שורה עליונה: הסלולרי שיש בו הכול מהכול והופך את השימוש בווינדוס מובייל לחוויה.
באסה בכיס: דיי באסה. כ-110 שקל לחודש למשך 36 חודשים, לפני זיכויים.
עיצוב ותפעול
העיצוב של האומניה – פסים חלקים ועדינים – מזכיר את ה-TouchWiz (למשל, מסגרת כסופה מבריקה בחלקו הקדמי), אך כשמתעמקים מבינים כי מדובר בסלולרי שונה לגמרי. חלקו האחורי דיי פשוט ומכוסה בפלסטיק בצבע שחור מט, ובקדמת המכשיר מסך 3.2 אינץ' המציג 65 אלף צבעים ברזולוציית 240 x 400 פיקסלים.
המסך (שמציג תמונה סבירה באיכותה, בדומה לשאר מכשירי ה-PPC המשולבים) תופס חלק נכבד מאורך המכשיר – אבל למרות שבמבט ראשון הוא נראה ענק, בשימוש יום יומי רואים כי הוא פשוט בגודל המתאים ויושב בדיוק ביד.
סמסונג החליטו לצייד את האומניה בעט סטיילוס שימושי כמו כל שאר מכשירי כף היד, אך חבל שהם החליטו שהעט צריך להתלות על חריץ בצד המכשיר ולא להיות מובנה בתוך המכשיר, דבר שמאוד מפריע לשימוש שוטף במכשיר והופך את העט ללא ממש שימושי. מצד שני, הם גם סיפקו תחליף ראוי לעט: מתחת למסך, בין כפתורי הניתוק והחיוג, ממוקם ריבוע שחור וקטן שתפקידו להיות כמשטח עכבר – בדיוק כמו במחשב הנייד, רק בקטן. מאוד נוח, ועובד יופי.
טלפון האומניה פועל מצוין: האיכות מעולה, אין רעשי רקע נלווים, הספיקר המובנה חזק וגם מפיק איכות סאונד מצוינת – כן, אפילו טוב יותר משל האייפון. מה שכן, למרות שבערכה תמצאו גם אוזניות עם עיצוב מוזר למדי, אל תתפתו להשתמש בהן: שומעים בהן פחות טוב מאשר עם אוזניות סטנדרטיות.
מערכת הפעלה וממשק
המערכת המפעילה את המכשיר היא Windows Mobile 6.1 Pro, הידועה בחסרונותיה – ועם זאת גם ביתרונותיה כמערכת הפעלה פתוחה. בעזרתה תוכלו להתקין תוכנות צד שלישי רבות במגוון סוגים המפותחות על ידי אנשים רבים ברשת, לפתוח קבצי אופיס, לערוך אותם, וגם לשלוח ולקבל אימיילים בקלות.
כדי לפצות על חוסר הנוחות שבמערכת ההפעלה של מייקרוסופט, סמסונג פיתחו ממשק פנימי קטן שמקל על התפעול. את רוב הפעולות היום יומיות תעשו בעזרת הממשק הזה, אך אם תחפצו בפעולות קצת יותר מורכבות תצטרכו להצטייד בעט הסטיילוס או לחילופין במשטח המגע המובנה בדפדוף בתפריטי הווינדוס.
שימו לב, המכשיר פועל בדיוק כמו המחשב הביתי שלכם: אם לא תסגרו את התוכנות שפתחתם אחרי שסיימתם איתם, הם יאטו את התפעול של המכשיר. כמו כן, כדאי לבצע SoftRest למכשיר פעם ביום על ידי לחיצה על הכפתור הממוקם ליד כפתור הכיבוי – זה ירענן את הזיכרון שנתפס על ידי תוכנות ולא שוחרר.
מבחינת שפה, על האומניה מותקנת העברית של חברת איירון שהצליחה להפיק למכשיר עברית בצורה שלא תאט את תפעולו. הניווט בתפריטים אינטראקטיבי עם הנפשה חביבה, אם כי לא מהיר במיוחד.
האומניה מצויד בסוללת mAh1440 שמחזיקה את המכשיר שעות ארוכות ללא הטענה. שעה גלישה באמצעות Wi-Fi או דור שלישי, כשעה של שיחה, שעה של שימוש ניווט בGPS ועוד צילום של כ-50 תמונות – הספיקו לי ליום וחצי ויותר של שימוש במכשיר ללא הטענה. בהחלט מפתיע לטובה ולא משהו שציפיתי אליו.
מולטימדיה
באומניה תמצאו את כל הפיצ'רים המתקדמים שיעשו לכם טוב באצבעות:
מצלמת 5 מגה פיקסל המציגה ממשק מתקדם לצילום; התמונות מפורטות במיוחד והצבעים נאמנים למקור, וגם בצילום ביתי וחשוך המצלמה לא מאכזבת.
וידאו – ברזולוציית 640X480 על הנייר, אבל בפועל הצילום ברזולוציה זו איטי במיוחד וכולל קטיעות. כשהורדתי לרזולוציה נמוכה יותר, הוא צילם בצורה מעולה וחלקה.
סייר הקבצים של הווינדוס ומציג המדיה של סמסונג פועלים בצורה מעולה ומאפשרים דפדוף והצגת הקבצים הנמצאים על הטלפון בנוחות.
הדפדפן המובנה במכשיר: אינטרנט אקספלורר. אבל סמסונג החליטו שהם לא מתפשרים על דפדפן אחד והתקינו עליו גם את ה- Opera Mobile המעולה, שמציג דפי אינטרנט בצורה תואמת למקור. בעזרת התקנה פשוטה של תוסף תוכלו להציג גם Flash.
את ה-GPS בדקתי בעזרת תוכנת ה-iGO8 שפועלת מעולה על הסמסונג – הניווט הופך לחוויה מהירה במיוחד תודות להתקן ה-GPS המובנה במכשיר שמצליח למצוא לווין תוך שניות ספורות ולפעמים גם בתוך בניין.
בשורה התחתונה
הסמסונג אומניה הושק בסלקום, אורנג' ופלאפון – ובהחלט בצדק; מדובר בקלף מנצח, לא סתם קלף, ג'וקר, כזה שיפיל את כל המתחרים שלו. המכשיר מצויד בכל הפיצ'רים החדשים וגם בתכונות שלא תמצאו בסלולרים אחרים. עם זאת, האומניה לא יתאים לכל אחד עקב מערכת ההפעלה הדי מסובכת והתפעול המורכב. אם אין לכם מה לעשות עם Wi-Fi, GPS, זיכרון ענק ומערכת הפעלה פתוחה – עדיף שתוותרו. לשם ההשוואה, זה כמו לקנות ג'יפ בחצי מיליון שקל רק כדי לחפש איתו חניה בשנקין.