ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב') הצעת חוק שתסדיר צנזורה של אתרי אינטרנט המשמשים לפעילויות בלתי חוקיות. החוק קובע כי לבית המשפט סמכות להורות על חסימת הגישה לאתרי אינטרנט העוסקים בעידוד טרור, הימורים, פדופיליה, זנות וסחר בבני אדם או בסמים, או הסרתם ממנועי חיפוש.
החוק החדש החל את דרכו ב-2012, בעקבות עתירה של איגוד האינטרנט בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נגד המשטרה. האיגוד טען כי למשטרה אין סמכות לצוות ספקיות אינטרנט על חסימת אתרי אינטרנט, ולכן היא נהגה שלא כדין כאשר הורתה להן ב-2010 לחסום את אתרי ההימורים ויקטור צ'נדלר וסטן ג'יימס.
בית המשפט קבע כי אי אפשר לפרש את "חוק להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות", שחוקק בתשס"ה (2005), בצורה המתירה למשטרה לחסום גישה לאתרי אינטרנט. במקום זאת, הציע בית המשפט למחוקק לטפל בשאלת הסמכות לחסימת אתרי אינטרנט על ידי תיקון חקיקה או חקיקה חדשה.
עד מהרה הציע משרד המשפטים, בראשות השר דניאל פרידמן, תיקון לחוק, שהעניק למשטרה את הסמכות להורות לספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לאתרים המשמשים לפעילויות שאינן חוקיות בישראל. אך הצעת החוק נתקעה, וגם כאשר ח"כ יריב לוין העלה אותה שוב ב-2013 היא נתקעה - אך הדיון עליה חודש ב-2014, כאשר היא הועלתה בשלישית על ידי משרד המשפטים תחת השרה ציפי לבני, עד שנעצר שוב עם פירוק הממשלה.
לאחר בחירות 2015 המשיכה השרה הנוכחית, איילת שקד, לקדם את הדיון בהצעה - אך בהתאם לתגובות מגופים שונים, ובהם היועצים המשפטיים של המשרד, הוחלט לפצל את החוק המסדיר חסימה של אתרי אינטרנט המשמשמים לפעילות לא חוקית מהחוק למניעת שימוש באתרים פיזיים לפעילות כזו. לבסוף, היום הוצגה בוועדת השרים גרסה חדשה של ההצעה, המציגה סייגים רבים.
בין היתר, מבטל נוסח החוק העדכני את הניסיון לתת למשטרה סמכות להנחיית ספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתר אינטרנט. במקום זאת, רק שופט מחוזי יוכל להורות על חסימת הגישה לאתר, הסרתו מתוצאות חיפוש או הסרתו מהשרת (אם הוא מאוחסן בישראל). הסמכות היחידה שמוענקת למשטרה היא להורות על חסימת אתר ששופט כבר הורה לחסום, אם עלה לכתובת חלופית כדי לעקוף את החסימה - וגם זה רק עד ששופט יחליט אם להאריך או לבטל את חסימת הכתובת החדשה.
החוק החדש כולל סייגים רבים נוספים, כגון הנחיה לשופטים שלא להקל ראש במתן צווים לחסימת אתרים ולא לאשר אותם אם "הסיכון לפגיעה בתוכן אחר שאינו קשור לביצוע העבירה" גבוה. במילים אחרות: אם המשטרה תבקש לחסום את חנות האפליקציות של אפל או גוגל מפני שיש בה אפליקציית טרור או הימורים - על השופט יהיה ככל הנראה לסרב לחסום את החנות, כדי שלא לחסום את הגישה של הישראלים להורדת כל אפליקציה אחרת.
אין שקיפות
ההחמרה היחידה בהצעת החוק היא ביטול סעיף שדרש שקיפות של ההליך, באמצעות פרסום כל בקשה לצו באתרי האינטרנט של משרד המשפטים והמשטרה. לא ברור מדוע בוטל הסעיף הזה, בעוד סעיפים אחרים, שמכתיבים תקשורת עם מפעילי האתרים ושיתופם בהליך המשפטי שיקבע אם ייחסמו, נותרו על כנם ולמעשה מאפשרים לעבריינים לכאורה להחליט אם לפרסם את דבר הניסיון לחסום את האתרים שלהם.
נציין כי ההצבעה בעד החוק בוועדת החוקה אינו מספיק, והוא צריך עדיין לעבור בקריאה שנייה ושלישית ואף בוועדת השרים לחקיקה (אם כי בראשה עומדת השרה שקד, שמקדמת את ההצעה וכנראה לא תתקשה לדאוג שתעבור בוועדה).
שרת המשפטים איילת שקד מסרה בתגובה כי "במקום בו האינטרנט הופך לשטח הפקר ומשמש לפגיעה בחיי אדם וניצולם או לשימוש פלילי - זה המקום בו על הממשלה לקחת את המושכות ולומר 'עד כאן'".
התנועה לזכויות דיגיטליות, לעומתה, מביעה התנגדות גם לנוסח החוק המרוכך: "מדובר בהסדר עלוב, שממשיך את מדיניות הצנזורה של הממשלה הנוכחית. המדינה ממשיכה לבחור לחסום את הגישה לאתרים שהיא חושבת שהם בעייתיים במקום לעצור אותם ולהעמיד אותם לדין. מדובר בפגיעה כפולה, שכן מצד אחד האתרים ממשיכים לעבוד באין מפריע, כי לאף אחד לא איכפת מהחסימה, ומצד שני יש צנזורת-יתר של אתרים שלא עברו על החוק. אנחנו כולנו תקווה שהמחוקק יתעשת".
על הנאמר בכתבה לגבי הצרת הסמכויות בחוק ומסירתם בידי בית המשפט הגיבה התנועה: "בתי משפט מאשרים צווים כאלה כחותמת גומי. הפיקוח שלהם אפסי והפתרון של חסימה הוא לא פתרון טוב. זה שהמצב בחוק הזה עדיף על ההצעה המקורית? לא בטוח. אם היה שופט אולי בית המשפט העליון היה פוסל את החוק יותר בקלות".
גם איגוד האינטרנט הישראלי, שבעקבות עתירה שלו הוצע החוק המקורי, לא מרוצה מהתיקונים: "הוכנסו ברגע האחרון שינויים ונמחקו איזונים שנועדו למנוע חסימת אתרים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי ברשת. חשוב לאפשר למשטרה להיאבק בעבריינות קשה המסתייעת ברשת, וחשוב להגן על הציבור מפני עבירות קשות, אך אסור לאפשר לפעילות זו להתנהל במחשכים, ללא בקרה שיפוטית נאותה וללא שקיפות".
"אישור החוק במתכונתו הנוכחית עלול לגרום לחסימת אתרים לגיטימיים כנזק משני של חסימת אתרים עברייניים וללא יכולת להיאבק בכך בטרם הוצאת הצו. יש להחזיר להצעת החוק את האיזונים ומנגנוני השקיפות, לבל ניסחף במדרון חלקלק של הטלת צנזורה על האינטרנט", אמרה עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט. "חסימת הגישה לאתר תהיה אך ורק מישראל ולא תמנע את הפעילות העבריינית עצמה, אלא רק את האפשרות של ישראלים לצפות בפעילות זו. חשוב לוודא שבפעולה זו לא נעשה יותר נזק מתועלת".