כמה הייתם משלמים כדי להגיע לירח? עמותת SpaceIl הישראלית מאפשרת לכל אחד לקבל כרטיס טיסה אישי לירח ב-18 דולר, אך אתמול היא הודיעה כי יש מי שזה לא הספיק לו והוא החליט לשלם 100,000 דולר כדי להיות שותף לשיגור.

אתגר החללית (צילום: עודד קרני)
הדמיית החללית הישראלית הראשונה לירח|צילום: עודד קרני

שלו חוליו, יזם הייטק בן 34 מתל-אביב, תרם אתמול 100,000 דולר לקמפיין המימון-המון של SpaceIL, המשתתפת בתחרות Lunar XPrize של גוגל להחזרת האנושות לירח. התחרות החלה ב-2010 ופרס הראשון בה - 20 מיליון דולר - יינתן לראשונים שיצליחו לשלוח לירח רובוט שינחת, ינוע 500 מטר וישלח לכדור הארץ צילומי וידאו באיכות HD. פרסים נוספים מובטחים למי שהרובוט שלו יבקר באחד מאתרי הנחיתה של חלליות אפולו או ישרוד "לילה" על הצד האפל של הירח.

חוליו, שהצטרף אל מעל 600 תורמים נוספים לקמפיין באתר IndieGogo, ציין כי הוא מאמין מאוד בפרויקט ומתרגש ממנו, וכי תרומתו נעשתה מתוך הרצון להעניק חזרה לקהילה לטובת מטרות חברתיות. תרומתו, שיחד איתה הגיע הקמפיין ליותר מ-180,000 דולר, קירבה את SpaceIL לסכום היעד שלה - 240,000 דולר - "הוצאות דלק" של דולר על כל מייל במרחק הנסיעה שבין כדור הארץ לירח.

דניאל סאעת, מנהל הפיתוח העסקי, SpaceIL (צילום: אלון הדר)
דניאל סאעת, מנהל הפיתוח העסקי, SpaceIL|צילום: אלון הדר

דניאל סאעת, מנהל הפיתוח העסקי בעמותה, מסביר בראיון ל-NEXTER כי מטרת הקמפיין, שעלה לאתר אינדיגוגו בתחילת החודש, אינו לממן את הפרויקט: "יש דרכים הרבה יותר קלות וזולות לגייס כמה מאות אלפי דולרים", הוא אומר, ומציין כי מאז הקמת העמותה ב-2010 תרמו לה רבים, ביניהם התעשייה האווירית, בזק, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל-אביב. "בלעדיהם לא יכולנו לעשות כלום".

אם כך, מה מטרת קמפיין המימון-המון? "העיקר פה הוא לא הכסף, אלא התנועה והחינוך", הוא אומר ומדגיש כי SpaceIL אינה חברה, אלא עמותה חינוכית המנסה לעודד דור חדש של ישראלים לבחור בקריירה מדעית על ידי יצירת "אפקט אפולו" - מגמה שנראתה בארה"ב לאחר הנחיתה על הירח ב-1969, כאשר צעירים רבים הפכו מרותקים לחלל והחלו לנהור ללימודי מדעים כדי להפוך לאסטרונאוטים, חוקרים או מהנדסים שבונים כלי תעופה לחלל.

האם קמפיין כזה, בו אינכם יכולים להציע לאנשים תרומה דמויית מוצר או שירות (כגון טיסה לירח), קשה יותר מקמפיינים לגיוס תמיכה למוצרים ממשיים? "כן. חשבנו ודיברנו הרבה לפני הקמפיין על כך שאין ביכולתנו לשלוח לך עוד חודש מוצר שתשים על המקרר. (מכיוון ש)אנחנו משתמשים בפלטפורמה כדי לבנות שיתוף פעולה עם האנשים ברחוב, חשבנו מה אפשר לתת להם (בכל זאת) כדי שירגישו חלק מהמשימה והחלום". לשם כך הציעה העמותה לתורמים דולר ומעלה לקבל את התמונה האיכותית הראשונה שהרובוט ישגר לכדור הארץ מהירח, לתורמים 18 דולר ומעלה לשלוח מסר של עד 140 תווים ולקבל "כרטיס טיסה" וירטואלי לירח ולתורמים סכומים גבוהים יותר חולצות, חריטות אישיות על החללית, פגישות עם הצוות ומקום שמור לאירוע שיגור החללית - התמורה שאותה יקבל חוליו. "לא באמת ציפינו שמישהוא ייקח את ה-Perk הזה, אבל אנחנו מקווים שאלפי אנשים יצטרפו עד סוף הקמפיין".

"כרטיס הטיסה" לירח

לגבי סיכויי ההצלחה של הפרויקט בתחרות, סאעת אופטימי: "אנחנו מאמיניים שיש לנו סיכויים די גדולים. אנחנו מנסים לקבל את ה-20 מיליון דולר כדי שנוכל להשקיע בתוכניות חינוכיות בארץ". עם זאת, גם אם מישהוא ישיג את העמותה היא לא תראה בכך כישלון: "המשימה שלנו גדלה מעבר לתחרות - להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח, ואם יש מישהוא שינחת לפנינו לא איכפת לנו. יש משהוא די מדהים לעשות פרויקט כזה בלי הממשלה. אנחנו מראים לעולם שגם אם אתה ממדינה קטנה, אוניברסיטה או גוף פרטי אתה יכול לעשות הכל. לא צריך להיות מעצמה בשביל חקר החלל. זה חלק מה-DNA שלנו".