למרות שהחוק אוסר על שליחת ספאם, כולנו עדיין סובלים מהתופעה המטרידה. פרסומות, הצעות לרכישת קנאביס והלוואות עדיין מתקבלות אצל כולנו בתיבת ההודעות בטלפון הנייד. אבל האם באמת כדאי לנו לתבוע? במה זה כרוך? עו"ד מתן פריידין, שותף במשרד נחשון פריידין, ומומחה בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות ייצוגיות, מסביר.
קיבלתי הודעת ספאם. איך זה עובד, לאיזה בית משפט ניגשים? האם חייבים עורך דין?
סע' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), הידוע כ"חוק הספאם", קובע כלל לפיו אסור למפרסם לשלוח הודעות, למעט לנמען שאישר במפורש ומראש את שליחתן אליו. תביעות ספאם אפשר להגיש הן כתביעות אישיות – לבית המשפט לתביעות קטנות, והן כתביעה ייצוגית – לבית משפט השלום או המחוזי (אם סכום התביעה הינו מעל 2.5 מיליון שקל). בתביעה קטנה התובע אינו יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין. לעומת זאת, בתביעה ייצוגית התובע מיוצג על ידי עורך דין, שאינו נוטל שכר מהתובע וזכאי לשכר טרחה שישולם על ידי הנתבעת, וזאת רק במקרה של הצלחה כחלק מפסק הדין או הסדר פשרה.
באילו סכומים אפשר לזכות בתביעה כזאת?
בתביעה אישית, ניתן לזכות בסכום של עד 1,000 שקל לכל הודעה (בפועל נפסקים סכומים של מאות שקלים). בתביעה ייצוגית, התובע הייצוגי זכאי לגמול העומד בדרך כלל על כ-5% מסכום ההשבה לקבוצה. כלומר, אם ייפסק לקבוצה סכום של מיליון שקל, התובע יזכה ב-50,000 שקל.
כמה זמן הליך התביעה יכול לקחת?
תביעה קטנה מתבררת לרוב בטווח של כשנה וחצי-שנתיים. תביעה ייצוגית בתחום של ספאם מתבררת אף היא בטווחי זמן דומים.
קיבלתי הודעות המציעה לרכוש קנאביס או הלוואה. יש מה לעשות? האם ניתן לתבוע?
בפועל, מניסיוני גורמים ששולחים הודעות ספאם בנושאים של קנאביס, הלוואות ומשכנתאות, הם לרוב גורמים חמקמקים, קשים לאיתור, ואינם בעלי "כיס עמוק", כך שמבחינה פרקטית לא כדאי לכלות זמן וממון בתביעות נגדם.
מתי כדאי להגיש תביעה אישית ומתי כדאי להגיש תביעה ייצוגית?
אם מדובר בחברה קטנה ששלחה מעט הודעות, כדאי להגיש תביעה קטנה. לעומת זאת, אם מדובר בחברה רצינית כגון בנק, חברת ביטוח, חברה קמעונאית גדולה, רצוי להגיש תביעה ייצוגית, שכן חברה שכזו שולחת הודעות בתפוצה של עשרות ומאות אלפי אנשים.
שיקול נוסף הינו תשלום אגרה. בתביעות קטנות האגרה הינה בסכום זניח (בתביעה על סך 5,000 שקל, האגרה הינה 50 שקל בלבד). לעומת זאת, בתביעה ייצוגית ישנה אגרה בסך אלפי שקלים.
האם ניתן לתבוע את חברת הדיוור (ולא רק את המפרסם עצמו)?
לפי הוראות "חוק הספאם" המפרסם הוא מי שהפרסום נועד לקדם את עניינו, ולא מי ששלח את ההודעה. לכן, בהתאם למצב החוקי הקיים כיום, לא ניתן לתבוע את חברת הדיוור, אלא רק את המפרסם עצמו.
קיבלתי הודעה שאיננה מסחרית, למשל הודעה על שינוי כתובת, האם זה עילה לתביעה?
לפי פסק דין שניתן ממש לאחרונה, הודעה אינפורמטיבית גרידא כגון הודעה על שינוי כתובת, איננה בגדר הודעת פרסום ואין לבסס עילת תביעה עליה.
אין במודעה פרטי קשר של המפרסם, איך אפשר למצוא מי זה?
ראשית, מפרסם שאינו מציין את פרטי ההתקשרות עמו מבצע הפרה נוספת של חוק הספאם, שכבר בגינה ניתן להגיש תביעה כנגדו. ניתן לרוב לאתר את המפרסם באמצעות כניסה ללינק. עם זאת, לא מומלץ כלל ועיקר להיכנס ללינקים של חברות שזהותן אינה מוכרת לנו. לינק שכזה עלול להכיל וירוס, רוגלות, נוזקות ולפגוע במכשיר הטלפון/מחשב שלנו. את האיתור של השולח עדיף לעשות באמצעות מי שמנוסה בכך.
רכשתי מהחברה שירותים, אבל אני לא זוכר שאישרתי לה שליחת הודעות, האם מותר לה לשלוח לי הודעות?
גם חברה שרכשתם ממנה שירותים אינה רשאית לשלוח הודעות, אם אינה מודיעה לכם מראש כי הפרטים שנמסרו לה (מספר טלפון, כתובת מייל) ישמשו למשלוח הודעות פרסומת. אם אינכם בטוחים אם אישרתם קבלת הודעות, שלחו לחברה פניה מוקדמת ודרשו לראות האם יש בידיה אישור לשלוח לכם פרסומות.
המשכתי לקבל הודעות מחברה למרות שביקשתי להסיר את עצמי. מה עושים?
המשך שליחת הודעות לאחר ביצוע הסרה, הינה עילת תביעה נוספת לפי חוק הספאם. נא ודאו תחילה כי ביצעתם את הליך ההסרה בהתאם להוראות החוק – שליחת מסרון או מייל חוזר, פנייה בכתב למפרסם. ככלל, הסרה אינה אמורה להיות באמצעות כניסה ללינק – שכאמור עלול להכיל נוזקות ולגרום לכם לנזק.
קיבלתי הודעת התרמה מעמותה, אפשר לתבוע?
ההבדל שעורך החוק בין עמותה לבין חברה מסחרית הינו רק בכך שמותר לעמותה לשלוח הודעת דואר אלקטרונית (מכל מקום אסור לה לשלוח מסרונים) לצורך קבלת תרומה או תעמולה, אך זאת רק בתנאי שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת.
למי כן מותר לשלוח לי ספאם?
במקרה של חוק הספאם "החתול שמר על השמנת", וכך למעשה הגורם היחיד שהוחרג לחלוטין מתחולת החוק הינם פוליטיקאים. כך, מותר לשלוח הודעות ספאם אם יש בהן מסר פוליטי לרבות תעמולת בחירות, וכן מותר לשלוח הודעות הנוגעות לתרומות לצורך פריימריז הן בבחירות לכנסת והן בבחירות לרשויות המקומיות.