"אז איך היה היום שלך?" - "מצוין, עשיתי יותר מ–10,000 צעדים". השיחה הזאת, שברגע הראשון עשויה להישמע מוזר, מתקיימת בין לא מעט אנשים בעולם, כאלה שהפעילות היומיומית שלהם נמדדת. עבורם, יום עמוס ומתיש, שבו נאלצו ללכת הרבה ברגל או לרוץ אחרי אוטובוס, יכול להיהפך ליום מלא סיפוק - אם רק הספיקו למלא את מכסת הצעדים שלהם.
מי שמודד את מכסת הצעדים הזאת הם צמידי הכושר, קטגוריה חדשה ולא מאוד מוכרת שההיצע שלה התרחב מאוד בשנה האחרונה, אך אפילו על שמה עדיין אין הסכמה מוחלטת ויש יצרנים המכנים אותה גם צמידי ניטור או צמידי פעילות. על התחום הצומח הזה מתמודדות יצרניות סלולר כמו סמסונג, יצרניות של ציוד ספורט, כמו נייקי, וחברות חדשות כמו פיטביט -מול מותגים מתחום שעוני הדופק, ובהם פולאר וגרמין.
הצמידים אמורים לעודד את המשתמשים לזוז יותר ולעשות יותר ספורט. הם עושים זאת על ידי מדידה מתמשכת של תנועות אלה שעונדים אותם. מד G - מד גרוויטציה המזהה תנועה - מודד את מספר הצעדים שעשה המשתמש (ולעתים, גם סוגי ספורט אחרים), ועד כמה הם היו אינטנסיביים (כלומר, אם הלך, רץ או אפילו רקד) ועוזר לשפר את הפעילות בעזרת גיימפיקציה (משחוק).
לכל משתמש יש יעדי פעילות שנמדדים במספר הצעדים שהלך, הקלוריות ששרף או בערכים מומצאים ("דלק נייקי", למשל). חלק מהצמידים מודדים גם את איכות השינה ומתחברים למד דופק, אך אינם מיועדים לספורטאים מקצועיים, אלא מלווים את חיי היום־יום של המשתמשים, ומנסים לעודד אותם ללכת למקומות שאליהם נהגו לנסוע בעבר.
צמידי הכושר מאוימים משתי חזיתות: האחת היא אפליקציות הכושר שמאפשרות למדוד צעדים ופעילות באמצעות הסמארטפון; והשנייה היא השעונים החכמים, שנהפכים לאלגנטיים וקטנים יותר. ואולם, במחיר של 500–1,000 שקל, קל להתפתות ולנסות את הצמידים.
ממחקר שנערך באחרונה בחברת פרוסט אנד סאליבן עולה כי רק 29% מרוכשי הצמידים משתמשים בהם באופן קבוע. רק 8% זונחים אותם לחלוטין. היתר משתמשים בהם לעתים. כדי לבחון אם גם אתם תשמשו בצמיד כזה או שהוא יישכח במהרה במגירה, נסו להוריד אפליקציה המודדת את הפעילות הגופנית שלכם, כמו Mooves או RunKeeper. אם אתם נהנים מהאפליקציה ומגלים כי היא מדרבנת אתכם לנוע יותר - צמיד פעילות יכול להתאים לכם.
הגדירו מראש את הצרכים שלכם
כדי לבחון איזה צמיד נותן את התמורה הטובה ביותר לכסף, בחרנו חמישה צמידים שונים באופיים ובייעודם, ולקחנו אותם לבדיקה של שבועיים. בשורה התחתונה, התשובה במה כדאי לבחור מורכבת, ותלויה במשתמש. לכל צמיד תכונות שונות, וגם המראה שלהם לא קולע לכל טעם.
יש צמידים שמציעים תכונות ייחודיות. כך, למשל, Loop של חברת פולאר הוא הצמיד היחיד שמתאים לחובבי שחייה. לא רק שהוא עמיד לשהייה מתחת למים, הוא גם מודד את כמות האנרגיה שהמשתמש הוציא בשחייה; Gear Fit של סמסונג הוא שעון חכם של ממש, שמאפשר גם לקרוא הודעות ולהתחבר לסמארטפון.
בסקירה שלנו ניצחו שני צמידים, המתאימים לשני סוגי משתמשים. לאנשים שלא עוסקים הרבה בספורט, ורוצים להיות פעילים יותר - אנו ממליצים על Up של חברת Jawbone. הגרפיקה העליזה שלו מעודדת לישון טוב יותר בלילה ולזוז יותר במהלך היום, ועשויה לגרום לכם להתחיל לצעוד. הוא גם נראה לא רע בדגמים הצבעוניים, ויש לו גרסה פשוטה ב–550 שקל. משתמשים ספורטיביים יותר יעדיפו את Vivofit של גרמין, שמסתנכרן עם מד דופק, מציג חיי סוללה טובים ויכול גם לשמש תחליף לשעון, אם כי לא אלגנטי במיוחד.
מזכיר מתי לקום מהכסא - Jawbone UP // ענבל אורפז
"זרקי את הסומק לפח, היכנסי למיטה מוקדם יותר והגדילי את ממוצע שעות השינה שלך, שהוא שש שעות ושלוש דקות. מי שישנים לפחות שבע שעות בלילה מגדילים ב–24% את הסבירות שירגישו יפים יותר למחרת" - כך בירכה אותי באחד הבקרים האפליקציה שמרכזת את המידע שנאסף מהצמיד Jawbone UP.
המידע שנאסף מהצמיד בסיסי יחסית - מספר הצעדים שצעדתי בכל יום בזמן אמת ושעות השינה (שנמדדות מהרגע שנלחץ כפתור בצמיד). הוא לא מודד למשל דופק או מיקום. הצמיד יודע לזהות, על בסיס תנועות, גם את איכות השינה לכאורה (שינה עמוקה, קלה והזמן שבו ערים) - אך ללא השוואה וניתוח מעמיק, היה קשה להפיק ערך מהנתונים.
הערך הגדול שהפקתי מהשימוש בצמיד הוא שינוי תודעתי שנבע לא מהצמיד שעל היד, אלא מהממשק באפליקציה. בכל יום קיבלתי ציון על מספר הצעדים שצעדתי. במהרה גיליתי שאני רוצה להגיע לציון גבוה ככל האפשר, ויזמתי יותר יציאות לפעילות ספורטיבית שיעלו את הציון שלי. גיליתי גם שהתרומה הגדולה של הצמיד היא בהתנהלות השגרתית היומיומית. כך למשל, האפליקציה זיהתה שישבתי במשך יותר משעתיים בלי לקום, והמליצה לי לקבל התראה בכל פעם שאשב יותר מ–30 דקות.
כמו רוב המוצרים בקטגוריה, נראה שהצמיד תוכנן על ידי גברים למען גברים. הוא מגושם יחסית והזכיר לסובבים צמיד אלקטרוני של אסירים. התחלת השימוש בו היתה קלה ונוחה, יש לטעון אותו רק פעם בשבוע. גרסה פשוטה יותר של המוצר לא מסתנכרנת בזמן אמת, אלא באמצעות חיבור פיסי למחשב, ולכן עשויה פחות לתמרץ לפעילות ולשנות את אורח חייכם.
שורה תחתונה: בחירה טובה למי שרוצה לעשות שינוי תודעתי ולהכניס תנועה ליומיום מתאים פחות לספורטאים
מחיר: 650 שקל להשיג: ברשת באג
בסיסי מדי - FitBit Flex // יסמין גואטה
"את במעצר בית?", שאלה אותי חברה כשראתה את הצמיד השחור שכרוך סביב פרק היד שלי. "אני נכנסת לכושר", השבתי. "מהיום - 10,000 צעדים בכל יום והצמיד הזה יעזור לי לעשות את זה". לעובדה שהצמיד משלב שתי חולשות שלי (ספורט וטכנולוגיה) - לא נתתי להפריע. במשך עשרה ימים ענדתי אותו על פרק היד. במהלך היום הוא ספר את הצעדים שהלכתי, דיווח כמה קלוריות שרפתי וכמה קילומטרים הלכתי ובמהלך הלילה בדק את איכות השינה שלי.
ההפעלה הראשונה אמנם היתה מורכבת - האריזה לא כוללת חוברת הדרכה עם הוראות התקנה, אבל חיפוש קצר ברשת הוביל אותי לחוברת הפעלה עם הוראות מפורטות בעברית שהתאימו גם לטכנופובית כמוני. האריזה כללה את מכשיר הפלקס שמתחבר לצמידים, כבל טעינה, מתאם סנכרון אלחוטי ושני צמידים - גדול וקטן.
הצמיד עשוי גומי גמיש וקל להתאים אותו למידות היד, הבעיה היתה שאחרי כמה ימים של שימוש הגומי התחיל להראות סימני שחיקה ולהיקרע. חיי הסוללה של המכשיר היו ארוכים למדי ונדרשתי להטעין אותו אחת לכמה ימים.
אחרי ההישגים (הלא מרשימים במיוחד) שצברתי, עקבתי באפליקציה FitBit, שהורדתי לסמארטפון שלי. האפליקציה מעוצבת בפשטות, אמנם באנגלית, אך נוחה לשימוש. בפעם הראשונה הזנתי לתוכה את הגובה והמשקל שלי והיא הציבה לי יעדים יומיים. בשונה מצמידים אחרים בשוק, Flex לא בודק דופק וגם לא כולל GPS. בנוסף, הוא אמנם סופר קלוריות, אך נדרשתי להזין את מה שאכלתי באופן ידני לאפליקציה. אחרי כמה שעות (ושוקולדים) התייאשתי מפעולה זאת.
לצמיד אמנם יש שיטות שבהן הוא מנסה לעודד את המשתמשים להיות פעילים יותר: הוא כולל חמש נוריות לד קטנות שנדלקות ככל שצועדים יותר. במקרה שלי, עניין הנורות נשכח במהרה, ולא שמתי לב אליהן במיוחד. מה שלא הצלחתי לשכוח היה העיצוב המסורבל והגס של הצמיד, שלא מתאים כל כך ליד נשית.
שורה תחתונה: צמיד בסיסי מדי. אמנם מחירו נמוך מזה של צמידים אחרים, אך מי שלא עושה ספורט יכול להסתדר גם עם אפליקציה שסופרת צעדים בסמארטפון. לחובבי ספורט מומלץ לבחור בצמיד משוכלל יותר
מחיר: 450 שקל להשיג: ברשת באג
חיי סוללה ארוכים במיוחד - Garmin Vivofit // רונית הראל
אחרי שנים כבטטת כורסה, פצחתי בפעילות ספורטיבית בהתלהבות השמורה רק לאלה שגילו באיחור את האור. הצמיד היה עבורי הזדמנות להעמיד את ההתלהבות הזו במבחן המציאות - האם אני אכן כה ספורטיבית כמו שהייתי רוצה לראות את עצמי? ספוילר: התשובה היא לא.
בכל מקרה, הצמיד השתדל במיוחד: הוא מתמקם היטב על היד ונסגר בקלות, חיי הסוללה שלו ארוכים במיוחד ולפי היצרן, אפשר להשתמש בו ללא טעינה במשך תקופה של עד שנה.
הגודל שלו נוח והשימוש פשוט - לחיצה על כפתור קטן מעבירה בין האופציות השונות, לחיצה ארוכה יותר לסנכרון ולחיצה ארוכה נוספת למעבר למצב שינה. צריך רק לא לשכוח להעביר את השעון למצב שינה בלילה, ולהחזיר למצב רגיל בבוקר.
השעון מסוגל לנטר את כמות הצעדים היומית, את משך הזמן שישנים בלילה ואפילו כמה תנועתיות יש במהלך השינה. מעבר לכך, יידרשו מכשירים נוספים. למשל, כדי למדוד דופק יש צורך להצטייד ברצועת דופק הנצמדת לחזה, שאותה מסנכרנים עם Vivofit.
בצבע שחור ועיצוב בסיסי ביותר, לטוב ולרע, העיצוב של שעון הכושר לא משך כל תשומת לב מיוחדת, אך הוא מגיע בצבעים נוספים. אחרי התלהבות ראשונית קצרה מאוד גיליתי שאני לא מתכוונת לשנות מנוהגי רק מכיוון שאני נמדדת, כך שבסך הכל לא נהפכתי לספורטיבית יותר או פחות בעקבותיו. ובכל זאת, משהו ששכחתי אחרי שנים של שימוש בסלולרי - ממש כיף שיש שעון על פרק כף היד. מומלץ.
שורה תחתונה: פחות מדי פונקציות ביחס למחיר מחיר: 699 שקל (ללא רצועת דופק; בתוספת רצועה - 899 שקל)
להשיג: ברשת חנויות Hyper
קל לתפעול ומלא בגימיקים - Samsung Gear Fit // רוני גבאי
ממש שמחתי כשהודיעו שה–GEAR FIT שלי הגיע. מהרגע שהוצאתי את הצמיד מהקופסה היה בינינו קליק. אחרי דקה של התלהבות ראשונית הצמיד היה על היד שלי ושלוש דקות אחר כך הוא כבר היה מסונכרן עם הטלפון, הכל הופיע לי על פרק כף היד - הודעות ווטסאפ, מיילים, SMS ואפילו שיחות נכנסות הוצגו מיד על הצמיד.
הבנתי שסנכרון מלא של הטלפון עם הצמיד יכול להיות מטרד לא קטן - בכל כמה דקות קיבלתי מייל, SMS או הודעת ווטסאפ. שיניתי את ההגדרות - והמטרד נעלם. העיצוב הפשוט והנוח, מסך המגע ומערכת הפעלה קלה לתפעול של הצמיד עזרו לי להבין במהירות מה נמצא לי על היד. האפליקציה מאפשרת להגדיר יעדים יומיים - מספר צעדים, כמות קלוריות ועוד. ברירת המחדל של מספר הצעדים היומית שאליה צריך להגיע היא 10,000 צעדים. לתומי, חשבתי שאגיע בקלות ליעד, אך בפועל ביום רגיל הגעתי לכ7,000- צעדים.
אף שעיצוב האפליקציה קצת איכזב (חסרים צבעים וגרפים על מסך הבית), הוא לא מנע ממני לבדוק בכל שעה כמה הלכתי ומה הדופק שלי. בזמן האימון הצמיד בדק את מהירות הריצה, המרחק והדופק בצורה מדויקת למדי, ועזר לי לייעל את האימון - תוך כדי הריצה יכולתי לראות מה בת הזוג שלי רוצה שאקנה בדרך חזרה מהאימון (מי אמר שגברים הם לא מולטי־טאסקינג?). התצוגה בצמיד מאפשרת לראות את כל הנתונים בצורה ברורה ונוחה גם בזמן ריצה.
חיסרון אחד הוא פונקצית השינה - הנתון היחיד שהצמיד מודד בזמן השינה הוא תנועות בשינה, לעומת צמידים אחרים שמודדים גם את הדופק ואיכות השינה. הסוללה החזיקה מעמד יומיים וחצי ללא הטענה. כל מי שראה את הצמיד התלהב ומיד והתקשר לטלפון או שלח הודעה כדי לראות איך הנתונים מופיעים על הצמיד. היו גם כמה שקראו לי מתלהב. זה בטח מקנאה.
שורה תחתונה: קל לתפעול ומתפקד מצוין כרצועת ספורט אבל המחיר, שכולל גם את הגימיקים של המכשיר (חיבור מלא לסמארטפון), אינו מוצדק
מחיר: 1,100 שקל להשיג: אצל המפעילים הסלולריים, ברשתות השיווק הנבחרות וברשת חנויות סמסונג
שפע של יכולות - נוחות חלקית - Polar Loop // דניאל שמיל
צמידי כושר אינם דבר חדש לגמרי עבורי, במשך חצי שנה הסתובבתי עם Jawbone UP (ראו תיבה למטה) על הזרוע, עד ששבק חיים (מחלה ידועה של Jawbone), והאמת היא שבאותה תקופה נהניתי ממנו מאוד - המעקב התמידי אחרי הפעילות שלך, גם הוא פשוט יחסית, מעודד אותך לזוז ולשבור שיאי צעדים יומיים, שבועים וחודשיים (זה לא עבד באותה מידה עם מדידת השינה, לצערי).
כשפולאר, חברה ותיקה לשעוני דופק וכושר, נכנסה לתחום צמידי הכושר, היא עשתה זאת עם כל הכלים שברשותה. Loop יודע למדוד ריצה ושחייה ומתממשק עם מד דופק. בנוסף, ולא כדאי לזלזל בכך, הוא גם מסוגל להציג את השעה. אבל כדי לעשות את כל זה - הצמיד נדרש להיות גדול מאוד. נוח לשים אותו על היד, אך המראה שלו עורר תגובות מעורבות, ורבים לא אהבו את עיצובו ("צמיד של קלאברים", כינתה אותו מישהי). בנוסף, לשפע היכולות יש מחיר גם בחיי הסוללה. הצמיד מיועד להחזיק מעמד שישה ימים בין טעינות, אך בפועל הסוללה מספיקה רק לכיומיים, ואחר כך נדרשת טעינה ארוכה.
בעיה אחרת כרוכה בהתאמה של הצמיד ליד - במקום לרכוש מראש צמיד במידה המתאימה (כמו Jawbone), או להתאימו כמו שעון, צריך לגזור את רצועת הגומי ואז להלביש עליה את האבזם - פעולה שמצריכה מיומנויות של שען. אם פיספסתם בגזירה (של המוצר שזה עתה קניתם), עליכם לרכוש רצועה חדשה בכמה עשרות שקלים.
אבל אחרי ההפעלה וההטענה, הצמיד עושה עבודה טובה בניטור הפעילות היומיומית, ומראה על הצמיד עצמו, בעזרת נורות לד, מה עוד נדרש מהמשתמש. ואולם פולאר, כחברת ספורט רצינית למקצוענים, לא כל כך הבינה את עניין המשחקיות הנדרשת - יש לה אפילקציה ואתר חביב ברשת, שבו נשמרים נתוני הפעילות שלך, אך התחושה רצינית וכבדה, ללא הגרפיקה הצבעונית והמחויכת שיש לאפליקציות וצמידים אחרים. לכן, Loop נופל בין הכסאות - אנשים שמבקשים להתחיל לזוז יותר ירכשו מוצרים קלילים ופשוטים יותר וספורטאים מיומנים יבחרו בשעון הכושר.
שורה תחתונה: מכשיר רב יכולות ומרשים, שמציע תמורה טובה לכסף. חסרונו המרכזי הוא חיי סוללה קצרצרים
מחיר: 590 שקל להשיג: חנויות ספורט ובאתרי מסחר מקוונים
עוד ב-TheMarker:
