כבר עשור שפְרֶדְריק הֵיינְז בן ה-77 מוויצ'יטה שבקנזס טובע בחובות כספיים. היינז לא שקע בחובות האלה בגלל התרשלות בעבודתו כשיפוצניק עצמאי - אלא בגלל שמשכן את ביתו שלוש פעמים ושילם 110,000 דולר לזרים גמורים שהבטיחו לו במייל ירושה של 64 מיליון דולר.
בשבוע שעבר הוא סיפר לעיתון קנזס סיטי סטאר איך נפל ברשת - ואיך עכשיו, הרבה אחרי שהתייאש, הוא עומד לצאת ממנה נגד כל הסיכויים.
הכל התחיל, לדבריו, במייל שקיבל ב-2005. הניסוח המדויק לא פורסם, אבל כולנו מכירים מיילים כאלה: "שלום יקר. אני הנסיך קוטו וואמבה טוקו מניגריה. הממשלה שלי מנסה להתנקש בי כדי למחוק את מורשת אבי, הנשיא המודח, ואם רק תעזור לי להוציא מכאן את הכסף שצבר אבי המנוח אוריש אותו לך". או משהו כזה.
תחילה, הוא אומר, הוא באמת לא האמין. אבל משהו בכל זאת הצליח לגרום לו לקוות שאולי - רק אולי - יש סיכוי כלשהו שבאמת יש איפשהו יורש עצר ניגרי עשיר שרק רוצה קצת עזרה ומציע בתמורה מיליוני דולרים.
אז הייז ענה למייל - ואחרי כמה ימים של התכתבות שוכנע לתת לזה צ'אנס. "הניגרים האלה יודעים איך לדבר", הוא אומר, ומספר שבכל פעם ביקשו ממנו עוד ועוד כסף כדי להעביר את הכסף עוד משוכה אחת בדרך אליו, ונשבעו לו שהכסף עבר מניגריה למצרים, משם לבריטניה, חזרה לניגריה ואז לניו-יורק. כמה פעמים הוא חשב לוותר, אך שילוב בין השכנועים שלהם - שכללו מכתבים מזויפים מנשיא ניגריה הנוכחי ומראש ה-FBI - והקושי שלו להודות שהוציא עשרות אלפי דולרים לשווא, מנע ממנו להיכנע.
לבסוף, אחרי שלוש שנים, הם שלחו אותו לשדה התעופה בוויצ'יטה, לחכות לניגרי עם שתי מזוודות מזומנים. הוא הלך וחיכה שם שעה, ואפילו שאל עוברי אורח אם ראו את הניגרי עם הכסף. רק לאחר שהבין שניגרי כזה לא נחת בוויצ'יטה הוא הפנים סופית שהוא לא עומד לקבל לא 64 מיליון דולר ואפילו לא 64 סנט - ושכל הכסף שהוציא והחובות אליהם נכנס כדי לזכות בירושה יישארו איתו עוד הרבה זמן.
עשור עבר מאז, והשנה קרה לו נס: הוא קיבל מכתב מהתובע הכללי של קנזס, דרק שמידט, שמודיע לו כי מגיע לו כסף.
רגע אחד - עוד מכתב שמודיע להייז שמגיע לו כסף? הפעם הוא היה חשדן מאוד - ולא רק הוא. שמידט מספר לעיתון שמשרדו שלח 25,000 מכתבים כאלה - ורבים מהמקבלים היו ספקנים ואף זעמו כאשר התקשרו אליהם עובדיו לשאול מדוע לא הגיבו למכתבים.
אז הפעם המכתב היה אמיתי. שמידט הוא אכן התובע המחוזי של קנזס, והוא אכן מחלק כסף. בערך.
בעקבות תביעה של ה-FTC (רשות הסחר האמריקאית) לפני שנה וחצי נגד חברת העברת הכספים ווסטרן יוניון (להלן: WU), הודתה החברה כי חלק מעובדיה שיתפו פעולה עם נוכלים שהשתמשו בשירות כדי לקבל כסף מקרבנות וכי החברה ידעה על כך ולא עשתה מספיק כדי למנוע זאת. החברה הקימה קרן של 586 מיליון דולר לטובת קרבנות בארה"ב וקנדה, והכריזה שכל מי שיכול להוכיח ששלח כסף לנוכלים יוכל לתבוע את הקרן ולקבל את כספו בחזרה.
שמידט, שהניח ובצדק שלא כל הקרבנות שמעו על כך (החברה ורשויות החוק הודיעו על ההסדר רק למי שהגיש תלונה מסודרת), החליט לעזור להם. הוא ביקש מ-WU רשימה של תושבי קנזס ששלחו סכומי כסף גדולים וכאלה ששלחו סכומים קטנים יותר למדינות בהן תרמיות נסיכים ניגרים נפוצות במיוחד. "זו לא היתה מערכת מושלמת, אבל היא היתה הטובה ביותר שיכולנו למצוא כדי לנסות לזהות אנשים שאחרת לא היו מזוהים לעולם", הוא אומר.
כאשר קיבל היינז את ההודעה, "חשבתי לעצמי 'כן, מגיע לי חלק מזה'", הוא סיפר. למזלו, הוא אדם מסודר מאוד ושמר את כל הקבלות משליחות הכספים שביצע באמצעות WU. הוא תבע את החברה (פעמיים - פעם על 65,000 דולר, ולאחר שגילה תיבת קבלות נוספת תבע על עוד 45,000 דולר) - ותביעותיו התקבלו.
עתה הוא ממתין לחלוקת הכסף, שצפויה להתחיל בקרוב, ומציע לקוראים: "אם אתם מקבלים משהו מניגריה - תתעלמו".