שלב בלתי נמנע בקניות באינטרנט הוא הרפרוף על ביקורות הגולשים בנוגע למוכר, כדי להבין אם אפשר לסמוך עליו או לא. הנשק הצרכני הכי חזק ברשת הוא היכולת לדאוג שמי שרימה לקוח לא יוכל לרמות לקוחות נוספים. אבל חנות אחת בארה"ב הצליחה לשבור שיאים של אבסורד כאשר בניסיון למנוע מלקוחות להתלונן היא השתמשה בטקטיקות של מאפיה כדי למנוע מלקוחות מתוסכלים לכתוב עליה ביקורות שליליות.
ב-2008 הזמין בעלה של ג'ן פאלמר מספר פריטים מאתר בשם Kleargear. כאשר מועד האספקה המובטח עבר והמוצרים בוששו לבוא, בוטלה העסקה דרך אתר הסליקה פייפאל ובני הזוג העלו לאתר בשם RipoffReport ("דיווח רמאות") ביקורת בה ביקרו את החנות המקוונת על שירות הלקוחות האיום שלה.
בין היתה, כתבו השניים כי "חברה כמו שלכם, המשרתת גיקים, צריכה להבין בראש ובראשונה כי בעוד תקשורת אלקטרונית זה נחמד, יש באופן בלתי נמנע פעמים בהם מגע אנושי הוא בלתי נמנע. בנקודה זו, האבחנה היחידה שביכולתי לעשות היא שמחלקת שירות הלקוחות שלכם, ובעצם, כל החברה שלכם, כה עסוקה בהשבה להודעות מלקוחות זועמים שאין ביכולתם לענות לשיחות חיות מסוג כלשהו".
הסעיף בתנאי השימוש אוסר "להשמיץ את החנות"
שלוש שנים אחר כך, קיבל הזוג מייל בו נכתב כי הם חייבים לחברה 3,500 דולר בשל הביקורת שכתבו. הסיבה: בתנאי השימוש באתר (כן, העמוד שקורא אף אחד אף פעם) מופיעה פסקה לפיה "במאמץ להבטיח משוב ציבורי הוגן וכן, ולמנוע את פרסומו של תוכן משמיץ באופן כלשהו, הסכמתך לחוזה מכירה זה אוסרת עליך נקיטת כל פעולה בעלת השפעה שלילית על Kleargear והמוניטין, המוצרים, השירותים, ההנהלה והעובדים שלו". באתר הופיע במפורש כי כל מי שיפר את החוזה יהיה חייב להסיר את הביקורת השלילית תוך 72 שעות או לשלם לחברה קנס בסך 3,500 דולר. אם לא – יפנה האתר לחברת האשראי וידרוש להוריד את דירוג האשראי של הלקוח.
תחילה ניסתה פאלמר לציית למייל ופנתה לאתר בו עלתה הביקורת. אז הסתבר לה שהורדת הביקורת עולה 2,000 דולר, בנוסף לסכום שדורשת החנות המקוונת. היא פנתה לתוכנית טלוויזיה בתחנת KUTV מבית CBS, שמצאה כי ב-2011 קיבלה החנות ציון "נכשל" על ידי "המשרד לשיפור עסקים" (המקבילה האמריקאית לאגודה להגנת הצרכן) בשל "אי העברת מוצרים שנרכשו באתר בזמן סביר", ופנתה לחברה בשאלה מדוע היא מאיימת על לקוחה – "הסירי הביקורת או שלמי סכום מופרז". תגובת החברה היתה מדהימה – "זו אינה סחיטה, אלא מאמץ נמרץ לסייע להם להימנע מהקנס".
אך הפרט הכי מטריד בפרשה התגלה דווקא על ידי אתר שחזר על הסיפור שהתפרסם בטלוויזיה וניסה לברר מדוע לקח שלוש שנים מאז כתיבה הביקורת ועד דרישת ההסרה/קנס. האתר, TechDirt, מצא בארכיון האינטרנט ראיות לכך שהפסקה כלל לא הופיעה בתקנון האתר בעת ביצוע הרכישה, אלא הוספה אליו ב-2012, הזמן בו נשלחה דרישת התשלום. בעקבות התגלית הסירה החנות את העמוד מאתרה והחליפה את כתובתו ואת תוכנו, תוך השמטת הפסקה המדוברת.
גם החשיפה הרבה לה זכה הסיפור לא הצליחה להביא לסיום הסאגה, ותוכנית הטלוויזיה עדיין מנסה לתווך בין משפחת פאלמר לגוף האחראי על דירוג האשראי לביטול הענישה הבנקאית שהביאה לכך שהזוג לא מצליח לקחת הלוואות מגופים פיננסיים.
>> ה"אידיוט" שריסק את פלייסטיישן 4 לעיני אנשים המומים שחיכו בתור לקנות אחת