הזמן נשבר. כן כן, הזמן. הדבר הזה שתמיד ממשיך לזרום ואנחנו לוקחים כמובן מאליו? אז מסתבר שאפשר לשבור אותו וזה בכלל לא נעים.
זה הקונפליקט המרכזי של Quantum Break, משחק הפעולה החדש של מיקרוסופט ואולפן הפיתוח Remedy (שאחראי לסדרת Max Payne ולמשחק המצויין Alan Wake): מדען עם אגו גדול מדי המציא מכונת זמן, עשה כמה חישובים לא נכונים והפעיל בטעות ספירה לאחור, שסופרת לסוף זרימת הזמן שיביא עימו את סוף העולם. למרבה המזל בחור נחמד וטוב לב שהה בסמוך למכונת הזמן המקולקלת וספג כוחות-על שמאפשרים לו להתגבר על "שברי הזמן" ולנסות להציל את העולם.
ואיך מצילים עולם שעומד להגמר בגלל שאחד החוקים הפיזיקליים הבסיסיים שלו כבר לא תקפים? בעזרת המון המון יריות, מסתבר.
משחק טלוויזיה
לפני שממשיכים לדבר על העלילה או המשחקיות של Quantum Break צריך לעצור רגע ולדבר על הצורה שלו. המפתחים של Remedy תמיד אהבו ליצור משחקים סיפוריים, ובמשחק החדש הם הולכים צעד אחד קדימה ומחברים בין פורמט של משחק מחשב לכזה של סדרת טלוויזיה.
המשחק בנוי מחמש מערכות, כאשר בין מערכה למערכה מוקרן מעין "פרק" קצר של סדרת טלוויזיה, שמלווה חלק מדמויות המשנה שמוצגות במערכה הראשונה. סדרת הטלוויזיה הזו מצולמת לגמרי, ומשחקים בה שחקנים אמריקאיים מוכרים כמו איידן גילן (משחקי הכס), לאנס רדיק (הסמוייה) ושון אשמור (אקס-מן). כל פרק הוא בן 20 דקות, ופרטים קטנים בסדרה יכולים להשתנות בהתאם להחלטות שתיקחו במהלך המשחק עצמו.
החיבור הזה, בין הפורמט האינטראקטיבי של משחק דיגיטלי לבין הפורמט הקולנועי של סדרות טלוויזיה מודרניות יוצר שילוב מעניין - שהיה יכול לעבוד הרבה יותר טוב אם האיכות של ה"פרקים" המצולמים היתה טובה יותר.
זה לא שהפרקים האלה רעים באופן מיוחד, הם פשוט מאוד מאוד גנריים ומרגישים כמו סדרת פעולה סתמית מערוץ טלוויזיה אמריקאי זניח. תסריט מעניין יותר ובימוי מקורי יותר היה יכול להרים את ה"סדרה" הזו כמה רמות קדימה - ולהפוך את הסיפור של המשחק הזה למשהו באמת יוצא דופן. במציאות, למרבה הצער, הפרקים פשוט לא כל כך מעניינים, ובמקום להזניק את הסיפור של המשחק לגבהים חדשים הוא רק גורר אותו מטה, אל מחוזות הבאנליות. חבל.
יופי של יריות
Remedy ידועה לא רק בסיפורים שלה, אלא גם במערכות יריות מצויינות ומשחקי אקשן מהודקים. החדשות הטובות: האקשן ב-Quantum Break שומר על המסורת, ומציג מערכת יריות מעניינת ומקורית, שכוללת לצד הרובים והאקדחים גם כל מיני כוחות על הקשורים בזמן: כך למשל, תוכלו לשגר "מגן זמן" שיקפיא אויבים במקום, ואז להעמיס אותו בעשרות כדורים שיפגעו בבת אחת באויבים הקפואים. אפשר גם להתחמק במהירות-על מאויבים, לירות "רימוני זמן" (שמתנהגים בדיוק כמו רימונים רגילים. מוזר) וכו'.
השילוב בין הכוחות השונים טוב ויוצר קרבות זורמים ומגוונים - רק מה, למרבה הצער רוב הקרבות במשחק לא מספיק מאתגרים ולא באמת מחייבים את השחקן להשתמש בכל ארסנל היכולות שיש לו בתיק. את רוב הקרבות אפשר לעבור פשוט באמצעות כלי הנשק החמים בלבד - ככה שהשימוש בכוחות העל (שהוא החלק הטוב ביותר בגיימפליי) הוא לחלוטין אופצינולי.
זה משתנה בשעות האחרונות של המשחק, אז פוגשים באויבים שמצוידים גם הם ב"כוחות זמן" ודורשים שימוש קצת יותר מושכל ביכולות. עד אז כנראה תעברו את כל המשחק בקלות, מבלי להתקע בקרבות קשים מדי. אם המשחק היה מאוזן קצת יותר מבחינת רמת הקושי שלו זה היה יכול לגרום למערכת הקרב שלו לנצוץ ממש. במצבו הנוכחי עדיין אפשר להנות מאוד מהכוחות - אבל אפשר גם לדלג עליהם לגמרי.
למרבה השמחה, גם שחקנים שלא ינצלו עד הסוף את כוחות העל וודאי יתרשמו מהחלקים היותר "פאזליים" של המשחק, שמבליחים מדי פעם, והם ללא ספק הרגעים המוצלחים ביותר בו. רובם מבוססים על "תקיעות" של הזמן, והסתובבות בסביבה קפואה לגמרי. זה יכול להיות באמצע קרב יריות, עם עשרות כדורים שעומדים קפואים באוויר, או בלב של ספינה שמתנפצת אל תוך המזח ומתקפלת אל תוך עצמה.
הרגעים האלה, שדורשים מהשחקן לבצע כמה מניפולציות-זמן כדי להזיז עצמים שחוסמים את הדרך, נראים ומרגישים מצויין. אין יותר מדי כאלה - אבל כל אחד מהם מרגיש מעולה והם לבדם שווים את הזמן שלכם.
חבל"ז
אז איך Quantum Break? זו שאלה שקצת קשה לענות עליה. יש בו חלקים טובים יותר וחלקים טובים פחות שיוצרים משחק מאוד מאוד מעניין, אבל כלל לא בטוח שתתחברו אליו. תלוי במידת הסבלנות שלכם לסדרות טלוויזיה בינוניות ועד כמה יצירתיים תהיו עם מערכת הקרב.
הבעיה הגדולה של Quantum Break היא חוסר הפרופורציות שלו. נראה שהמפתחים שלו השקיעו את האנרגיות שלהם בצורה לא מאוזנת: למשל, יותר מדי אנרגיה בליהוק שחקנים הוליוודיים מפורסמים ופחות מדי בכתיבת תסריט משכנע. יותר מדי אנרגיה ביצירת מערכת קרב מעולה, אך פחות מדי זמן בעיצוב שלבים שמחייב את השחקנים לנצל את כל הכוחות שלהם. יש בו פסגות מעטות בהן פתאום הכל מתחבר והמשחק הזה מרגיש פתאום מעולה - אבל הן מעטות מדי.
התוצאה היא משחק שקשה להמליץ עליו בלב שלם לכל הגיימרים - אבל מצד שני גם קשה לשנוא אותו. תלוי כמה זמן יש לכם.