הסקר של ד"ר מינה צמח מצא שאם שר התקשורת הפורש משה כחלון יקים מפלגה משלו ויתמודד איתה בבחירות הקרובות, מפלגת העבודה תקבל 23 מנדטים. אם כחלון מתמודד עם העבודה, היא קופצת לשישים מנדטים, ואם הארי פוטר מתמודד במפלגת העבודה היא בטוח תיבחר לכנסת ה-19 וגם לכנסת ה-20 וה-21 ו-3/4. אבל רגע, הכתב בכנסת בדיוק דיווח שכחלון הודיע שהוא בכלל לא יתמודד.
מה שקראתם, היתה דוגמה מצוינת ואמיתית שממחישה עד כמה ככל שעובר הזמן, הסקרים והסיקור הממוסד הופכים להיות תלושים יותר ויותר מהמציאות וקשים יותר לחיזוי תוצאות מהיר ובזמן אמת. אבל מי צריך סקרים או כתבים פוליטיים כשיש לונה פארק מידע ברשת? בארה"ב למשל חברות הטכנולוגיה לא מחכות, ומנסות לעשות סדר חדש באינפורמציה שאנחנו מקבלים על הבחירות לנשיאות, ובדרך לשנות את הצורה שבה אנחנו צורכים חדשות.
שירות המיקרובלוגינג טוויטר לדוגמה, חוזה את תוצאת הבחירות בזמן אמת לפי המשתמשים שלו. אם תהיתם, נכון לרגע זה, טוויטר נותנת את הניצחון לברק אובמה, אם כי לא בהפרש גדול. את התוצאה הזאת היא עושה ע"י ניתוח של הציוצים על מיט רומני ועל ברק אובמה, והאם הציוץ נכתב בהקשר חיובי או שלילי.
באתר המשתמש יכול לראות על ציר הזמן מה הנושאים שהכי מעניינים את הבוחרים. הפלות, למשל, הגיע לשיא של איזכורים ב-12 באוקטובר, אחרי התבטאות של רומני בנושא, אך מיד אחר כך הנושא ירד מסדר היום והפנה את מקומו שוב לכלכלה. כאן למשל, יש מחסור אמיתי בפרשן הפוליטי הישן והטוב, שיסביר האם העובדה שהכלכלה חזרה לסדר היום בימים האחרונים עוזרת לרומני או לאובמה. טוויטר לא מספקת פרשנות, היא מספקת נתונים בלבד. כמו סקר על שמתעדכן כל הזמן.
בואו להיות החברים של נקסטר בפייסבוק
גם טאמבלר, רשת חברתית שמבוססת על בלוגים, רוצה להפוך לגוף מדיה חדש, ועל הדרך להתחמק מהתדמית שדבקה בה כפלטפורמה שנועדה רק לגיפים נעים ולחתולים. בתחילת השנה טאמבלר שכרו את שירותיו של כריס מהוני, עיתונאי ניוזוויק, שיקים להם מחלקת עיתונות. הוא אסף אליו עיתונאים נוספים וביחד הם מסקרים את מערכת הבחירות בבלוג שבנתה להם טאמבלר
תארו לעצמכם שישראבלוג (בתקופה שעוד היו בו בלוגים פעילים) היו שולחים נבחרת של עיתונאים לסקר את ועידת הליכוד לאתר. זה בערך מה שעושים בטאמבלר - הם משתמשים קודם כל בעיתונאים מקצועיים. אבל הם לא מסתפקים רק בזה. מלבד הכותבים הקבועים בו הוא כולל פוסטים נוספים מרחבי הפלטפורמה. מהוני והצוות שלו בוחרים באופן אישי את הפוסטים הטובים ביותר שדיווחו בזמן אמת מהוועידה הרפובליקנית בטמפה או מהקלפיות שנפתחו להצבעה מוקדמת בשיקגו. ככה מקבל הבלוג הקטן והצנוע כביכול פריסה שכל רשת שידור חדשותית היתה רוצה לקבל.
לא תמצאו פה כמעט סקופים חמים או חדשות הישר ממטות הבחירות. לא תמצאו גם המון נתונים חדשים. מה שכן תמצאו זה הלך רוח, פרשנות, והלינקים הכי מעניינים מרחבי הרשת על הבחירות, שנבחרו בקפידה. פחות עומס, יותר הרגשת בוטיק. ראיון עם המועמד הליברטאני הרפובליקני גרי ג'ונסון, למשל, עלה לבלוג של טאמבלר לפני שנלקח לכל רשתות השידור הגדולות, אחרי שהתבטא באותה חריפות נגד ברק אובמה ונגד מיט רומני.
"זהו לא תרגיל במדיה, זה תרגיל בקהילה" אומר מהוני. "זה תרגיל שפועל בתוך המסגרת של עיתונאות, אבל גם במסגרת של תוכן שיועד קודם כל לטאמבלר". בהרבה מובנים, טאמבלר פועלת כמו אירגון חדשות עם כתבים שפרוסים בכל מקום ובכל זמן. היא פחות עובדת על סידור של נתונים, ויותר על סידור של חדשות.
גוגל הקימה אפליקציה מיוחדת לבחירות שמשמשת כאוגר תכנים, ומסדרת אותם בצורה נוחה לכל מי שקצת מבולבל מעודף החדשות של החודשים האחרונים. גוגל משתמשת בכוח האדיר שלה על מנת לאסוף חומרים מרחבי הרשת ולסדר אותם מחדש. עד עכשיו אמרו לכם שישנן שש מדינות מתנדנדות, אבל גוגל (בשיתוף פעולה עם CNN) תראה לכם באילו מדינות המפלגות הגדולות מבזבזות הכי הרבה כסף על קמפיינים בשביל להבין בעצמכם היכן באמת הקרב יהיה מוכרע בסופו של דבר.
אל תוך זה גוגל מצרפת את ערוצי היוטיוב של גופי החדשות הגדולים והקטנים, את גוגל ניוז בשביל להציג את החדשות האחרונות וכמובן את גוגל טרנדס בשביל שנוכל לראות את מי מחפשים יותר בימים אלה. לעומת שאר השירותים, השירות של גוגל ממש לא מסתכם בפוליטיקה האמריקאית. הוא קיים ברגע זה גם במצרים, הולנד ומקסיקו.
ולמי שבכל זאת מתגעגע לעיתונות, הניו יורק טיימס, כהרגלו, עושה שימוש חכם ברשת על מנת להציג אינפורמציה בצורה אינטרקטיבית ונוחה. כאן למשל הוא פורס את כל הדרכים של שני המועמדים להגיע לבית הלבן.