"קולגה שלי ואני עלינו על ההר כדי לקבל עמדה טובה להתסכל על מה שקורה בעזה", מספר סורנסן בשיחה עם NEXTER, "כהגענו ראינו כחמישים-שישים אנשים, חלקם תושבי המקום וחלקם תלמידי ישיבות ירושלמים שהגיעו לשדרות במיוחד כדי לעמוד על הגבעה ולצפות במה שקורה. עד כאן לא ראיתי עם זה בעיה, מלבד הסכנה שיכולה להיות כרוכה בלשבת שם – סקרנות זה דבר טבעי. אבל אז שמנו לב שזה נהייה מעין פיקניק כזה מבחינת חלק מהאנשים: הם הביאו כסאות נוח, הכינו קפה, פופקורן, כיבוד קל כזה - כמו במשחק כדורגל או קולנוע. עמדנו שם ודברנו איתם ואחרי כעשר דקות שמענו את הפיצוץ הראשון של הפצצה בעזה וראינו גם הבזק אור. זה הפעם הראשונה ששמתי לב שאנשים מוחאים כפיים ומריעים להפצצות. זה פשוט הפתיע אותי באותו הרגע, לא ציפיתי לזה. הוצאתי את הטלפון, צילמתי ופרסמתי בטוויטר".
קבוצת הדתיים שמדבר עליה א' הם לפי סרונסן תלמידי ישיבה שמגיעים למקום במיוחד מירושלים. בכתבתו של הקולגה הדנית של סרונסן, ניקולאי קראג, הוא מצטט אחד מהם אמריקני בן 22 המתגורר בישראל שמסביר: "אנחנו כאן כדי לראות את ישראל משמידה את החמאס". את הביקורת בעולם, לא צפו המשקיפים הצעירים על ההפצצות על עזה. "אנחנו מריעים על הפצצות הבית, ועל אנשי חמאס שנהרגים, ולא על חפים מפשע", מנסה א' להסביר.
מאז אותה תמונה שצילום קיבל העיתונאי סורנסן לא מעט תגובות. "קיבלתי אלפי תגובות בטוויטר ובמייל ובכל מיני דרכים", הוא מספר, "התגובות מישראלים ופרו-ישראלים הן בדרך כלל החל מ'אתה לא מבין כלום' ועד 'אנטישמי'. חשוב לי לציין שזה שהעלתי את התמונה לא אומר שאני נגד ישראל. אני מסקר את האזור כבר 12 שנים וגם כשפלסטינים חילקו סוכריות בזמן פיגוע - פירסמתי את זה. אבל אני חושב שיש הרבה אנשים שתופסים טרמפ על הטענה שהתקשורת האירופאית היא תמיד אנטישמית. התחושה היא שבתקופה האחרונה יש כאן פיצוץ של שנאה הדדית והתמונה רק מעידה על הקלות שבה בעת מלחמה אנשים הופכים להיות אפאתים לגמרי לצד השני".