המאמר הזה סיפר איך החל מסוף המאה ה-19 השתמשו בעפיפונים ענקיים שהרימו בני אדם מצוידים במצלמות, ובהמשך השתדרגו למצלמות אוטומטיות ששוגרו לבד. רציתי גם אני לצלם מהאוויר באמצעות עפיפון כזה. בתחילה בניתי את המתקן שיחזיק את המצלמה. הצטיידתי במצלמה דיגיטלית קטינה אליה ניתן היה להתאים מנגנון צילום אוטומטי בעזרת תוכנה
המתקן שאוחז את המצלמה תוכנן על ידי מהנדס צרפתי בשם פייר פִּיקַבֶה, והוא בנוי כך שהמתקן האוחז את המצלמה יישאר מאוזן ללא תלות בשיפוע החוט אליו קשור העפיפון
החלטתי לבנות עפיפונים בעצמי. רכשתי מכונת תפירה משומשת והתחלתי בעבודה. ראשית יש לוודא כי יש ברשותנו חומרי הגלם הדרושים
אחר כך פורשים אותם על הרצפה, משרטטים את חלקי העפיפון עליהם, וגוזרים
השלב הבא הוא המורכב ביותר – תפירת העפיפון. למדתי בעזרת מדריכי יוטיוב כיצד להשחיל חוט, את סוגי התפרים השונים וכיצד להתאים מחטים מתאימות – ויצאתי למלאכת התפירה
בסופו של דבר העפיפון מוכן, ויש לקשור לו את הריתמות אליהן ייקשר החוט
בוחרים יום מתאים להטסה, כמובן בעזרת אתרי מזג אוויר. נוסעים למקום שומם יחסית, מעמידים את העפיפון מול הרוח, מושכים בחוט ו... הוא באוויר
ומאז העפיפונים והמצלמה מונחים אצלי בתא המטען. וכשאני מגיע למקום שמעניין אותי לראות מלמעלה – תוך מספר דקות אני שם. הנה למשל קורנית - ישוב קהילתי בגליל
והנה אמפי תיאטרון קיסריה
ובסוף חוזר תמיד למוקום אותו אני הכי אוהב – חוף הים
ולפעמים סתם מפריח עפיפון שתפרתי לו זנב ארוך או שניים
עדן אוריון ירצה בשבוע החלל העולמי של סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע. לכל האירועים
