בריסל הנחיתה על אפל קנס שיא בגין אי-תשלום מסים: עד 13 מיליארד אירו (14.5 מיליארד דולר) בתוספת ריבית. הסיבה לקנס: לטענת רשות ההגבלים האירופית, חברת הטכנולוגיה האמריקאית זכתה לסיוע לא חוקי מצד ממשלת אירלנד לאורך שנים, דבר שפגע בתחרות באירופה.
חוב המס העצום, שאפל תצטרך לשלמו בתוספת ריבית, נמצא בקצה העליון של התחזיות, והוא מכין את הקרקע למאבק בין ארה"ב לאירופה על מיסוי חברות רב-לאומיות שבסיסן בארה"ב, על ההתמקדות לכאורה של רשויות האיחוד האירופי בעמק הסיליקון ועל ההתערבות של בריסל במדיניות המיסוי של מדינות האיחוד.
בהחלטת רשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי, שהייתה אמורה להתקבל כבר לפני זמן מה אך נדחתה, הרשות טוענת כי המבנה של החברה באירלנד "אינו תואם את המציאות הכלכלית". אף שרוב הרווחים שנרשמו על-ידי שתי חברות-בנות של אפל, שניהלו את כל מכירותיה מחוץ לארה"ב, יוחסו ל"מטה החברה" - רשות ההגבלים מצאה כי מטה כזה היה קיים "רק על הנייר" ולא מסוגל היה להפיק רווחים כאלה.
"רווחים אלה, שהוקצו ל'מטה', לא היו חייבים במס בשום מדינה בהתאם להוראות מסוימות בחוק המס האירי, אשר אינן בתוקף עוד", קבע האיחוד האירופי.
הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד, מרגרתה וסטאגר, הוסיפה כי חברות האיחוד אינן יכולות להעניק הטבות מס לחברות מסוימות ולא לחברות אחרות: "החקירה של הרשות הגיעה למסקנה כי אירלנד העניקה לאפל הטבות מס לא חוקיות, אשר אפשרו לה לשלם הרבה פחות מס מאשר חברות אחרות על פני שנים רבות. למעשה, יחס סלקטיבי זה אפשר לאפל לשלם מס חברות אפקטיבי על רווחיה באירופה, בשיעור שנע מ-1% בשנת 2003 ועד 0.005% בשנת 2014".
לאחר הפסיקה, אירלנד תצטרך להחיל מס חברות בשיעור של 12.5% כמעט על כל הרווחים המיוחסים לשתי החברות-הבנות העיקריות, ששמן Apple Sales International ו-Apple Operations Europe.
אירלנד ואפל מתכוונות לערער
אירלנד מצדה מתעקשת שחברת אפל שילמה את כל המסים שהייתה חייבת בהם, ומכחישה כי העניקה לתאגיד הענק "יחס מפלה" כלשהו.
מייקל נונאן, שר האוצר האירי, אמר כי הוא יבקש את אישור הקבינט לערער על ההחלטה. "הדבר הכרחי כדי להגן על שלמות מערכת המס שלנו, לספק ודאות מיסויית לעסקים ולקרוא תיגר על הסגת הגבול של האיחוד האירופי לגבי כללי הסיוע הממשלתיים שלנו", אמר.
גם אפל מתכוננת לערער על ההחלטה. לטענתה, החלטה זו נובעת ממניעים פוליטיים, ואין לה בסיס חוקי. גובה הקנס שנקבע הוא הפתעה גדולה לאפל ולפקידי ממשל בארה"ב, שהפצירו ברשויות האיחוד האירופי עוד קודם לכן לסגת מטיפול בנושא, וציפו כי ההחלטה הסופית תהיה פשרנית יותר.
בימים האחרונים אף האשים משרד האוצר האמריקאי את רשות ההגבלים של האיחוד בכך שהפכה ל"רשות מס על-מדינתית" המאיימת על הסכמים בינלאומיים בנושאי רפורמות מס בניסיונה למגר את תופעת ההתחמקות האגרסיבית של חברות מתשלום מס.
עמדתן של וושינגטון ואפל היא שההחלטה הזאת אינה עוסקת בשאלה כמה מס תשלם אפל, אלא איזו ממשלה תקבל את התשלומים.
לאחר ההחלטה, אפל מסרה כי האיחוד האירופי "עושה מאמצים לשכתב את ההיסטוריה של אפל באירופה, להתעלם מחוקי המס באירלנד ולהעמיד במבחן את מערכת המס הבינלאומית תוך כדי התהליך. ההחלטה אינה עוסקת בשאלה כמה אפל תשלם, אלא איזו ממשלה תגבה את הכסף. יהיו לה השלכות עמוקות ומזיקות על השקעה ויצירת עבודות באירופה".
ערעור לבתי הדין של האיחוד האירופי עשוי לקחת שנים, כך שהסכום הסופי שאפל תצטרך לשלם לא יהיה ברור עד לסוף ההליכים.
כעת, המריבה הטראנס-אטלנטית על ענייני המס של אפל מאיימת להאפיל על החשיפה של אייפון 7 והגירסה החדשה של השעון החכם של אפל, שההמתנה להם ארכה זמן רב. ההשקה של המכשירים השנה מתוכננת בתקופה קריטית במיוחד מבחינתה של אפל, כיוון שהמכירות של שני המוצרים החלו לרדת בחודשים האחרונים.
חקירה שארכה 3 שנים
החלטת האיחוד האירופי מביאה לשיא חדש את המאבק העולמי בתופעת ההתחמקות ממס, שהחל בעקבות המשבר הפיננסי. בריסל מנהלת את המאבק הזה באמצעות אכיפה אגרסיבית של משטר הסיוע הממשלתי הייחודי של האיחוד האירופי, המאפשר לה לשלוט בסיוע הממשלתי לחברות כדי להבטיח שוויון הזדמנויות לעסקים.
ההחלטה שהתקבלה היום נעשתה בעקבות חקירה שנמשכה 3 שנים של טענות שלפיהן שתי חוות-דעת בתחום המיסוי שפורסמו באירלנד מפרות את החוק של האיחוד האירופי על כך שהן מעניקות לאפל יתרון שאינו זמין לחברות אחרות.
אירלנד אחראית לחישוב ולגבייה של המסים משנת 2003, אך הרשות ציינה כי היא מעריכה כי תשלומי העבר יגיעו עד 13 מיליארד אירו - סכום גדול בהרבה מהסיוע הממשלתי שנדרש מסלול המירוצים נרברגרינג בגרמניה להשיג, 1.3 מיליארד אירו.
ההחלטה מבהירה כי סכום המסים שלא שולמו ועתידים להיות משולמים לאירלנד יופחת, אם מדינות אחרות באיחוד האירופי יחייבו את אפל לשלם מס גבוה יותר על מכירות שהיה עליהן להירשם באזורי השיפוט שלהן.
באירלנד מתכננים להחזיק את תשלום המס בנאמנות עד להשלמת הערעור בעניין. בהתאם לחוקים הפיסקליים, הסכום יטופל כרווח אקראי חד-פעמי.
לקח גם לחברות בישראל
החלטת האיחוד האירופי התקבלה היום על רקע אווירה אווירה גלובלית של חוסר שביעות-רצון מתכנוני או "תחמוני" מס יצירתיים שעושות חברות בינלאומיות כדי לחמוק מרשתות המס של מדינות התושבות שלהן.
לדברי עו"ד ורו"ח נועה לב-גולדשטיין, מנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל & שדות, מדינות רבות מנסות כיום להתמודד עם ניסיונות פיקטיביים של חברות בינלאומיות להיחשב "תושבות" במדינה בעלת הסדרי מס מקלים יותר, במקלטי מס.
"יש פה התמודדות עם חברה בינלאומית שפועלת במסגרת אחת ממדינות האיחוד, בעוד שלטענת האיחוד האירופי הפעילות אינה ממשית - אפל מצהירה כי היא פועלת באירלנד, כדי להסב את ההכנסות שלה למדינה שבה יש שיעורי מס נמוכים, וכדי לא לדווח על הרווחים האלה בארה"ב, ששם כנראה נעשית הפעילות המרכזית והעיקרית של החברה. הטענה הזאת מופנית לחברות רבות שהפעילות שלהן מתבצעת באופן אמיתי במדינה אחת, והדיווח על ההכנסות הוא במדינה אחרת, שיש בה שיעורי מס נמוכים, והיא נחשבת מקלט מס".
לדברי עו"ד לב-גולדשטיין, "גם פה בישראל עולות טענות נגד חברות הפועלות בעולם וטוענות כי הכנסותיהן צריכות להיות ממוסות במדינה אחרת. רשות המסים בודקת היכן הפעילות האמיתית של אותה חברה, אם היא פעילה בישראל אך טכנית-רישומית מחזיקה מסגרת של חברה במקלט מס או במדינה עם שיעור מס נמוך, וכך מסבה הכנסות מישראל למדינה אחרת".
בית המשפט העליון נתן כמה פסקי דין בנושא הזה באחרונה. "בתי המשפט בישראל בחנו את נושא הניהול והשליטה - איפה הפעילות באמת מתנהלת, וקבעו בכמה מקרים כי כאשר הניהול האפקטיבי הוא מישראל, ולא מאותה מדינה שבה טוענים שההכנסות מופקות בה, אז ההכנסות ימוסו בישראל. במקרים אחרים מצאו שהייתה עסקה מלאכותית".
על רקע התחושה הגלובלית שצריך לשים סוף למשחק המחבואים של חברות בינלאומיות במקלטי מס באופן לא לגיטימי, ה-OECD מגבש בימים אלה כללים אחידים להתמודדות עם תכנוני מס של תאגידים רב-לאומיים. "מה שאנחנו רואים היום, ומה שקרה עם אפל היום, הוא התוצאה הראשונה, האקשן הראשון הבולט, שהאיחוד האירופי ממש נקט פעולה כנגד אחת החברות הגדולות והוציא חיוב כזה משמעותי נגד חברה כל-כך גדולה. מה שהאיחוד אומר זה שאירלנד שימשה עבור אפל רק מקלט מס.
בישראל, במסגרת חוק ההסדרים, שעדיין דרוש אישור סופי, הכניסה רשות המסים הצעה לתיקון החוק שמנסה לעשות "סדר" בשאלה מתי חברה ישראלית שמחזיקה חברות בחו"ל תמוסה בישראל, ועל אילו הכנסות. "התיקון מנסה להתמודד עם מצבים שבהם חברה ישראלית מחזיקה חברה-בת במדינה שאין איתה אמנת מס או ששיעור המס בה הוא נמוך משמעותית, והיא טוענת שאותה חברה בת אינה ישראלית ולכן לא חייבת במס מישראל", מסבירה לב-גולדשטיין. "התיקון אומר, 'אנחנו קובעים חזקה של ניהול ושליטה שאומרת שברגע שהחברה הישראלית שולטת בחברה-הבת ביותר מ-50%, אז באופן אוטומטי החברה-הבת צריכה לדווח בישראל, ומתקיימים כללי הניהול והשליטה. אם יעבור התיקון, אותה חברה שנכנסת לסעיף הזה תצטרך להוכיח שאין לחברה-הבת הזרה פעילות בישראל".
מאבק בין מדינות
עו"ד הראל פרלמוטר, שמוביל את תחום המסים במשרד ברנע ושות', מוסיף כי הפסיקה בעניין אפל הכניסה אל זירת ההתגוששות את המדינות - ובמקום מאבקי נישום-רשות מסים, נראה מעתה מאבקי מדינה במדינה. "ההחלטה היא אבן-דרך בעולם המיסוי הבינלאומי בעידן החדש - לא עוד מאבק בין חברה לרשות מס כזו או אחרת, אלא החרפת המאבק ה'בין-גלקטי' בין מדינות בתוך נקיטת אמצעים אפקטיביים ובאופן רטרואקטיבי".
עוד לדברי עו"ד פרלמוטר, הפסיקה מולידה חוסר ודאות באשר להסדרי מס שעליהם חותמות מדינות. "חברות צריכות להבין יותר מתמיד שהעולם הרבה יותר מסובך וסגירה של רולינג עם מדינה ספציפית איננה לעולם חוסן, וגם לאחר שנים רבות ייתכן כי תוצאת המס תשתנה דרמטית. חברות ישראליות שרשומות בחו"ל ונהנו מתמריצי מס באותן מדינות שבהן הן פועלות, עלולות כעת, לאור ההחלטה של האיחוד האירופי, למצוא את עצמן חייבות בתשלום מס גבוה באופן רטרואקטיבי, דבר שעלול לפגוע בהן מבחינה כלכלית במידה משמעותית.
"גם למדינות יש לקח חשוב ללמוד, לרבות מדינת ישראל, המעניקות תמריצי מס כאלה ואחרים כדי למשוך הון זר - המירוץ לתחתית לעתים מרגיז את ה'דוב' שנמצא מעבר לים".
שאלות ותשובות: על מה הסכסוך ומהן ההשלכות?
אירלנד נדרשה היום (ג') לגבות מאפל מיליארדי אירו, במה שמסתמן כסכסוך מס מהגדולים בהיסטוריה, וכעימות פוליטי חזיתי בין ארה"ב לאירופה.
הדרישה מתבססת על פסיקת מס שנשכחה מ-1991 באיחוד האירופי שנגעה לאפל, שהייתה אז יצרנית מחשבים בתחילת דרכה, ויש לה הפוטנציאל לשנות את כללי המשחק של תופעת ההתחמקות ממס באירופה.
להחלטה לגבות מאפל מסים רטרואקטיבית יהיו גם השלכות על מסע הבחירות בארה"ב, והיא צפויה להאפיל על השקת המוצרים של אפל בשבוע הבא, ולהשיק מאבק משפטי ממושך.
אירלנד ואפל טוענות כי לא הפרו כל הסכם או חוק, והן רואות בהחלטת הנציבות האירופית בבריסל דוגמה לסמכויות יתר שנטלה לעצמה הנציבות האירופית, שלא יעמדו במבחן משפטי.
■ על מה הסכסוך?
לב העניין הוא הסדרי מס שסייעו לאפל לשלם שיעור מס אולטרה-נמוך של 4% בלבד על רווחים מחוץ לארה"ב בסך של כ-200 מיליארד דולר שהיא צברה ב-10 השנים האחרונות. צבר המזומנים של אפל מחוץ לארה"ב הוא הגדול ביותר ביחס לכל חברה רב-לאומית אמריקאית אחרת.
ב-2015 החזיקה אפל 187 מיליארד דולר מחוץ לארה"ב - חלק ניכר מ-1.2 טריליון דולר שחברות רב-לאומיות אמריקאיות החזיקו מחוץ לארה"ב בציפייה שרפורמות מס בארה"ב יורידו את עלויות החזרת הרווחים הללו לארה"ב.
■ מהי טענת הנציבות האירופית? למה הזרוע של אפל באירלנד כה חשובה?
כ-90% מרווחי אפל בחו"ל הם רשמית רווחי חברות-בנות שלה באירלנד, שהן רווחיות מאוד מפני שהן בעלות הזכויות לקניין הרוחני של אפל. אבל הישויות האיריות הללו שילמו מעט מס מפני שאין להן תושבות לצורכי מס בשום מקום - זהו תכנון מס מקובל שמנצל את ההבדלים בהגדרות התושבות של ארה"ב ואירלנד.
הנציבות האירופית העלתה על הכוונת שלה את ההסדר הזה בנימוק שהוא מקנה לאפל יתרון מס לא הוגן שמעוות את התחרות. הנציבות טוענת כי מדובר למעשה על סיוע ממשלתי לא חוקי, המפר את האיסורים הייחודיים של האיחוד על תמיכה ממשלתית בחברות מסחריות.
החלטות מס דומות התקבלו לאחרונה בנציבות האירופית נגד סטארבקס בהולנד ופיאט בלוקסמבורג, אך המקרה של אפל הוא הגדול והמשמועתי ביותר, ובהרבה.
■ איך תגיב אירלנד?
עמדתה של אירלנד היא שכל הסדר שהיה מעניק יתרון מס לאפל ביחס לחברות אחרות הוא אינו חוקי על-פי החוק האירי. מס החברות האירי נחשב בצרפת ובגרמניה למשטר שנוי במחלוקת.
הרשויות בדבלין נקטו בשנים האחרונות סדרת צעדים כדי לרכך את האלמנטים השנויים ביותר במחלוקת במשטר מס החברות האירי. צעדים אלה כוללים את ביטול מבנה המס "ללא מדינה" שהפעילה אפל כדי למזער את המס שלה באירלנד. כמו אפל, גם אירלנד צפויה לערער על פסיקת הנציבות בבתי הדין האירופיים.
■ למה ארה"ב כה נרגזת?
זהו יותר מאשר מאבק בין בריסל, אפל ואירלנד. החשש הפוליטי בוושינגטון הוא שיותר מדי רווחים של חברות אמריקאיות מוחזקים בחו"ל. בתיאוריה, לפחות, אם אפל תצטרך לשלם עוד מסים לאירלנד, כמות הכסף הזמין לצורכי מס בארה"ב תהיה קטנה יותר.
בשבוע שעבר האשים האוצר האמריקאי את הנציבות האירופית ב"התנהגות של רשות מס על-לאומית" שמאיימת על הסכמי רפורמה בינלאומיים בנושאי מס. נוסף על כך פנה שר האוצר האמריקאי ג'ק לו ישירות לז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות, כדי שישקול מחדש את החקירה בנושא אפל. מוקדם יותר השנה קראה ועדת הכספים בסנאט ללו לשקול שיעור מס כפול על חברות אירופיות אם אפל תידרש לשלם רטרואקטיבית מסים לאירלנד.
■ מהן ההשלכות הרחבות?
ערעורים על פסיקת הנציבות יידונו במשך שנים, אבל בסופו של דבר הנציבות זוכה בדרך-כלל בבתי המשפט, וההחלטה תאזן מחדש את יחסי הכוחות במדיניות המס באירופה. ממשלות יוכלו עדיין לקבוע את שיעורי המס שלהן, אך הנציבות מבססת את עצמה כשופט המשקיף על אופן יישום החוקים הלאומיים.
הדוגמה של אפל - וחשבון המס של מיליארדי האירו שלה - תהווה אזהרה לחברות עולמיות גדולות להימנע מהתחמקויות גדולות ממס, לפחות באירופה.
הצלחה של הערעורים של אירלנד ואפל עשויה להסיר חלק מהלחצים הללו, ולתת לממשלות הלאומיות יותר חופש פעולה במדיניות המיסוי - אך עד אז החשש הוא מהתעכרות יחסי ארה"ב והאיחוד האירופי, שהם כבר מתוחים ממילא בגלל שיחות הסחר. לפי שעה, החלטת הנציבות היא מכה קשה לתכנוני המס האקזוטיים של חברות רב-לאומיות.