ביום רביעי שעבר הוגשה לבית משפט מחוזי בווירג'יניה תביעה בלתי שגרתית: הנתבעות היו מיקרוסופט ואמזון, העילה היתה הפרת פטנטים, והתובעים היו חברת טכנולוגיה קטנה בשם מעבדות SRC - ושבט אינדיאני.
שבט סיינט רג'יס מוהוק, החתום על התביעה, לא ממש מסתיר את הסיבה לכך: לפי רשת CNBC, השבט רכש מהחברה "שותפות" בפטנטים לפני חודשיים בלבד, כחלק מ"נקיטת צעדים לגיוון הכלכלה שלו בהשקעות בעסקים חדשניים ויוזמות שונות". במילים אחרות: השבט נמצא במצוקה כלכלית בשל ירידת קרנו של הקזינו שבשטחו, והגיע למסקנה שהדרך לצאת ממנה היא לרכוש פטנטים ולתבוע חברות על הפרה שלהם.
הוכחה ניצחת לטקטיקה הזו היא העובדה שרק בחודש שעבר חתם השבט על עיסקה הזויה עם יצרנית התרופות אלרגן: החברה הסכימה לרשום על שם השבט את הפטנטים לטיפות העיניים "רסטסיס", וגם לרכוש ממנו חזרה את הזכות הבלעדית לשימוש בהם.
מה מוביל חברות פשוט למסור לשבט אינדיאני את הפטנטים שלהן במקום לתבוע על הפרה שלהם בעצמן? כתבת CNBC מג טירל מסבירה כי שבטים אינדיאניים נהנים מחסינות מהליך בדיקת פטנט על ידי משרד הפטנטים האמריקאי, כחלק מהאוטונומיה החלקית שלהם. לכן, כאשר פטנט רשום על שם שבט אינדיאני הוא יכול לתבוע גורמים שונים על הפרתו והנתבעים לא יוכלו לדרוש ממשרד הפטנטים האמריקאי לבדוק אם הפטנט מוצדק (או שלמשל, בשעת הגשתו כבר היו פטנטים דומים מאוד).
שתי החברות החליטו שמסירת הפטנטים לשבט מגבירה מספיק את הסיכוי שלהן לנצח בתביעות הפרת פטנטים נגד חברות אחרות, כדי להצדיק את חלוקת הסכום שיצליחו להוציא מאותן חברות על ההפרה.
אגב, בתביעה הראשונה זה לא עבד: בשבוע שעבר קבע שופט כי הפטנטים על טיפות העיניים של אלרגן אינם תקפים וכי יצרניות תרופות גנריות אינן חייבות לשלם על ייצור גרסאות של רסטסיס. החברה והשבט הודיעו כי יערערו על ההחלטה - אך בניגוד להליך בדיקת הפטנטים של משרד רישום הפטנטים, פסיקה בהליך משפטי קשה הרבה יותר להפוך.