עם אין ספור המצאות, עם כל כך הרבה מרכזי פיתוח בארץ, כשהמוחות המבריקים צומחים כאן – אין ספק שהכינוי "אומת הסטארטאפים" מחמיאה לישראלים ומתארת היטב איך מדינה כל כך קטנה מספקת פתרונות טכנולגיים רבים לכל העולם.
על הדיסק און קי, על אפליקציית ווייז ועל הטפטפות כבר קראתם בכל מדור של יום העצמאות אי פעם. אבל ידעתם על מד הדופק בשעונים חכמים, שליטה בטלוויזיה באמצעות הידיים וכפתור הטורבו במחשבים הישנים? טוב, אחד מהם המצאנו. נסו לגלות איזה בחידון שלפניכם, ואחר כך תקראו על עוד המצאות שפותחו גם בישראל.
תנו למצלמה לנהוג במקומכם
אנחנו נוהגים להפגין יחסי אהבה-שנאה כלפי מערכות המסייעות לנו לנהיגה בטוחה. מצד אחד הן מצילות חיים, אך מן הצד השני, אנו אף פעם לא אוהבים כשמעירים לנו על הנהיגה שלנו. אחת מהמערכות הללו היא מערכת מובילאיי שמתבססת על ניתוח תמונות ממצלמה שמותקנת בקדמת הרכב וחיישנים נוספים.
המערכת מסוגלת להתריע בפני סטייה מנתיב, התנגשות, אי שמירת מרחק, פגיעה בהולכי רגל או רוכבי אופניים, מהירות מופרזת והיא אף יודעת לזהות תמרורים. כמו כן, בהתבסס על המערכת, פועלת החברה על פיתוח מכונית ללא נהג.
בשנת 1999 הוקמה מובילאיי בירושלים והחלה בפיתוח המערכת. ב-2007 התקינו כבר יצרניות, כמו וולוו וב.מ.וו, את המערכות הללו ברכביהן, ב-2011 הצטרפו יצרניות נוספות. מערכות התראה כאלה עוזרות לכלי רכב לקבל דירוג של חמישה כוכבי בטיחות. נכון להיום, אומרת החברה, היא עובדת בשיתוף פעולה עם 23 יצרניות רכב ברחבי העולם ואלה משלבות את המערכת ברכביהן.
עוד סיבה לקלל את השופט
אנשי חברת Replay Technologies מרמת החייל הטביעו את חותמם בתחום שידורי הספורט העולמיים. תפקידו של FreeD, המוצר המרכזי עליו עובדת החברה, הוא לכסות מגרשי ספורט מכל זווית אפשרית. באמצעות מספר רב של מצלמות איכותיות, עם היכולת לתפור את התמונה לכדי תמונה אחת, מצליחים במאי שידורי ספורט, כמו גם הצופים בבית, לצפות במשחקי ספורט מכל זווית אפשרית.
מערך המצלמות יחד עם יכולות עיבוד התמונה המתקדמות, מאפשרים לייצר הילוך חוזר מיידי ב-360 מעלות מכל נקודה במגרש. החברה הוקמה בשנת 2011 ועובדת מכמה מוקדים בעולם. לחברה כ-100 עובדים, כשרובם נמצאים במשרדים בארץ. אינטל העולמית הודיעה השנה כי רכשה את החברה, בסכום שמוערך ב-170 מיליון דולרים.
טכנולגיה ישאלית על הזרוע שלכם
שעונים חכמים, כמו גם צמידים לניטור שינה וספורט, מנטרים את הנתונים הבריאותיים שלנו בכדי שיוכלו להציע לנו כיצד לשמור טוב יותר על בריאותנו. אך האם חשבתם פעם כיצד מודדים אותם המוצרים את הנתונים הבריאותיים שלנו?
מסתבר כי שורה גדולה של מוצרי טכנולוגיה לבישה מסתמכים על טכנולוגיה ישראלית שפותחה באוניברסיטת בר-אילן. על פי אותה טכנולוגיה מצליח מד הדופק למדוד את הנתונים בצורה אופטית, על פי ניתוח האור החוזר מגופנו.
מדי דופק דומים לאלה ניתן למצוא גם בשעון החכם של אפל, Apple Watch, כמו גם בסמסונג גלקסי S5 ובשורה של מכשירים אחרים.
משדרים מהשטח
אנשי LiveU, חברה שהחלה את דרכה בשנת 2006 בכפר סבא, לא בטוח תכננו בתחילת דרכם להיות מעורבים בשיא גינס של השידור החי מהכי הרבה מוקדים. שיא זה נקבע במשדר הבחירות באנגליה בחודש מאי אשתקד, אז שודרו שידורים חיים מ-138 מוקדים. בנוסף השתתפה החברה גם בטקסי אוסקר, במונדיאל בברזיל בחתונת הנסיך וויליאם ובאירועים חשובים רבים.
חברת LiveU מפתחת פתרונות שידור וידאו חיים ממכשור הנמצא על גבו של הצלם וללא הצורך בניידות שידור. החברה עושה זאת באמצעות שימוש ברשתות סלולריות, באמצעות טכנולוגיות Wi-Fi, לוויינים ומקודדים המאפשרים להעביר שידור איכותי יותר בתעבורת נתונים נמוכה.
החברה זכתה במכרז לאספקת ציוד שידור נייד לגופי ביטחון באסיה. באמצעות המצלמות הניידות שיוצמדו לאנשי הביטחון ניתן יהיה לקבל תמונה בזמן אמת באירועי פח"ע או הפגנות, גם במפקדה הנייחת וגם למפקד האירוע בשטח.
מעבדה משוכללת בתוך הכיס
אנחנו הישראלים עם חשדן. תמיד נוודא שלא עובדים עלינו ונהיה חייבים לבדוק מה אנחנו אוכלים ומאלו חומרים עשוי כל דבר.SCiO הוא מוצר ישראלי שמתיימר להיות מעבדה ניידת בתוך הכיס שלנו. ניתן לסרוק באמצעותו כל מוצר ולראות באמצעות הסמארטפון מאלו חומרים הוא מורכב. באמצעות חיבור למאגר נתונים בענן ניתן להשתמש במכשיר במגוון שימושים. באמצעותו ניתן להפיק נתונים על מזון, צמחים ותרופות: כמו למשל כמה קלוריות יש ברוטב לסלט, האם הגבינה עוד בתוקף, האם האבטיח מתוק דיו או האם התרופה שאנו עומדים ליטול לא מזוייפת.
קמפיין מימון ההמונים למוצר שהחל במאי 2014 יצר רעש רב בעולם בשל הצלחתו המהירה: תוך 24 שעות גייסו המהנדסים את סכום היעד שדרשו (200,000 דולרים). בפועל, לכל אורך הקמפיין גוייס סכום מדהים של 2,762,571 דולרים.
החברה שיפרה את המוצר מאז ומוכרת אותו ב-249 דולר (כאשר הוא יסופק באוקטובר). השימושים שלו הם רבים: הן עבור אלו המעוניינים לחקור קצת יותר מה הם אוכלים או משתמשים והן עבור חוקרים או בתי ספר.
סתם כי בא לי לדבר
Skype, Google Hangouts, Facebook Messenger – אלה ואחרות מציעות שירות של שיחות קול על גבי האינטרנט. אך האם ידעתם שהאפשרות לביצוע שיחות כאלה פותחה גם בישראל?
היתה זאת חברת VocalTec הישראלית שבשנת 1995 ביצעה את שיחת ה-VoIP הראשונה. VoIP אלו ראשי תיבות של Voice over Internet Protocol, טכנולוגיה המאפשרת קיום שיחות קול על תשתית רשת האינטרנט. בשל פריסתה הרחבה של רשת האינטרנט בעולם, אחד היתרונות שעבור שיחות VoIP אין צורך לפרוס תשתיות טלפון מיותרות וניתן לקיים שיחות קוליות על גבי רשת האינטרנט.
מאז שופרה איכות השיחות פלאים ונוספה היכולת לצרף אליהן וידאו. חברות עסקיות רבות, כמו גם בני משפחה המתגעגעים ליקיריהן הרחוקים, עושים שימוש יומיומי בשיחות VoIP שעולות מעט מאוד כסף וניתן לקיים אותן בקלות ובאיכות.
השכן מרביץ לטלוויזיה? הכל בגלל טכנולוגיה ישראלית
עולם הגיימרים הפך למשעמם בשל העובדה שלאורך שנים רבות השחקנים שלטו במשחק באמצעות שלט רחוק בלבד. ב-2010 היתה זו מיקרוסופט שהציגה לעולם את קינקט, בקר משחקים שבאמצעותו ניתן לשלוט במשחק באמצעות מחוות גוף וקול. רוצים לגרום לשחקן לרוץ? רוצו בעצמכם. רוצים להכות את היריב? השתמשו בתנועות אגרוף.
גם בבסיס הקינקט עומדת טכנולוגיה בפיתוח חברה ישראלית, זו היא PrimeSense שהוקמה בשנת 2005. מוצרים שונים עושים שימוש בטכנולוגיית החישה בתלת מימד של PrimeSense. מלבד מיקרוסופט שכבר הזכרנו, אפשר למצוא אותה בתצוגות אינטראקטיביות, בעולם הרובוטיקה ועוד.
עד כמה מעניינת אותה טכנולוגיה את העולם? נראה שעתיד מזהיר עדיין נכון לה, שכן בשנת 2013 קנתה אפל את PrimeSense תמורת 360 מליוני דולרים. מעניין יהיה לראות כיצד אפל תשתמש בה עבור מוצריה.
חברה ישראלית נוספת שפיתחה בקר העושה שימוש במחוות גוף היא EyeSight. הבקר מיועד יותר לשילוב עם מוצרי בית חכם ומסוגל לשלוט על רבים מהם באמצעות מחוות הגוף: הטלוויזיה, התאורה, מערכות האודיו, התריסים – על כל אלה ניתן לשלוט באמצעות הבקר.
המצלמה שתיכנס לכם למעיים
המדינה כבר עברה את גיל הפנסיה ובגילאים האלה בדיקות בריאותיות תופסות חלק נכבד מלוח הזמנים. עד לפני מספר שנים היו בדיקות מערכת העיכול פולשניות ולא נעימות, עד שהגיעה הגלולה PillCam. הגלולה מסוגלת לצלם את מערכת העיכול לאורך כל שלביה, מהבליעה ועד היציאה מן הגוף ללא כאבים.
גם PillCam היא פיתוח ישראלי מבית חברת Given Imaging שביקנעם. את החברה ייסד ד"ר גבריאל עידן, שאת הניסויים הראשונים ביצע בכלל על בשר עוף שנרכש במכולת. בשנת 2009 כבר הודיעה החברה כי עברה את סף מיליון הגלולות שנמכרו בעולם.
המשקפיים שיקראו עבורכם את העיתון
עבור לקויי ראייה פותחו במהלך השנים טכנולוגיות שונות שנועדו להקל על חיי היום יום שלהם. אחד הפיתוחים המשמעותיים מגיע מישראל והוא, אם תרצו, ה-Google Glass של העיוורים.
OrCam הישראלית פיתחה מוצר המורכב כמשקפיים על פניו של העיוור כשעל המסגרת מורכבת מצלמה ומיקרופון. כשהעיוור מצביע לעבר אובייקט ברחוב, מוצר בסופרמרקט, קו אוטובוס ואפילו טקסט שלם המופיע בעיתון – את אלה מצליחה לזהות המצלמה של OrCam ולציין בפני העיוור איזה אובייקט נמצא מולו או להקריא באוזניו את הטקסט. המצלמה גם יודעת לזהות אנשים שנמצאים מולה.
על מנת שלא להפריע לסביבה מושמע הטקסט באמצעות מגע של הרמקול עם העצם הסמוכה לאוזן. באמצעות כבל מחוברת יחידת ראש אל קופסת עיבוד המכילה את הסוללה ואת רכיבי העיבוד. בשנת 2010 נוסדה החברה בירושלים ולאחר כ-3 שנים הושק המוצר הראשון.
להמציא את הגלגל מחדש
אין מוצר שלגביו המשפט "להמציא את הגלגל מחדש" מדוייק יותר. SoftWheel הוא גלגל המרכך באופן משמעותי את הזעזועים הרבים שהוא חווה, זעזועים שגורמים לאיבוד משמעותי של אנרגיה.
שימוש בגלגלים כאלה יכול לעניין גם את עולם התעופה וגם את עולם הרכב, אך בכדי שאלה יאמצו אותם עוד צפויים ניסויים רבים. עד אז פועלת SoftWheel להתאים את הגלגלים החכמים שלה עבור כסאות גלגלים ואופניים. נכים הנעזרים בכסאות גלגלים, כמו גם רוכבי אופניים, יוכלו להתגבר ביתר קלות על מכשולים כמו מדרגות, עליה או ירידה ממדרכות וכדומה.
החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי גלעד וולף, חקלאי ישראלי ששבר את האגן ומאז מרותק לכסא גלגלים. ישנה עוד דרך ארוכה עד לכניסה לעולם המכוניות והמטוסים, אך החברה בהחלט פועלת גם בכיוונים הללו.
ולא שכחנו...
את SleepSense - חיישן ניטור השינה של סמסונג, uMoove – טכנולוגיית מעקב האישונים שמאפשרת לשלוט במכשיר וגם לזהות מצבי חירום נוירולוגיים ו-Powermat – שפרסה יכולות טעינה אלחוטית ברחבי העולם. Outbrain מציעה, על פי אלגוריתם מתוחכם, תכנים שאולי תרצו לקרוא ו-Lexifone מתרגמת באופן סימולטני שיחות טלפון. כל אלה טכנולוגיות ישראליות שמציגות רק את קצה הקרחון של אומת הסטארט-אפ הישראלית.