הנה חידה: יעל ושירה הזמינו, כל אחת, חבילה מאתר האופנה ASOS. יעל הזמינה את המוצרים בדואר רגיל, ואילו שירה הזמינה בדואר אקספרס, שהוצע כהטבה באתר; שתי ההזמנות הוצגו כשילוחים הניתנים בחינם. איזו חבילה תגיע ראשונה, ואילו עלויות יתווספו אליהן במעמד המסירה.
ליעל ולשירה לא היו כלים לפתור את החידה הזו. באופן מפתיע, שתיהן פנו למערכת TheMarker בשבוע שעבר, עם הקבלות - האחת מדואר ישראל והאחרת מחברת הבלדרות GCX - שאגב, התעכבה שבוע יותר מהדואר הרגיל.
שתי החבילות עלו כ–135 ליש"ט (840 שקל), ושתי המזמינות ציפו לשלם תוספת של מע"מ בלבד (כ–150 שקל) על ההזמנה. ואולם שתיהן גילו כי עליהן לשלם עלויות נוספות ובלתי צפויות גם לחברת השילוח. יעל חויבה על ידי דואר ישראל ב–130 שקל נוספים, ושירה חויבה על ידי GCX בעוד 212 שקל - תוספת של רבע מהעלות של המוצרים שהזמינה.
אם השתיים היו מכירות זו את זו ומשוות את הקבלות, הן היו עשויות להתבלבל. שתי חברות השילוח אמנם ביצעו עבורן את אותו שירות - שחרור ממכס והובלת החבילה לביתן - אך סעיפי החיוב אצל כל אחת מהן היו שונים וזכו לשמות לא ברורים. מה שחברה אחת הצליחה לכלול בשני סעיפים - "מע"מ רשימון קולקטיבי" ו"טיפול שחרור ממכס" - החברה האחרת חילקה לארבעה סעיפים: "מע"מ", "חיוב בגין השתתפות באגרת רשימון", "עמלת הדואר בעבור תהליך שחרור קולקטיבי" ו"עמלת דמי הקצאת אשראי".
הזמנת חבילות ביבוא אישי צמחה להיקפים אדירים בשנים האחרונות. היקף הרכישות שמבצעים ישראלים מאתרים בחו"ל מוערך ב–1.35 מיליארד שקל בשנה. נתונים שפירסמה ועדת רייך לבדיקת תעריפי חברת הדואר מראים כי ב–2009–2013 חלה עלייה מצטברת של כ–90% בכמות קבלת דואר מחו"ל. הענף גדול ומגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, אך מתברר כי כל מי שמגלגל בו כסף - מגלגל גם עיניים לשמים.
המכס, למשל, מעכב חבילות בצורה מדגמית (5%), אך מתנער מהאחריות על הגבייה הנוספת של חברות השילוח בשל הליך זה. גם לקוח שיתקשר להתלונן בחברות השילוח על אגרות לא צפויות שנגבו ממנו - יופנה לחפש הסברים באתר רשות המסים. ושם? אין זכר לאגרות האלה, אלא אם ניחנתם בכישורי חיפוש יוצאי דופן.
ההקלות במיסוי עוד לא השיגו את מטרתן
אף שלפי הערכות, כ–40% מהחבילות שמניידות חברות הבלדרות הגדולות בישראל הם ביבוא אישי, חברות הבלדרות עוד לא התחילו להתחרות על לבם של הלקוחות הפרטיים. מבין כל אתרי החברות רק אתר דואר ישראל מציג את פירוט התעריפים של יבוא אישי, וגם הוא מערבב סכומים עם ובלי מע"מ.
בשיחות שקיימנו בתחילת השבוע עם נציגי כל חברות השילוח, אף אחד מהם לא ידע להסביר את התהליך שצפויה החבילה לעבור במכס. במחצית מהחברות הועברנו בין שניים־שלושה נציגים כדי להגיע לתשובות, לא פעם לאחר שהתעקשו שאין מחירון קבוע לצרכן. רק נציגה אחת (DHL) הסבירה לנו מיוזמתה על האפשרות שהחבילה תיקלע להליך שחרור פרטני שישית עלויות גבוהות משמעותית, ורק שניים (GCX ו–TNT Express) הציגו מחירים הכוללים מע"מ, כפי שדורש החוק.
חמורה לא פחות העובדה שיש פרטים שהצלחנו להשיג רק כעיתונאים, כשעקפנו את נציגי השירות ופנינו להנהלה. כך במקרה של נציגת GCX שנשאלה בעניין עלויות שחרור פרטני וטענה כי "מי שמבצע את זה לא נמצא היום, ולכן אין לי את הפרטים".
המצב הקיים אולי נוח לכל השחקניות. במרבית המקרים, הצרכן כלל אינו זה שבוחר בחברת השילוח, אלא המוכר הוא שקובע עם איזה חברה יעמוד בקשר - היא ניתנת לצרכן כעובדה מוגמרת, והוא נושא בתוצאות. היעדר שקיפות מונע מהצרכנים לשקול את כדאיות העסקה לפני ביצוע ההזמנה, ומונע מהם לעמוד על זכויותיהם לאחר מכן.
אך המחדל רובץ בעיקר לפתחו של משרד האוצר. בדיוק לפני חודש פירסם המשרד ברעש וצלצולים את ההודעה שהשר יאיר לפיד, שבשבוע שעבר פוטר מתפקידו, חתם על "הרחבת הפטור ממכס עד 500 דולר". למחרת הציג TheMarker ניתוח שלפיו שיעור הנהנים מההטבה הזו זניח למדי, שהרי היא פונה אך ורק למוצרים שחל עליהם מלכתחילה מכס (בעיקר ביגוד והנעלה), ומיטיבה רק עם תרחישי קצה של לקוחות שנטו להזמין גם כך מוצרים במחיר גבוה מאוד - קרוב לסכום הפטור שהיה קיים עד אז (325 דולר - כ–1,295 שקל).
ההבטחה של לפיד צנועה עוד יותר כשמבינים בכמה עלויות מפתיעות עשוי להיות כרוך התהליך של הזמנה מהרשת (ראו תרשים), וכי הזמנות יקרות ומנופחות יותר משמען, לא פעם, גם הפתעות יקרות יותר.
באחת מחברות השילוח מספרים, למשל, כי לקוח שהזמין חמש חולצות דומות מאתר אופנה בחו"ל, זוהה על ידי המכס, שלא בצדק, כ"יבואן מסחרי"; לפי החוק, נדרשת תפירת תווית בעברית על החולצות המיובאות לצרכים מסחריים, וכשהן אינן מגיעות עם תווית כזו, הן מועברות למתפרה. העיכובים האלה עשויים לעלות ללקוח בתוספת של עד 500 שקל, לא כולל המע"מ שחל בכל יבוא אישי בסכום שמעל ל–75 דולר. פלטפורמה מלאה שתנגיש את כל המידע הזה לצרכנים - עוד אינה קיימת.
כשזהו מצב העניינים, אין פלא שההקלות במסים ביבוא אישי, שהחלו לפני שנתיים, עוד לא השיגו את מטרתן - ואינן פועלות כמנוף אפקטיבי להורדת מחירים של מוצרי צריכה בעסקים המקומיים ולהפחתת יוקר המחיה. פערי המחירים של מותגים בינלאומיים - מאופנה ועד לטכנולוגיה ולוויטמינים - היו ועודם גבוהים במיוחד.
בשורה לצרכן? אולי בעוד חצי שנה
לסיפור הזה יש גם בשורה מעודדת: הבעיות בענף השילוח המהיר לא נסתרו מעינו של הרגולטור. בדו"ח שפירסמה באחרונה הוועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, שבחנה את הדרכים להגברת התחרות והסרת החסמים בענף היבוא, הוקדש פרק שלם לסוגיית היבוא האישי.
כמה מהתיקונים עוסקים בהסרת חסמים ביורוקרטיים המיושמים מעל לראשם של הצרכנים, וצפויים ליעל את תהליך השילוח ולצמצם את העלויות הנגרמות מעיכובים מיותרים בתהליך היבוא.
תיקונים אחרים שהציעה הוועדה נועדו להביא לחינוך השוק. כך למשל, משרדי האוצר והכלכלה יפעלו להקמת מערכת ממוחשבת שתאפשר לצרכן להסדיר את כל האישורים הנדרשים לשחרור הטובין מהמכס. המערכת הזאת תכלול את כל המידע הדרוש לצרכן כדי לבצע רכישות בחו"ל ותסביר לו את התהליך על כל הכרוך בו.
התיקון המשלים יחייב את חברות הבלדרות לפרסם את תעריפי העמלות שלהן לטובת הלקוחות, ולהבהיר על גבי החשבונית אילו תשלומים מועברים למדינה ואילו נגבים על ידן כחלק משירות העמילות. בנוסף, "לאור העובדה כי הצרכן אינו יכול לבחור, לרוב, את חברת הבלדרות והוא בבחינת לקוח שבוי, משרדי האוצר והכלכלה יבחנו דרכים לוודא שתעריפי חברות הבלדרות אינם משקפים רווח בלתי סביר ואינם יוצרים חסמי סחר", כותב מחבר הדו"ח, עוז כ"ץ.
לבסוף, ועדת לנג מציעה כי שר הכלכלה ימנה במשרד הכלכלה, מבין עובדי משרדו, ממונה על חוקיות היבוא למדינת ישראל, שירכז את מדיניות הממשלה בנושא חוקיות היבוא האישי, ייצור נהלים אחידים בין המשלוחים השונים ויתווך בין האזרח לרגולטור.
כל ההמלצות התקבלו בהחלטת ממשלה באפריל האחרון, והן בשלבי עבודה שונים. במשרד הכלכלה צופים כי הנגשה מלאה של המידע תתאפשר בתוך חצי שנה מהיום.
מה יכולים הצרכנים לעשות בינתיים? לדאוג לעצמם, להקפיד להזמין משלוחים זולים (פטורים ממס) ולא לקחת סיכונים שלא יוכלו לעמוד בהם.
כך תצמצמו עלויות לא צפויות בהזמנות מחו"ל באינטרנט
1. העדיפו תמיד דואר רגיל
הבטחה לשילוח מהיר אמנם מפתה, אך במקרים רבים גם מקפיצה עלויות. נכון להיום, לדואר רגיל יש יתרונות הנובעות מחוסר אחידות בנהלים. כך למשל, כשאתם שולחים ויטמינים לשימוש אישי (מתחת ל–2 ק"ג) באמצעות דואר רגיל, אינכם נדרשים להצהיר דבר. ויטמינים באמצעות שילוח מהיר, לעומת זאת, דורשים הצהרה כזו, שמעכבת את החבילה ומשיתה עליכם עלויות נוספות.
שימו לב: USPS הוא דואר רגיל מארה"ב (בשונה מ–UPS, חברת שילוח מהיר). כמו כן, שילוח שהוגדר אקספרס, EMS ,Parcels - אינו דואר רגיל.
2. אם בחרתם בשילוח מהיר - צרו קשר עם חברת השילוח לפני קבלת החבילה
אם האתר בחו"ל משלח רק באמצעות חברת שילוח מהיר, והחלטתם לבצע את ההזמנה, מומלץ כי תיצרו קשר עם חברת השילוח לפני קבלת החבילה. במשלוח שערכו עולה על 100 דולר או שמשקלו מעל 5 ק"ג, החוק מחייב את היבואן (במקרה זה, אתם) להזדהות בתעודת זהות. מכיוון שאת מספר תעודת הזהות שלכם לא מסרתם למוכר בחו"ל, תהליך האיתור שלו מוטל על חברת השילוח - ובזמן שהחברה מאתרת, החבילה שלכם מאוחסנת ומתעכבת, בתשלום כמובן. מוטב ליצור קשר עם חברת הבלדרות, להתריע על החבילה הצפויה ולספק את הפרטים שלכם. הנחיה זו, אגב, לא חלה על שילוח באמצעות דואר ישראל או EMS בשל נהלים לא אחידים.
3. חשבו עלויות בהזמנה דרך כתובת וירטואלית
אתרי הכתובת האמריקאית מציגים מחשבונים אוטומטיים לאתרים פופולריים כמו אמזון ו–6PM, ואף מציעים תעריפים קבועים לשילוח מוצרים כמו נעליים, אופניים ועוד. תהליך הרכישה בהם כולל אימות של פרטי הלקוח והוכחות קנייה עוד לפני השילוח לישראל, וכמה מהם אף מבטיחים לספוג את עלות השחרור הפרטני, במידה ותידרש. אלו ביטחונות שלא מוצעים לצרכן במסגרת חברות השילוח המהיר.
4. ודאו כי עלות השילוח מפורטת בקבלה
מחיר המשלוח אינו פטור ממס, אך הוא אינו משפיע על מדרגת המס. אם תרכשו מוצרים בפחות מ–75 דולר והמחיר יוצג בנפרד מעלות השילוח לישראל, תהיו פטורים ממסים. אם מחירי המוצרים והשילוח יוצגו בשורה אחת, המחיר הסופי יעבור את דרגת הפטור. לכן, מומלץ לוודא שהמוכר מפרט את עלות השילוח כשורה נפרדת בקבלה.
5. נסו להתווכח על דמי העמילות
אם עמילות המכס אינה פרופורציונלית לעלות המוצר ששלחתם, נסו להתקשר לחברת הבלדרות ולבקש הנחה. זה מותר ומקובל, ולעתים גם מצליח.
הכתבה פורסמה במקור ב-Themarker
עוד ב-Themarker
6 סיבות לכך שהרפואה הפרטית בבתי החולים הציבוריים היא מתכון לאסון
כך התגלתה הדליפה בדרום: "נחשול נפט פגע בי, התקשרתי לקצא"א"
