שרת המשפטים איילת שקד מקיימת דיונים לקידום הצעת חוק ממשלתית, שתחייב את חברות האינטרנט לחשוף אילו משתמשים מורידים תוכן פיראטי. לאחר חשיפת זהותם, יוכלו בעלי התוכן להגיש תביעות כספיות נגד משתמשים ביתיים שצרכו תוכן פיראטי, בגין פגיעה בזכויות יוצרים.
יצרני התוכן בישראל, המאוגדים בארגון זיר"ה, מנסים להיאבק בתופעת התוכן הפיראטי, אך החוק מגביל את ידם. החוק מאפשר להם למנוע הפצה של תוכן פיראטי והעלאת תוכן כזה לרשת בישראל, וזיר"ה אכן מנהלת מאבקים מוצלחים נגד ספקי תוכן פיראטי - אך בפועל מופעלים שרתים ברחבי העולם עם תוכן פיראטי נרחב ונגיש.
גם הורדת תוכן פיראטי על ידי משתמש פרטי, במקרים מסוימים, עשויה להיחשב כהפרת זכויות יוצרים. אלא שלבעלי התוכן - גופי השידור - אין יכולת להיאבק ישירות במשתמשים הביתיים, שכן חברות האינטרנט לא מחויבות לחשוף בפניהם מיהם הגולשים הפרטיים שהורידו תוכן תוך הפרת זכויות יוצרים.
בארה"ב ובמדינות נוספות אושרה חקיקה המחייבת את חברות האינטרנט לדווח לבעלי התוכן על צריכת תוכן פיראטי - או אפילו על הורדת תוכנה לשיתוף קבצים. בפועל, אכן הוגשו לא מעט תביעות נגד משתמשים פרטיים, שהובילו לצמצום משמעותי של צריכת התוכן הפיראטי.
ההצעה לחייב גם את חברות האינטרנט הישראלי לחשוף את צרכני התוכן הפיראטי שולבה בעבר בחוק הטוקבקיסטים. החוק, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ב-2011 אך מאז הוקפא, מחייב את חברות האינטרנט לחשוף בפני אדם שטוען כי נפגע מלשון הרע שכוון נגדו את זהות כותב הדברים. בחקיקה זו הוצע לשלב גם הצעה לחייב את חברות האינטרנט לחשוף את משתמשי התוכן הפיראטי.
אלא שהצעת החוק לעניין הטוקבקים הוקפאה. בשלב זה מקיימת שקד דיונים לקדם הצעת חוק ממשלתית שעוסקת רק בתחום התוכן הפיראטי, ותאפשר מאבק ישיר במשתמשים הביתיים. המשמעות היא כי אם תעבור הצעת החוק, כל משתמש ביתי שיצרוך תוכן תוך הפרת זכויות יוצרים עשוי להיתבע אישית.
עו"ד יהונתן קלינגר הוא מתנגד חריף לחקיקה הזו. "זו פגיעה משמעותית וחמורה בפרטיות האזרחים. ספקיות האינטרנט יידרשו לחשוף פרטים אישיים של גולשים", הוא אומר. "בארה"ב נוהלו המון תביעות כאלה. הסיכום שלהן היה שעל כל 1,000 דולר שהשקיעו בתביעה, קיבלו דולר בפיצויים. הם השקיעו בטכנולוגיות יקרות שמטרתן למנוע פגיעה, והוכח שזה לא יעיל. בגרמניה אוכפים את זה טיפה יותר, אבל גם שם אתה לא רואה ממש תביעות, אלא יותר סנקציות מכיוון ספקיות האינטרנט".
קלינגר סבור כי במקום להעביר חקיקה כזו, החברות צריכות למצוא מודלים חדשים. "חברות התוכן מתנהלות כמו גופים ארכאיים ולא מצליחות לשמור על המודל העסקי שלהן. לכן הן צריכות חוק שיגן עליהן. המציאות אומרת שבמקומות שיש מודלים עסקיים יצירתיים של סטרימינג - אין פיראטיות. הורדות לא מורשות יש במקומות שבהם בעלי הזכויות בתוכן לא נותנים לאנשים ליהנות ממנו. הם צריכים למוצא מודלים יצירתיים חדשים".
מטעם שקד נמסר: "טרם התקבלה החלטה".
עוד ב-TheMarker:
נוקיה חוזרת: חברה סינית תמכור מכשירי אנדרואיד תחת שם המותג הפיני
האישה בעלת השכר הגבוה ביותר בהיי-טק בארה"ב - ישראלית
