"ההופעה מיד תתחיל מאחוריכם, כרטיסים אחרונים בחצי מחיר". אם תראו מודעת וידיאו כזו על שמשת מכונית חונה, אפשר להניח שתסתובבו לפחות לראות במה מדובר – רגע אחרי שתבדקו איך בעצם הגיעה הפרסומת אל שמשת המכונית. זה יקרה, ולא בעוד הרבה זמן. קצת אחר כך, אל תתפלאו אם על דופן המשאית שתעקוף אתכם משמאל יהיה כתוב בענק השם שלכם, עם המלצה אישית לעצור במסעדה במחלף הקרוב, ולקבל הנחה אישית על המנה שאתם תמיד לוקחים.

בשבועות האחרונים החזון הזה התקרב בצעד ענק אל המציאות, בזכות שיתוף פעולה הדוק בין חברת הרכב הוותיקה בעולם, דיימלר הגרמנית (שמייצרת בין היתר את מרצדס ואת סמארט) ובין הסטארט-אפ גאוזי (Gauzy) שמפתח בעיר יפו שמשות-פלא שניתן להכהות בלחיצת כפתור, ואז להקרין עליהן וידיאו. דיימלר, שמעסיקה יותר מרבע מיליון אנשים בכל העולם, משתפת פעולה עם גאוזי כבר למעלה משלוש שנים. בימים האחרונים התברר, שדיימלר עומדת להשיק את הטכנולוגיה של גאוזי על גבי מכוניות מתוצרתה, במסגרת מודל עסקי חדש לגמרי בעולם הרכב.

דיימלר תפרוס בערים שונות ברחבי העולם מכוניות שמסוגלות להקרין פרסומות מבוססות מיקום וזמן. המכונית הלא יודעת היכן היא נמצאת ומה השעה, ובעתיד – גם מי צופה בה. מודעות על מבצע בחנות הבגדים שנמצאת בדיוק 63 מטרים מצפון לנקודת החנייה, או ארוחה עסקית בלב אזור משרדים בשעה 12:00 בצהריים, עשויות להפוך את דרך הפרסום הזו לגרסת הרחוב של מודעות הגוגל והפייסבוק שמציפות אותנו.

איך עושים את זה? הטכנולוגיה של גאוזי מאפשרת לשלוט במידת השקיפות של כל שמשה או זכוכית - משקופה לאטומה לגמרי. החברה משתמשת בגבישים נוזליים המודפסים על מצע דקיק, שיודע לשנות את רמת השקיפות בעזרת זרם חשמלי. כאשר הרכב חונה, אפשר להפוך את השמשות לחשוכות, ואז להקרין עליהן בעזרת מקרן פנימי שממוקם בתוך הרכב. למעשה, מדובר בחיבור ראשון מסוגו בין פרסום מתקדם המבוסס על מיקום וזמן, ובין עולם הרכב.

תריס מובנה בחלון של Gauzy (צילום: מתוך סרטון תדמית של החברה)
מתוך סרטון תדמית של Gauzy|צילום: מתוך סרטון תדמית של החברה

13 סטארטאפים, מתוכם 7 ישראלים

בשבוע שעבר כיכבה גאוזי באירוע ראשון מסוגו שערכה דיימלר בשטוטגרט, גרמניה – סטארט-אפ אוטובאן: דמו של 13 סטארט-אפים שנבחרו על ידיה להשתתף באקסלרטור שפתחה, במטרה לקדם טכנולוגיות פורצות דרך לייצור רכב סדרתי. אב הטיפוס שהציגה גאוזי, שפותח בעזרתה של דיימלר, ריכז תשומת לב רבה באירוע. גאוזי, אגב, לא נדרשה לעבור את מסלול המיון, שסינן מתוך מאות חברות מכל העולם 12 סטארט-אפים נוספים, מהם 6 ישראלים.

האירוע היה בינלאומי בכל מובן, אבל לצד הגרמנים, שלטו בו דוברי העברית. בין החברות הישראליות שהשתתפו היו אוטונומו, שאוספת מידע רב ממערכות הרכב ויודעת לנתח אותו ולהפיק תובנות רבות משמעות לבטיחות הרכב ולתחזוקתו; הופ-און, שמאפשרת לנוסעים בתחבורה ציבורית לשלם ללא שום מאמץ מיוחד; Noveto, שפיתחה רמקול פלאי שמקרין סאונד ממוקד לתוך אוזנו של הנהג; Vayyar, שמסוגלת לראות בעזרת גלי קול ולזהות סימני הירדמות, כמו גם לאבחן מחלות ועוד ועוד; n-Join, שמייעלת את מפעל הייצור עצמו; וארגוס, שמגנה על המכוניות החכמות מפני פריצות על ידי האקרים.

גאוזי הוקמה ב-2009 על ידי המנכ"ל אייל פסו, סמנכ"ל הטכנולוגיות אדריאן לאופר והמהנדס הראשי דימיטרי דוברנקו. החברה גייסה לפני שלושה חודשים 7 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, שהעלו את סך ההשקעה מאז ייסוד החברה ל-14 מיליון דולר.

לטכנולוגיה שלה שימושים רבים. מלון הדגל של רשת קראון פלאזה בשדה התעופה של סינגפור יתקין שמשות של גאוזי כחלק המבנה שלו, בהיקף של מספר מיליוני דולרים. בין הלקוחות גם ענקית התקשורת האמריקאית AT&T.

המקרר השקוף למחצה

לדברי המנכ"ל פסו, מספר יצרניות מקררים גדולות כבר פועלות במטרה להתקין שמשה של גאוזי על דלת המקרר, וכך לצמצם דרמטית את מספר הפתיחות והסגירות שלו. ב-3 פעמים מתוך כל 4 שבעלי מקררים פותחים את הדלת, הם רק מסתכלים - וסוגרים אותה מבלי להוציא או להכניס שום דבר. "המשמעות היא בזבוז גדול של חשמל, ושחיקה של מערכות המקרר, מהמנוע ועד הגומיות", אומר פסו. "אפשר ללחוץ על כפתור ולהביט בתכולת מקרר מבלי לפתוח אותו. וכשמדובר במקרר בסופר, אפשר להקרין על הדלתות פרסומות שמתחברות למוצרים שבפנים. גם חלונות ראווה של חנויות יכולות להשתמש בשמשה הזו כדי להקרין עליה וידיאו". 

מבחינה עירונית, יש כאן כמה שאלות פתוחות - איך ייראו הכבישים והשדרות שלנו, כשלאורכם שורת כלי רכב חונה ומנצנצת באור יקרות פרסומי? והאם יוטל מיסוי על חלונות כלי רכב שמתפקדים כשלטי פרסומת? פסו מצביע על היתרונות: הטכנולוגיה הזו, לדבריו, עשויה לקדם את שיתוף מכוניות. חברות שיתוף המכוניות, כגון חברת קאר-טו-גו הגרמנית שמאפשרת לשכור מכוניות לנסיעות יומיות קצרות, נשארו עדיין בגדר חברות נישה. גם בעולם מתקשה התחום להרוויח, משום שהעלויות יקרות והמחירים גבוהים מדי. "היום אי אפשר להרוויח – הכסף שנכנס לא מספיק כדי להחזיק את המודל העסקי", אומר פסו. "אבל כמה סנטים על פרסום יכולים הפוך את המודל הזה לעובד. יצרני הרכב והבעלים שלו יוכלו לעשות כסף נוסף, מעבר להכנסה מהשכרת כלי הרכב עצמו". 

* הכותב היה אורח Gauzy בשטוטגרט