתוצאה מהפעולה, הוא אכן זכה במכונית ובמספר פרסים אחרים.
לאחר שהרשות הפדרלית מצאה אותו אשם, הוא נעלם בניסיון להימלט ממעצר ונכנס לרשימת המבוקשים ביותר. מייד לאחר שנכנס לרשימה, פולסון פרץ למערכת המחשוב של ה-FBI כדי לשנות את תיאורו הפיזי בצו המעצר. בימים שלאחר מכן הוא נכנס לחנות כדי לקנות מצרכים, והמוכרים שזיהו אותו תפסו אותו והסגירו אותו לידי הרשויות. הוא נשפט לחמש שנים בכלא, והיום הוא משרת בתור עורך בכיר במגזין Wired וכיועץ לסרטי האקרים הוליוודיים.
עוד קצת וזה כבר היה מאוחר מדי
בשנת 2002 נערכה אחת מן המתקפות הגדולות ביותר על הרשת אי פעם. השעה הייתה חמש אחר הצהריים כאשר 13 שרתי האינטרנט הראשיים נפגעו מהתקפת DDoS. אותם שרתים מהווים מעין מפה לשירותי הרשת שאנו מכירים. למרות קנה המידה העצום של המתקפה, אשר נמשכה כשעה, משתמשי אינטרנט כמעט ולא נפגעו ממנה. כמה גורמים טענו כי אם התקיפה הייתה ממשיכה, היא הייתה פוגעת ברשת התקשורת האלקטרונית העולמית באופן שהיה קשה לתקן.
הפצצה הלוגית הראשונה בהיסטוריה
פצצה לוגית אינה פצצה אמיתית, למרות שאולי המקרה הזה יוצא דופן. פצצה לוגית היא קוד זדוני הנשתל בתוכנה מסוימת, וכאשר כל התנאים מתאימים לאלו שהוגדרו בו, הוא יריץ את עצמו ויבצע את מה שתוכנן לעשות.
במהלך המלחמה הקרה, בשנת 1982, ה-CIA מצא דרך לעצור את זרימת הגז בסיביר בדרך שלא תכלול שימוש בפצצות או טילים. במקום זה, הסוכנות החליטה להשתמש במה שאנו מכירים כיום בתור הפצצה הלוגית הראשונה. הקוד הושתל במערכת שהייתה אחראית על תפקוד צינור הגז, ותפקידו היה לפוצץ את הצינור. הפיצוץ שיצר הקוד היה כל כך גדול, שהאש שנוצרה כתוצאה מכך יכלה להיראות מהחלל. מומחים טוענים כי עוצמת הפיצוץ הייתה כשביעית מעוצמת הפיצוץ של פצצת האטום הראשונה שהוטלה על יפן במהלך מלחמת העולם השנייה.
מיקרוסופט הציעה 250,000 דולר לאלו שיעזרו לה למצוא אותו
סבן היה תלמיד קולג' גרמני, אשר יצר את וירוס התולעת "נטסקי". ביום הולדתו ה-18, בשנת 2004, הוא שחרר וירוס כה תוקפני, שהשפעתו הורגשה בכל רחבי העולם. הנזק שיצר מוערך בכ-500 מיליון דולר (כ-1.8 מיליארד שקל), אך מומחים מאמינים כי הנזק היה יכול להיות משמעותי אף יותר, מאחר שהווירוס השבית לחלוטין את המערכות של חברת התעופה "דלתא".
חברת מיקרוסופט חילקה פרס בסך 250,000 דולר בין כל אלו שסייעו לה למצוא אותו. המרדף אחריו נמשך כשלושה חודשים, שלאחריהם הוא נתפס על ידי כוחות הביטחון.
גם חברות ענק התקשו להתמודד מול גל התקיפות
חברות גדולות כמו יאהו, אדובי וסוני סבלו מהתקפות רבות שמטרתן גניבת פרטי משתמשים.
לפני כשש שנים, אישרה סוני כי היא מודעת לכך שכמה משירותי רשת הפלייסטיישן שלה לא עובדים. התקיפה, אשר נמשכה יומיים, גרמה ל-77 מיליון חשבונות להיות תחת סכנה למשך תקופה של 23 ימים ו-12,000 כרטיסי אשראי פעילים נגנבו ממאגרי הנתונים של החברה. היא נקנסה לאחר מכן על רמת אבטחה ירודה, והנזק הכספי, לפי מה שידוע לנו כיום, עומד על כ-140 מיליון ליש"ט (כ-652 מיליון שקל).
שלוש שנים לאחר מכן, נפרצה חברת ההפקה של סוני על ידי קבוצה שקראה לעצמה "שומרי השלום" (Guardians of Peace) והצליחה לגנוב ולהדליף מידע על עובדי החברה, משפחותיהם, כתובות האימייל שלהם ומצבם הכלכלי. שחרור הסרט "ראיון סוף" לאקרנים נדחה עקב איום של אותה קבוצה בפעולות טרור.
יאהו אישרה גם היא שנגנב ממנה מידע על 500 מיליון משתמשיה, הכולל סיסמאות, מספרי טלפון ומידע אישי; מהרשת החברתית מייספייס נגנבו 359 מיליון חשבונות; מלינקדאין 164 מיליון; ומחברת אדובי 152 מיליון חשבונות.
קלינטון נגד טראמפ
אחת מהפריצות המפורסמות ביותר היא זו שחשפה את פרשת האימיילים של המועמדת הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב, הילרי קלינטון. במהלך הפריצה הודלפו לאתר וויקיליקס אימיילים המכילים תוכן מסווג, אשר נשלחו מחשבונה הפרטי של קלינטון. הפרשה ממשיכה להופיע בכותרות אתרי התקשורת גם היום, שכן נערכת חקירה על מנת לברר האם אותה דליפה בוצעה במטרה להטות את תוצאות הבחירות לטובתו של הנשיא דונלד טראמפ.