ניסיון נוסף למנוע את הפעלת המאגר הביומטרי: "ניסוי מסוכן בבני אדם"

שדרות רוטשילד, יולי 2014. המחאה החברתית מתחדשת פעם נוספת, ובהפגנות הענק נשמעות בין היתר קריאות היכולות להתפרש כעידוד למעשי אלימות נגד השלטון. כעבור שעות אחדות, דופקים שוטרים בדלת הבית שלכם ועוצרים אתכם – רק מכיוון שהם יודעים שהייתם בהפגנה ולא עזבתם אותה למרות ההסתה שנשמעה בה. התרחיש הזה, ועוד רבים אחרים, עומדים במוקד הוויכוח הסוער המתנהל מזה כ-4 שנים סביב חוק המאגר הביומטרי, שאמש (ב'), התבשרנו כי פעולתו עתידה להתחיל בעוד שבועיים.

"הפיילוט של המאגר הביומטרי יוצא לדרך בצורה לא מקצועית ופוגע באזרחי ישראל", אומרת קרין נהון, אחראית תחום המאגר הביומטרי בתנועה לזכויות דיגיטליות. "קשה להאמין שהמאגר יוצא לדרך, כאשר אין עדיין תוכנה המשווה בין טביעות אצבע ומונעת זיופי תעודות זהות. הפעלה של המאגר הביומטרי בצורה הנוכחית היא תעלול יחצני במקרה הטוב, וניסוי מסוכן בבני אדם, במקרה הרע".

"רק ההקדמה לדליפת מידע גדולה לגורמים עוינים"

התנועה לזכויות הדיגיטליות, שנהון היא בין מייצגיה, פנתה היום (ג'), ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לעכב את הפיילוט, ולהחזיר את חוק המאגר הביומטרי אל הכנסת, במטרה לבצע בו שינויים שיאפשרו לאבטח אותו כראוי.

נסביר כי בשבוע האחרון, פורסם מכרז פומבי לבחירה של חברת אבטחת מידע למאגר הביומטרי. דרישות אלה לטענת התנועה, עומדות בניגוד לחוק הקובע כי המאגר יהיה חסוי, לא תינתן אליו גישה למי שאינו עובד הרשות וכי השגת גישה אליו דינה שבע שנות מאסר.

בואו לפייסבוק של נקסטר

במכתב ששלח עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, ליועץ המשפטי לממשלה, הוא מציין כי לפי תנאי המכרז, הקבלן שייבחר לצורך המשימה יפר למעשה את החוק הפלילי ואת דרישות חוק המאגר הביומטרי, לפיהן עליו להיות חסוי, וללא גישה למי שאינו עובד הרשות, תוך הטלת עונש של עד שבע שנות מאסר.

בהודעה לתקשורת הוסיף קלינגר כי "במקום לאבטח את המאגר על ידי רשוית המדינה, בוחרת המדינה להפריט את הנושא הרגיש ביותר לכולנו - אבטחת המידע הסודי של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. הרשות הביומטרית נותנת את המפתחות למידע של כולנו לחברה פרטית, בניגוד לחוק, כאשר ברור לכולם שזוהי רק ההקדמה לדליפת המידע לגורמים עויינים, מדינות זרות ואירגוני פשיעה. את המאגר צריך לבטל מייד, ואם לא, להחזיר אותו לכנסת כדי לבצע בו את השינויים הדרושים".

יש לציין כי חששה של האגודה מגובה ע"י פרשת "אגרון", שהתפוצצה בשנה שעברה לאחר שהתגלה כי מי שהדליף את נתוני מרשם האוכלוסין של ישראל היה עובד קבלן במשרד הרווחה שתפקידו היה לתפעל את המאגר, העתיק אותו והעלה אותו על מחשב אחר ממנו הוא הופץ הלאה עד שהפך זמין לכל דורש באינטרנט.

"בעולם היו שלוש מדינות שהחלו בפרויקטים דומים - וביטלו אותם"

הפחד מדליפת המידע שלנו מקבל חיזוק מסביב לעולם: "בעולם היו מקרים בשלוש מדינות שהחלו בפרויקטים דומים וביטלו אותם. קיוויתי שנלך באותו כיוון, אבל זה לא קרה", אמר ל-NEXTER , עו"ד אבנר פינצ'וק, ממובילי העתירה נגד המאגר והפיילוט. "אני מקווה שאנשים לא ישתפו פעולה ולא יתנו טביעת אצבע, ובדרך זו יכשילו את המאגר".

המאגר הביומטרי נועד למנוע גניבת זהות וזיוף תעודות

למרות ההתנגדויות הרבות, מסיבות ברורות, שמסתכמות בעיקר בפחד מדליפת מידע ואובדן הפרטיות, באופן אירוני, המטרה העיקרית של החוק היא דווקא להגן על האזרח ופרטיותו.

במקור, הוצע החוק בתקופת ממשלת אולמרט, כאשר מטרתו המוצהרת הינה למנוע גניבת זהות – סוג פשע הנפוץ למדי במדינת ישראל ומאפשר לגורמים בלתי רצוים שהות ומעבר בגבולות המדינה תחת זהות של אדם אחר ואף ביצוע פעולות מהן הם מנועים, כגון אחזקת חשבונות בנק ועבודה, תחת שמו של אזרח אחר.

לפי הצעת החוק, בישראל מונפקות בכל שנה כ-150,000 תעודות זהות חלופיות (כלומר: כאלו שאינן התעודות הראשונות המונפקות עבור האזרח), ו-52% מכלל מזמיני תעודות הזהות החלופיות בעשור 1995-2006 הם בעלי עבר פלילי.

לכן, הציעה הממשלה לעבור מתעודות הזהות הרגילות, הקלות יחסית לזיוף, לתעודות זהות חכמות, הכוללות מידע דיגיטלי אודות נושאן. תעודות כאלו קשות הרבה יותר לזיוף ומקלות על זיהויו הוודאי של בעליהן.

כך זה יעבוד

ההצעה, שאושרה ע"י ממשלת נתניהו הקודמת, כוללת פירוט של אופן פעילות המאגר הביומטרי: כל אזרח שיבקש להנפיק או לחדש תעודת זהות או דרכון יתבקש ע"י פקידי משרד הפנים לתת את טביעת שתי אצבעותיו ותצלום באיכות גבוהה במיוחד של פניו. פרטים אלו יאוחסנו על התעודה החכמה, כמו גם במאגר מידע ארצי שיתוחזק ע"י רשות שהוקמה לצורך הפעלתו. כך, ניתן יהיה לאשר את זהות מחזיק התעודה במקומות כגון ביקורת גבולות (בנמל התעופה כמו גם במחסומי צה"ל) או משרדי ממשלה ע"י השוואה בין טביעת אצבעות שתילקח במקום לבין זו המאוחסנת על התעודה.

המאגר הביומטרי לא ימנע זיופים

ההצעה עוררה ביקורת רבה, בשל הטענות כי מאגר מרכזי של נתוני הזיהוי הביומטריים לא ימנע זיופים, אלא רק יהפוך אותם לבלתי הפיכים, כמו גם עקב דאגות לדליפתו של המאגר, כפי שקרה למאגרי משרד הפנים לא פעם בעבר, (וכאמור בפרשת "אגרון" המפורסמת).

כמענה לדאגות אלה, הוחלט לרצות את האזרחים ע"י חלוקת ההקמה לשלב ניסיוני שרק לאחר הצלחתו יחויבו כל אזרחי המדינה למסור את נתוני הזיהוי הפיזיים שלהם למשרד הפנים.

למרות זאת, התנועה לזכויות דיגיטליות והאגודה לזכויות האזרח, הגישה לפני כשנה וחצי עתירה לבג"צ על סעיפי הפיילוט שהוכנסו לחוק, בטענה כי הם אינם מגדירים מטרות לניסוי מלבד עצם קיומו אלא רק את אופן ביצועו.

העתירה נידונה בבג"צ ביולי 2012, ונדחתה ע"י השופטים בטענה כי היא מקדימה את זמנה, מאחר וטרם התחילה בניית המאגר. עם זאת, הורו השופטים לשנות את סעיפי החוק הנוגעים לתקופת הניסיון של המאגר ולהוסיף להם מדדים להערכת נחיצותו והצלחתו בטרם יהפוך לחובה. בעקבות כך שונה החוק ונקבע שהמאגר יחל לפעול במתכונת המתוקנת בתחילת 2013. עם זאת, סכסוך עבודה במשרד, כמו גם עיכוב בהוצאת מכרזים להקמה, הביאו לעיכוב המסתיים עתה.

מה דעתכם על המאגר הביומטרי, תתנו אצבע? כתבו לנו בתגובות