זה יקרה מתישהו בשנת 2015. החללית הישראלית הראשונה תחובר כ"טרמפיסטית" לטיל של חברת חלל זרה, שיישא עליו לוויינים או חלליות נוספות. בעת החיבור ייפרדו המהנדסים הישראלים מהחללית שבנו לחודש-חודשיים עד שיסתיימו כל ההכנות לשיגור - מה שצפוי להיות השיגור הראשון של חללית ישראלית לירח.
אנשי SpaceIL חשפו הבוקר את הפרטים הראשונים על אודות המסע המתוכנן שלהם לירח. החללית המתוכננת תעבור את המסע בן החודשיים שאורכו 384 אלף הקילומטר, ותנחת הישר על פני הירח כשרגליים קפיציות מיוחדות ייפתחו וייצבו אותה באתר הנחיתה. לא יירד ממנה אסטרונאוט שיציב את דגל ישראל על האדמה החולית, אבל אל חשש - על החללית עצמה מצוייר דגל הכחול-לבן.
Space IL היא עמותה פרטית ללא כוונת רווח שהוקמה על ידי שלושה מייסדים - יונתן ויינטראוב, כפיר דמרי ויונתן בש, במטרה להתחרות בתחרות עולמית של גוגל, המכונה Google Lunar X Prize. מטרת התחרות - להיות הצוות הראשון שמנחית רכב חלל על אדמת הירח, נוסע 500 מטר על שטח הירח ומשדר לארץ וידיאו שיוכיח את כל זה. אל שלושת המייסדים חבר צוות רב-תחומי הכולל מדענים וחובבי חלל ישראליים, אנשי כספים וניהול, והם נהנים מעזרה של התעשיות הבטחוניות והאוניברסיטאות בישראל.
מטרת המייסדים, לדבריהם, היא לעודד את החינוך הטכנולוגי בישראל ולתת לילדי ישראל מודל לחיקוי ומטרה לשאוף אליה. בהתאם לכך, הם התחייבו לתרום את הפרס הראשון בתחרות - 20 מיליון דולר - למטרות אלה. בתחרות לוקחים חלק למעלה מ-20 צוותים מכל העולם, רובם חברות פרטיות שמטרתם לזכות בכסף ובתהילה. כיום מוערכת הקבוצה הישראלית, שנרשמה אחרונה לתחרות, כאחת מארבע הקבוצות המובילות בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לנצח.
משקלה של החללית צפוי להיות פחות מ-140 קילו בעת השיגור, וגודלה יהיה 96X72X72 סנטימטר. כמו מכונת כביסה. זו תהיה החללית הקטנה ביותר ששוגרה לירח אי פעם. בכך שואפים מייסדי הפרויקט והשותפים הרבים להוכיח יכולת טכנולוגית פורצת דרך לבניית חלליות קטנות וחכמות, אשר עלותן כעשירית מחלליות מוכרות.
איך תגיע החללית לירח דווקא ולא למאדים? אנשי עמותת spaceIL חשפו היום כי הם מפתחים תוכנות מיוחדות על מנת לנווט את החללית מחדר השליטה בכדור הארץ. הם פיתחו חיישן אופטי ייחודי עם מצלמה ומעבד תמונה, שיכונה Earth moon sensor ויצלם תמונות הן של כדור הארץ והן של ירח - זאת על מנת שהחללית תוכל למקם עצמה ביחס לשניהם. החיישן יודע לזהות אובייקטים עגולים ולהבחין לפי הצבע האם האובייקט המצולם הוא כדור הארץ או הירח.
אמצעי נוסף נקרא OpNav - אמצעי ניווט אופטי שבעזרתו החללית תוכל לצלם את הירח מהמיקום שבו היא נמצאת בחלל והתמונה תשלח מהחללית בחזרה לתחנת התקשורת על פני כדור הארץ. בתחנת התקשורת, ינתחו את מיקום הירח לעומת החללית, על ידי השוואת זוויות הצילום של התמונות שהתקבלו ממנה אל המפות הקיימות.
היות שהחללית בלתי מאוישת, הצוות ששולט בה זקוק לאמצעי ראייה כדי לנחות בשטח נקי מאבנים, ממכתשים ובעל שיפוע לא גדול מידי - כדי שהחללית לא תיפול על צדה. לכן ייכנס לשימוש בשלב הנחיתה פיתוח נוסף של צוות SpaceIL, המכונה Hazard detection, ה"עיניים" של החללית. זוהי מערכת ראייה ממוחשבת, שתזהה את כל הסכנות והמכשולים באזור הנחיתה עבור החללית. המיוחד ברכיב הזה הוא השימוש באמצעים אופטיים במקום במכ"מ לצורך זה.
בעת הנחיתה תצטרך החללית לשדר לארץ שידור וידיאו שיתעד את הנחיתה ואת הנסיעה על גבי הירח. היום הודיעה חברת בזק כי תפרוש סיב אופטי מחוות האנטנות, שקולטות את האות האלחוטי המגיע מהירח, ועד מרכז הבקרה. זאת על מנת ששידור הוידיאו יהיה מהיר ואמין. בזק התחייבה להעניק תמיכה בחיבור לשאר תחנות הקליטה בעולם.