סדרת המשחקים Halo היתה זו שהביאה את ז'אנר משחקי היריות מגוף ראשון (FPS) לקונסולות המשחק הביתיות. עד שיצא המשחק הראשון בסדרה לקונסולת ה-Xbox המקורית בשנת 2001, הז'אנר הזה היה אקסקלוסיבי כמעט לחלוטין למחשבים אישיים, אך עם בואו של מאסטר צ'יף לקונסולה של מיקרוסופט הוא הוכיח לא רק שאפשר לירות בכיף גם עם קונטרולר של קונסולה - אלא שאפשר לעשות זאת ולהפוך להצלחה ענקית.
ב-14 השנים שעברו מאז אותו משחק ראשון מיתולוגי, Halo הפך לתופעה תרבותית, בעיקר בארצות הברית. זוהי אחת מסדרות המשחקים המפורסמות והמצליחות ביותר. דמותו של הצ'יף מזוהה מאוד עם גיימינג, מצב המולטיפלייר גרם לשחקנים רבים להתמכר וגיימרים ברחבי העולם התלהבו מעולם המדע הבדיוני העשיר שהציגה הסדרה וממשחקיות ה"בואו נירה בכמה שיותר חייזרים" המצויינת שהציגו המשחקים הראשנים.
המשחק החמישי בסדרה, שיצא לפני ימים ספורים, קצת רחוק מאותם ימי זוהר. ב-2015 Halo הוא מותג עם בעיות: המשחקים האחרונים בסדרה הרגישו מעט מיושנים; הגיימרים זנחו אותו לטובת סדרות כמו Call of Duty וב-Battlefield; אפילו חברת Bungie, זאת שהמציאה את מאסטר צ'יף, עזבה אותו לטובת המותג Destiny (את המשחק החדש בסדרה הפיק האולפן 343 Industries שהוקם במיוחד על מנת ליצור משחקים חדשים בסדרה אחרי פרישתה של באנג'י).
למרבה השמחה - זה ה-Halo הכי מודרני ומוצלח שיצא לי לשחק בו כבר הרבה זמן, ובפעם הראשונה מזה שנים נותן תקווה שלסדרה הזו יש סיכוי לחזור לימי הזוהר.
Call of Halo
Halo תמיד היו משחקי פעולה מגוף ראשון, שהתבססו על זירות קרב עצומות בגודלן שהיו מלאות בסוגים שונים של חייזרים שצריך לירות בהם. עיצוב המשחק הזה יצר קרבות ארוכים ומאתגרים, אבל היה לו גם חיסרון אחד מאוד גדול: המשחקים האלה היו מונוטוניים מאוד, קרב אחרי קרב אחרי קרב, ומי שלא נהנה מספיק ממערכת הירי מצא את עצמו זונח אותם במהירות.
במשחק החדש המצב קצת שונה. נראה שהמעצבים למדו הרבה מ-Call of Duty, ויצרו סדרה של שלבים מגוונים ומהודקים יותר. זה אמנם הופך את המשחק לליניארי יותר מקודמיו, אבל זה מחיר שלדעתי שווה לשלם בשביל הקצב המשופר. המעריצים הכבדים של הסדרה אולי יהיו מאוכזבים ויטענו שהמבנה החדש פחות מאתגר - וזה נכון. למרבה הצער, האינטילגנציה המלאכותית של האויבים לא כל כך חכמה, ובשל כך הקרבות עצמם די קלים ברמת הקושי הסטנדרטית. וכל זאת, לטעמי זו הפעם הראשונה מזה שנים ש-Halo מרגיש כמו משחק רענן ומרגש.
את כל המשחק ניתן לשחק בשיתוף פעולה (קו-אופ) של עד ארבעה שחקנים, אך למרבה הצער, בניגוד למשחקים הקודמים, לא ניתן לעשות זאת במסך מפוצל על קונסולה אחת, אלא רק דרך האינטרנט. קצת חבל, כי חוויות קו-אופ כורסתיות תמיד היו, לפחות בשבילי, חלק בלתי נפרד מהחוויה של Halo, והפעם זה קצת חסר לי.
גם הסיפור עבר שינוי מהמשחקים הקודמים: זו עדיין אופרת-חלל מלאת פרטים קטנים שלא שוכחת את המקורות שלה, אבל הפעם, בניגוד לנראטיבים המורכבים עד כדי כאב-ראש של המשחקים הקודמים, הקונפליקט המרכזי של המשחק די ברור, ואפשר להבין בקלות מה כל אחת מהדמויות הראשיות רוצה. העלילה עצמה מעט מטופשת, אבל מספקת לחלוטין - ותמיד מעניין לגלות מה יקרה בשלב הבא.
לא יהיה מוגזם להגיד שמבחינת הקמפיין לשחקן יחיד, Halo 5 עבר את השינוי הרדיקלי ביותר מאז תחילתה של הסדרה (אולי מלבד Halo: Reach, שיצא בין המשחק השלישי לרביעי וקצת שבר את הנוסחה הקבועה). לא יהיה גם מוגזם להגיד שזה היה שינוי נחוץ, ושכבר בדקות הראשונות של המשחק מבינים שמדובר בפרק מרגש וקצבי בהסטוריה של הסדרה.
DotA למתחילים
אבל הקמפיין לשחקן יחיד אף פעם לא היה הדבר הכי חשוב ב-Halo. מצב המולטיפלייר חשוב לא פחות - וגם בו נעשו כמה שינויים מרחיקי לכת.
לשינוי הגדול ביותר קוראים Warzone - מצב משחק חדש לגמרי, שלא דומה לשום דבר שנראה עד כה בסדרת המשחקים. Warzone כבר לא מציב קבוצות של שחקנים בקרבות כאוטיים זה נגד זה, אלא דורש מהשחקנים לשחק יפה ביחד, לחשוב טוב טוב על מה שהם עושים ולהצליח לצבור 1,000 נקודות נסיון בקרבות קבוצתיים על פני מפות גדולות במיוחד. אם השחקנים בכל קבוצה לא ישתפו ביניהם פעולה ויידעו לבחור את המטרות שלהם בקפידה - לא יהיה להם סיכוי לנצח בקרב.
אפשר לקרוא לזה DotA למתחילים, על שם המשחק התחרותי המצליח של השנים האחרונות (Defense of the Ancients). אך גם אם אתם לא מחובבי DotA, ואוהבים את קרבות האונליין שלכם קצת פחות מתוחכמים - יש לכם מה לחפש כאן, בזכות מצבי המשחק הרגילים, שמזכירים יותר את מה שניתן לצפות מהמולטיפלייר של הסדרה הזו. גם הם מרגישים לא רע, אם כי ברור שמירב ההשקעה של היוצרים היתה ב-Warzone, ושכנראה שם יהיו מרבית השחקנים.
שובו של המסאטר
בעוד של-Halo 5 עדיין יש בעיות פה ושם, מדובר ביופי של משחק ותצוגת תכלית נהדרת של מיקרוסופט, שמזכירה שגם ב-2015 היא יודעת איך ליצור יופי של משחקים, ושימי התהילה של מאסטר צ'יף עדיין לא מאחוריו.
כשמוסיפים למשחקיות המצויינת והמולטיפלייר המעולה גם גרפיקה נהדרת ותצוגה טכנית מרשימה שלא יורדת לרגע מ-60 פריימים בשנייה, מקבלים את אחד המשחקים הכי מוצלחים שיש ל-Xbox One להציע - לפחות עד שיגיע Halo 6.