לנטע אלחמיסטר יש 1.6 מילון עוקבים באינסטגרם. לבר רפאלי יש 2.9 מיליון עוקבים. למיקלה, שעשתה קמפיין לקלווין קליין בין השאר, גם יש 1.6 מיליון עוקבים. יש לה אפילו כוכב כחול של חשבון מאומת - כלומר אינסטגרם מאשרת שהיא אכן מי שהיא טוענת.
אלא שמיקלה לא קיימת, לפחות לא באופן ביולוגי, היא דוגמנית וירטואלית שעשויה מפיקסלים ותוכנת מחשב בלבד. למיקלה יש גם עמיתה ישראלית - זואי דביר - דוגמנית וירטאולית שכבר צברה 30,000 עוקבים.
"הגיע הזמן של האווטארים. אנחנו רואים יותר ויותר מותגים, בעיקר מחו"ל, שממש לוקחים דמויות מונפשות כפרזנטורים ועובדים איתם כמשפיענים לכל דבר ועניין", הסבירה אפרת סלע איתמר, מנכ"לית ומייסדת דה לידרס. כך למשל מיקלה הוירטואלית השתתפה בפרסומת שבה היא מנשקת את בלה חדיד (האמיתית), שלה, אגב 24.9 מיליון עוקבים - היא עדיין הרבה יותר פופולרית מחברתה הממוחשבת.
"יש פה ערך - כי כולם מדברים על זה. אתה נתפס כמותג מפותח טכנולוגית. את הדמויות הוירטואליות אפשר להציב בכל מדינה שתרצה ולהלביש אותם בכל בגד שתרצה. אין להם דעות או רצונות והם זמינים לעבודה בכל שעה. אבל החסרון - הם נעדרי אותנטיות", הוסיפה סלע-איתמר.
"ההערצה היא גדולה, אבל הם מקבלים תגובות שראיות לבוט - למשל אם הם מצטלמים במסעדה עם מנה - שואלים למה רובוט צריך לאכול. אם הם מצטלמים עם מייקאפ - אף אחד לא חושב שככה נראים עם המייק אפ הזה", לדבריה.
"כל התנהגות שלך מבוססת על רגש ורצונות לא מודעים. הרבה יותר קל להשליך על דמות לא אמיתית את התשוקות והפנטזיות שלי", הוסיפה ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, "כשיש לי פנטזיות על דמות אמיתית, יש עניין מוסרי של האם זה נכון או לא נכון". כשהדמות וירטואלית, אין דילמה כזאת, אמרה לנו מרגלית. "כשהסתכלנו בסריקת מוח, באזורים שעסוקים בפירוש כוונת האחר, ראינו שם לא עובדים - אולי זה מסביר את הפער הזה".