יום אחד, לפני שיצאתי הביתה מהמשרד, הדלקתי את המזגן מאפליקציית סנסיבו ואת הדוד מאפליקציית סוויצ'ר, כדי להגיע לבית מקורר ונעים אבל גם להתקלח במים חמימים. בשעות הערב רציתי לכבות את כל האורות בבית ולעמעם את התאורה במרפסת. לחיצה אחת באפליקציה של hue, על "מצב לילה" זה מה שהיה צריך. אחר כך לחצתי על "קריאה בסלון" בשביל להדליק אורות נוחים לקריאה. כשיצאתי למחרת בבוקר - כל האורות נכבו אחרי. ניסיתי גם לגרום לאורות להבהב בכל פעם שנכנס מייל, זה אפשרי. אבל זה הפך למטרד.
כבר שנים ארוכות אנחנו, עיתונאי הטכנולוגיה, מכריזים על בואו של הבית החכם. או-טו-טו, אמרנו, שוב ושוב, נוכל להדליק את המזגן עוד מהאוטו ולהגיע לבית קריר, ומכונת הקפה תתחיל לעבוד בזמן שאנחנו מצחצחים שיניים וכשנגיע למטבח כבר יחכה לנו ספל קפה מהביל.
ובכן, לפחות לא שיקרנו. כי היום הזה הגיע, והוא פה. שורה של פיתוחים של השנים האחרונות (כולל תקשורת אלחוטית) לצד התפתחות של מה שמכונה "האינטרנט של החפצים" והמחשב העצמתי שבכף ידינו העונה גם לכינוי סמארטפון, הפכה את חזון הבית החכם למציאות. הפעם, בניגוד לימים עברו, לכאורה, הוא אמור להיות נגיש גם לבני תמותה עם מינוס בבנק, ולא רק אנשים שמחזיקים בכרטיסי פלטינה.
בארץ הושקו בחודשים האחרונים כמה וכמה מוצרים ואפליקציות שמרכיבים את הבית החכם. אספתי את כולם ביחד, וניסיתי לראות איך זה לחיות שבוע בבית חכם.
אז מאיזה רכיבים הרכבתי את הבית החכם שלי?
Switcher – סוויצ'ר היא המצאה ישראלית למהדרין. מדובר בפקד חכם לדוד חשמלי. מחיר: 399 שקלים.
Sensibo – גם סנסיבו היא המצאה ישראלית, שזכתה להרבה רעש, בזכות סרטון הומוריסטי ומודע לעצמו שליווה קמפיין מימון המונים מוצלח – לפטנט שיאפשר לכם להפוך את המזגן שלכם לחכם. כיום יחידה של סמנסיבו נמכרת ב-799 שקלים לערכה הבסיסית.
Philips Hue – הוא קו הנורות החכמות של פיליפס. מאחורי הנורות של פיליפס יש פילוסופיה שלמה של יצירת אווירה באמצעות תאורה משתנה, ובקו של פיליפס יש גם נורות LED שמשנות את הצבע שלהן. היבואנים של hue בארץ הם טופ אודיו, והערכה הבסיסית של שתי נורות לבנות ורכזת, גם היא לא ממש זולה: 499 שקלים.
WeMo - אמנם נמכרת כרגע רק בדיוטי פרי, אבל היא בקרוב תהיה זמינה לרכישה גם במקומות אחרים. מדובר במותג המכשירים החכמים של בלקין, אחת מהחברות הידועות בתחום הציוד ההיקפי. הקו של WeMo מכיל נורות חכמות (שאותן קיבלנו לבדיקה), שקעים חכמים (שיהיו כאן בקרוב), מתגים וגם מכשירי בישול תואמים כמו מכונת קפה וסירים חשמליים. ל-Wemo יש אפילו מוצר שמתחבר לפיזית לכבל החשמל של כל מוצר קיים והופך אותו לחכם (אבל זה דורש כבר קצת טכנאות). בכל מקרה, חוץ מ-hue של פיליפס, Wemo הם היחידים להציג מסדת שלמה של מוצרים חכמים עם פילוסופיה סדורה מאחוריהם. ערכת בסיס הכוללת שתי נורות ורכזת, עולה באזור ה-300 שקלים.
עוד בחיבור
אוכלים אבק: קרב השואבים הרובוטיים הגדול
ניסוי כלים: ניסינו את קסדת המציאות המדומה “מורפיאוס” של סוני
עדיין לא עובד חלק
מבחינת התקנה והפעלה ראשונית הסיבוכיות משתנה ממוצר ללמוצר. למעט הסוויצ'ר, כל המוצרים נזקקים לרכזת (Hub) שמתווכת בין החיישנים או ההתקנים עצמם (הנורות החכמות) ובין הנתב האלחוטי הרגיל של הבית. כל אחת מהרכזות מתחברת לנתב האלחוטי באמצעות כבל רשת סטנדרטי ודורשת שנאי משלה – מה שאומר שאתם צריכים להכין הרבה שקעים פנויים, גם בנתב האלחוטי וגם שקעי חשמל. יוצא הדופן היחיד בעניין הזה הוא Wemo, שהרכזת שלו עצמאית והיא מעוצבת כתקע שמכניסים לחשמל, ואת ההגדרה עושים מהאפליקציה.
כל ההתקנים בעצם פועלים אותו דבר – התחברות לרשת האלחוטית הביתית, ואז משם, עם שם משתמש וסיסמה חיבור לשרת מרכזי כלשהו של החברה שאחראית למוצר שמחובר לאינטרנט, שאיתו גם מדברת האפליקציה – והוא מנתב את הבקשות שלכם הביתה, לנתב האלחוטי שמחובר גם הוא לאינטרנט, וממנו לרכזת, ומהרכזת להתקן: אם זה החיישן של סנסיבו שמודבק על המזגן, הפיקוד של הדוד או נורה חכמה. במילים אחרות, זה לא מתג שמחובר במעגל ישר לנורה. כשאתם מדליקים או מכבים משהו, גם אם אתם ממש לידו, זה עובר מסע ברחבי האינטרנט וחוזר הביתה.
"תאורת לילה" בכפתור אחד
האם כל העסק עובד חלק? עדיין לא. בחלק מהמקרים נדרשנו לעזרה של התמיכה, בעיקר בגלל שמדובר עדיין במוצרים צעירים. כך למשל, כיון שאצלי מוגדרת בבית רשת VPN, החיישן של סנסיבו לא הצליח להתחבר לשרת הראשי בלי קצת עזרה. סוויצ'ר גם לפעמים החליט שהוא רוצה להתנתק מהשרת הביתי, וגם את הרכזת של Wemo, הייתי צריך לאפס פעם או פעמיים לפני שהתרצתה. ההתקנה של ענייני בית חכם היא עדיין עניין לאנשים עם חוש ורקע טכני. זה עוד לא פשוט כמו הטיימר לדוד החשמלי.
אבל כשזה עובד (שזה רוב הזמן), זה באמת תענוג. כפי שסופר בהתחלה לכבות את כל האורות בבית ולעמעם את התאורה במרפסת בלחיצה אחת באפליקציה של hue, על ידי בחירה במצב שהגדרתי כ"מצב לילה", או לקבל תאורה נעימה בסלון לצורכי קריאה ולכבות את התאורה בשאר הבית גם בלחיצה אחת של "קריאה בסלון", היכולת להדליק אורות כשאתם לא בבית כדי ליצור את התחושה שאתם כן, או האפשרות להדליק את המזגן כשאתם בדרך הביתה ולדעת שתגיעו לבית קריר ולא לוהט, או להדליק את הדוד מהאפליקציה כשיצאתם מהעבודה כדי שתוכלו להתקלח מיד כשאתם נכנסים, או כשכל האורות בבית נכבים אוטומטית כשיצאתם לעבודה – זו פשוט נוחות.
באותה ההצלחה, האפשרות לדעת מה הטמפרטורה בבית, או לדעת כמה זמן הדוד שלכם עבד במצטבר ומתי ולשנות את התזמונים ישירות מהסמרטפון – זה יספק כל חולה שליטה או אוהב חפיצים באשר הוא. וכשזה פועל, זה באמת משנה חיים. בקטנה, אבל משנה.
מגיע מייל? תהבהב באורות וכבה את המזגן. טוב, אולי אל תכבה את המזגן
וזה רק הנדבך הבסיסי. מרבית השירותים הללו עובדים עם שירות האוטומציה המקוון הוותיק IFTTT, שהוא ראשי תיבות של "IF This Than That", כלומר, "אם ככה אז תעשה ככה". השירות הזה מאפשר לכם לקבוע שורה של כלים והתניות, אוטומטיים, שיהפכו בכלל את החיים שלכם לממוכנים. הטמפרטורה בחוץ מעל 35 מעלות? המזגן יתחיל לפעול לבד, וגם הבהוב אורות כשמגיע מייל, למי שבכל זאת צריך את זה. IFTTT מחובר כיום למגוון עצום של שירותים ופלטפורמות ומגוון האפשרויות הוא כיד הדמיון. שוב, גם פה, לפעמים יש תקלות, אבל בגדול, זהו הכלי שבעצם מאפשר את החזן של הבית החכם להתממש במהותו האמיתית, כלומר בית בעל תבונה, שמגיב לסביבה שלו, ומדליק את האורות בחזית כשמחשיך או מפעיל את מכונת הקפה כשאתם מתעוררים בבוקר.
ולבסוף, האם הם מקיימים את החזון שלהם? כן, אבל כרגע יש עוד שני חסמים עיקריים שמונעים מהמוצרים הבאמת משפרי חיים האלה להגיע לקהל הרחב: בשלות ומחיר. המסדות עוד לא בשלות, והפתרונות עובדים, אבל עוד לא מהוקצעים לרמת שימושיות והתקנה שלא תרתיע אנשים בלתי טכניים. למעט Wemo ו-hue שהן פלטפורמות שלמות, כל אחד מהמוצרים – סנסיבו וסוויצ'ר, פועלים עם אפליקציה משלהם, נפרדת, ולא מדברים ביניהם. קצת מעייף לנהל את הבית עם שלוש או ארבע אפליקציות. זה לעניין הבשלות.
שכר הלימוד לחכמה
לעניין המחיר, זה עדיין יקר. 500 שקל לערכת בסיס שמכילה שתי נורות LED ורכזת, משוכללות ככל שיהיו, זה לא מחיר מוצדק. עובדה – Wemo, שעושה בדיוק אותו דבר, נמכרת בכ-200 שקלים פחות. אם מוסיפים את ה-800 שקלים שעולה כיום סנסיבו, ועוד 400 שקלים לסוויצ'ר, ועוד כמה עשרות שקלים שתדרשו לשלם על כל נורה שתצטרכו להחליף בבית כדי להפוך את כל נורות הבית לחכמות – אנחנו מגיעים כאן לסכומים של אלפי שקלים. ולכן, גם אם החלטתם שמה שאתם צריכים בחיים זה בית חכם, כדאי לעשות זאת בהדרגה וכל פעם להחליף רק התקן אחד (דוד, מזגן, נורות וכך הלאה) לאורך תקופה ארוכה, אם אתם רוצים להימנע מהוצאה של אלפיים עד 4,000 שקלים במכה.
האם חזון הבית החכם כבר כאן כדי לשנות את חיינו? כן, אבל בעיקר את חייהם של המאמצים המוקדמים. ולפעמים, הרבה יותר פשוט להושיט יד למתג ולכבות את האור – מאשר להתחיל לחפש את הסמרטפון בשביל זה.