אנשים שהורשעו ברצח בגיל צעיר הם בין האסירים המסוכנים ביותר לכאורה: כבר בגיל צעיר הם הצליחו להסתבך בעקבות אלימות, והם עלולים להשתחרר באמצע החיים ולהמשיך לבצע פשעים אלימים.
אתר Vice חשף לאחרונה תוכנית שמופעלת בבית כלא במדינת קולורדו שבארה"ב כדי לשקם את האסירים האלה ולאמן אותם לחיים שמחוץ לכותלי בית הכלא, על ידי שימוש בקסדות מציאות מדומה.
האסירים מרכיבים את הקדסות וחווים הצצה לחיים שבחוץ - החל מביצוע מטלות כמו קניות בסופר עם קופת שירות עצמי ושימוש בכרטיס אשראי ובסמארטפון, ועד הליכה ברחוב וצניחה חופשית. בשלב מתקדם יותר הם אמורים להתמודד עם התגרות ברחוב הווירטואלי בלי להיגרר לאלימות - ואחרי 3 שנים הם אמורים להיות כשירים לשחרור מוקדם.
האם למציאות המדומה באמת יש השפעה כל כך חזקה על בני אדם, עד שהיא מסוגלת להצדיק שחרור מוקדם של רוצחים כי הם הוכיחו דרכה שהם מוכנים לחזרה לחיים בחברה?
"יש לנו את כל הסיבות להאמין שמציאות מדומה ורבודה ישפיעו בצורה דרמטית על ההתנהגות שלנו", אומר ד"ר דורון פרידמן מבי"ס לתקשורת ע"ש סמי עופר במרכז הבינתחומי בהרצליה. "כי מציאות מדומה ורבודה עובדים על מנגנונים נוספים מעבר לווידאו במוח ובגוף שלנו. השאלה המעניינת היא מה יקרה בעוד מספר שנים, כשכולנו ניחשף יותר ויותר לתכנים במציאות מדומה ורבודה. יש לנו את כל הסיבות לנחש שההשפעה של המדיה החדשה הזו על ההתנהגות שלנו תהיה עוד יותר דרמטית ממה שהיה עד עכשיו עם אמצעי התקשורת.