אין תמונה
שלב ראשון, החליטו מה אופי האירוע

מתמטיקה, ביולוגיה ואזרחות הם רק כמה מהמקצועות שנלמדים בבתי הספר כבר עשרות שנים, למרות טענות רבות על כך שהם אינם משמעותיים לחייהם של התלמידים. בשנים האחרונות נעשו מספר נסיונות להכניס לבתי ספר כלים ומקצועות לימודיים רלוונטיים יותר, המתאימים לעולם ההיי-טק והעסקים המודרני.

את התוצאות של אחת היוזמות הללו ניתן לראות היום בחיפה, במסגרת היריד הבינלאומי של ארגון Junior Achievement Worldwide (הישגים צעירים מסביב לעולם) שנערך שם היום. ביריד מציגות כ-30 קבוצות ממדינות שונות מוצרים שיצרו במיני-חברות שהקימו בעצמם, במסגרת חוגי העשרה לאחר שעות הלימודים ובהנחיית אנשי מקצוע מבתי הספר ומענפי התעשייה הרלוונטיים.

מדיחי כלים ניידים וזולים, תיקים מחומרים ממוחזרים, חפצים מוויניל, עגלות קניות אוטומטיות, מטענים לסמארטפונים המופעלים על ידי סוללות רגילות ופרויקטים המאפשרים לילדים ליצור משחקים או מחשבים משלהם – כל אלה רעיונות שהפכו למיני-חברות במסגרת תוכנית היזמים הצעירים ומוצגים היום בחיפה במסגרת התחרות של הארגון.

איך הגיעו התלמידים לרעיונות הללו, וכיצד הוציאו אותם לפועל?

"באנו לפתור תסכול קיים שנתקלנו בו הרבה", מספרת סיליה, אחת מ-11 חברי חברת easyWinder2 מלוקסמבורג. החברים בקבוצה הבינו שהם מבזבזים זמן יקר מהתרת קשרים בכבלי האוזניות בהם הם מאזינים למוזיקה. במסגרת התוכנית, חיפשו הצעירים ספקי רכיבים שאפשרו להם לעצב, לייבא ולהרכיב שלושה מוצרים שמסייעים לפתור את התסכול הזה: הראשון הוא אזניות בעלות מתקן לגלילת הכבל בכל פעם שמוציאים אותן מהאזניים, השני הוא מתקן קטן גלגול לכבלי אזניות והשלישי הוא מכשיר ידני לגלגול סוגים שונים של כבלים.

הקבוצה הישראלית, "שרתקולס", באה גם היא לפתור בעיה קטנה אך מטרידה: "באנו לענות על הצורך לסדר ולשיפור מראה של ארוחה בלי טרחה, כי לערוך שולחן לאירוע זו טירחה", אומר ל-NEXTER איתמר צרור, מנכ"ל המיני-חברה. לרעיון, הוא אומר, הגיעו בתחילת שנת הלימודים הקודמת, לאחר סיעור מוחות עם ההורים והמורים. התוצאה היתה "משכית" (M&s-Kit) חפתי-קרטון קשיחים ורב פעמיים המאפשרים לסדר את הסכום והמפיות לצד הצלחות בקלות ומגיעים עם הדפסות צבעוניות המוסיפות עיצוב נעים.

הגרמנים לא באו אפילו לפתור צורך, אלא פשוט להעשיר את חווית האמבטיה. "בשונה משאר העולם, לגרמניה תרבות עתיקה ועשירה מאד של עשיית אמבטיה", אומרים חברי הקבוצה הגרמנית, Sparkly Dreams, "וחשוב להבהיר - לא מדובר במקלחת או 'דוש' קצר, אלא בתהליך ארוך, מורכב ואפילו 'טקסי', עם הרבה מים חמים, אדים, קצף אמבט ונרות שנותן לגוף ולנפש במה רחבה". המוצר שיצרו הוא כדורי אמבט מחומרים אורגניים, אותם ניתן לטבול במים החמים ולקבל ריח טוב וקצף סמיך.

ברגע שגובש הרעיון, גויסו על ידי יועצי בתי הספר אנשי מקצוע כדי לסייע לצעירים להוציא את החזון לפועל: "בין הגורמים שייעצו לנו היו מכרים, המנחים שלנו, שעוסקים בתחום הקרטון, תעשיינים ועוד". לדבריו, יועצת בית הספר בו לומדים 7 חברי הקבוצה, חטיבת שרת בכפר סבא, יחד עם האחראים על הפרויקט בישראל, גייסו לצורך העניין יזמים ודרכם גם תעשיינים מתחום הקרטון, כמו גם מעצבים גרפים שיצרו את הדוגמאות למוצרים.

באופן דומה, הקבוצה הגרמנית הופגשה עם יזמים, מתחרים מקומיים בשוק כדורי האמבט ועם קבוצות הגיל האחרות המשתתפות בתוכנית. עבור הלוקסמבורגים היתה העבודה מעט קשה יותר, שכן הסתבר כי במדינה הקטנטנה בלתי אפשרי לייצר את המוצרים: "חיפשנו ספק לפתרון ומהנדס שתיקשרנו איתו במסגרת הפרויקט יידע אותנו שיש מוצר שאנחנו יכולים לייבא ולהרכיב", מספרת סיליה. "היינו צריכים לכתוב מיילים באנגלית, כי הספקים לא מדברים גרמנית או צרפתית".

גם את ההון לפרויקטים לומדים היזמים הצעירים ליצור בעצמם על ידי פעילויות שונות, כפי שמספר צרור: "היו שלושה שלבים של גיוס תקציב – בהתחלה השקענו כל אחד סכום סמלי של 20 שקלים, התחלנו למכור מוצרים בקניון ברווח קטן מאוד וכך גייסנו כמה אלפי שקלים, כדי לממן סדרת ייצור ראשונה". בשנה שעברה, לאחר שהמוצר החל להימכר לראשונה, הפכו הרווחים מהמכירה לתקציב החברה, בדומה לשלבי פעילותן של חברות סטארט-אפ בכל תחומי התעשייה.

כל שלוש הקבוצות נחלו הצלחה מהירה: המוצרים הלוקסמבורגים מכרו אחוזים נכבדים מהמלאי שהזמינו וכבר מתכוננים להזמנת מלאי חדש. החברה הגרמנית הצליחה ליצור עניין מקומי ולהופיע בתקשורת מספר פעמים. הישראלים גילו, במסגרת פעילות מכירות שטח בקניון בכפר-סבא לפני שנה בדיוק, שעוברים ושבים כבר זיהו את המותג.

החברים בקבוצות השונות מספרים שהפרויקט סייע להם לפתח מיומנויות נדרשות לעולם היזמות והעסקים: בלוקסמבורג מדגישים את ההתמודדות עם משברים והיכולת להתגבר על קשיים ותקלות. בישראל מדגישים את האפשרות שניתנה לכל יזם להשתתף בסדנאות בתחומים רלוונטיים שעניינו אותו וכך אפשרו לכל אחד לפתח כישורים אחרים שהשלימו אחד את השני, ואילו בקבוצה הגרמנית מדברים על היכרות עם השוק המקומי על יתרונותיו (הגודל – כ-80 מיליון איש חיים כיום במדינה) וחסרונותיו (האהדה למותגים מקומיים ואיכות קפדנית).

היזמים הצעירים אף אינם מתכוונים לנוח על זרי הדפנה ולהניח כי לימודי ההעשרה שקיבלו יישארו רלוונטיים לכל אורך חייהם. "אני חושבת שיזמים צעירים צריכים לדעת טכנולוגיה, וזה מה שנותנים לנו בבית הספר, אבל אנחנו נצטרך גם להתאים את עצמנו בעתיד לכיוונים ולמגמות חדשים", אומרת סיליה. "הדבר היחיד שצריך באמת כדי להצליח", מוסיף איתמר, "הוא הרצון להצליח, וברגע שאתה באמת רוצה את זה אתה כבר משקיע, מוצא דרך ללמוד איך עושים יזמות".

בתקופה בה מערכת החינוך העולמית בכלל והישראלית בפרט נמצאת במרדף אחר רלוונטיות, תוכנית "יזמים צעירים – עושים עסקים" היא דוגמא למיזם חינוכי שיוצא אל מחוץ לגבולות הלימודים הרגילים ומפתח אצל התלמידים יכולות שבעבר לא הכירו עד לאחר הלימודים – ובמקרה הישראלי גם השירות הצבאי או הלאומי. מי יודע – אולי בזכות פרויקטים כאלה עוד יתפתח כאן דור שיצליח להמציא את הדרך לגרום לדור הקודם להתגאות בו.