כשנמרוד בק נכנס למשרדי מאקו כדי לספר על המיזם החדש שלו, הכיס שלו רטט. במצב רגיל, בן אדם היה מוציא מהכיס את הטלפון שלו ובודק מה ההודעה שקיבל. אבל לבק, 31, שכבר אפשר לקרוא לו יזם סדרתי, לא היה סמארטפון בכיס. הוא הוציא חופן קוביות משחק מהבהבות ורוטטות, חיכה שיפסיקו לרטוט והניח אותן על השולחן.
בק תפס את אחת הקוביות, הקיש בעזרתה על השולחן מספר פעמיים - והיא התעוררה לחיים, צפצפה והבהבה. אחר כך, כשמחא כף או הכה באצבע צרדה, הקוביות שעל השולחן הטילו את עצמן והחלו להתפזר. מאחר שהן עשו רעש, הן הפעילו אחת את השניה וגרמו להתקהלות קטנה סביב השולחן, ואנשי המערכת ניסו למחוא כף ולהפעיל אותן. למה צריך קוביות כאלה ומי יקנה אותן? "תראה את החיוכים מסביב", אמר לנו בק. צודק.
בק מתכוון לגייס כסף לקוביות שלו, שלהן הוא קורא קוביות בוגי, בעזרת הקהל - והוא כבר מנוסה בתחום. הפרויקט הראשון שלו, שגייס הון באינטרנט לפני שנתייים יחד עם השותף בועז מנדל, היה פְּרֶסי (Pressy) - כפתור זעיר שנכנס לשקע האוזניות בסמארטפון ומקצר ביצוע פעולות מועדפות. אפשר לשלוף את הטלפון ולצלם בלחיצה אחת קצרה, להדליק פנס בשתיים, לשלוח אות מצוקה בלחיצה ארוכה ושלל אפשרויות ושילובים נוספים. הוא גייס 695,138 דולר מ-28,818 אנשים שקנו את המוצר (בין השאר, אולי, בזכרות סרטון משעשע שהפיקה לו חברת Tross הישראלית), ובק ממשיך למכור יחידות ממנו.
בתחילת השנה חבר בק לחברת זרו והשתתף בפרויקט מימון ההמון שלה. זוהי מעיין קונסולת משחקים ובידור מבוססת אנדרואיד לטלוויזיה, שהמיוחד בה הוא השלט שמציג על מסך קדמי איפה נמצאות האצבעות על משטח המגע מאחור. במילים אחרות - מקבלים את כל היתרונות של מסך מגע כמו של סמארטפון על מסך טלוויזיה גדול. שם גויסו 200,392 דולר מ-762 תומכים.
צעצוע של אלפי שנים ומאות אלפי דולרים
בק הוא מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו. הוא למד את התחום בבאר שבע ולא מצא עבודה קבועה, אז בתקופת האבטלה, למד פיתוח לאנדרואיד. הוא פיתח מספר אפליקציות שלא ראו אור בשביל להתאמן ולהתמקצע. כשישב על פיתוח פרסי הוא החליט שהוא רוצה למכור אותו וגם להרוויח כסף. משם הגיע לעולם היזמות וכרגע מקדיש את עצמו לקוביות.
"קוביות זה המשחק הכי נפוץ ועתיק בעולם - 7,000 שנה. יש בקיקסטארטר קוביות שגייסו מאות אלפי דולרים", מנמק בק את הבחירה שלו בחיבור צעצוע לואו-טקי עם הייטק. הקוביות נמצאות כרגע בסיום שלב הפיתוח, שבו הוא מגלה בעיות קטנות ופותר אותן. בק סיפר, למשל, ששלח יחידות אב-טיפוס לבלוגר אמריקאי וקיבל טלפון מחברת השילוח שאומר לו "אדוני, החבילה שלך רוטטת אנחנו לא שולחים אותה", וכך ידע שעליו לעצב מחדש את האריזה.
איך זה עובד? בכל קוביה יש מנוע זעיר, נורות LED ומיקרופון שמאזין ומחכה לרעש שיפעיל אותו, קצת כמו העציצים מפעם שרקדו מצד לצד כשהשמיעו להם מוזיקה. סביב הקוביות יש זירה שמורכבת מתושבת להטענת הקוביות (דרך הפאה שעליה המספר 3, שכל אחת מהנקודות בו היא חיבור) וגדר שעשויה מכבל ה-USB להטענה. ההקשה על השולחן מעירה את הקובייה ומרדימה אותה, וצלילים שבוקעים מאפליקציה שפיתח מאפשרים לעבור בין מצבי משחק שונים.
אפשר לשחק סתם במשחקי לוח ותיקים כמו מונופול או שש בש. במקום להרים קוביות ולהטיל אותן, מוחאים כף ונותנים לקוביות להטיל את עצמן. בנוסף, יש משחקים שמבוססים על זמן. למשל, לסיים מהלך עד שהקוביות יסיימו ספירה לאחור ויטילו את עצמן לשחקן הבא.
משחק בקופסה
בק מגייס 50,000 דולר (או יותר כמובן) לקוביות שלו. יהיה אפשר לקנות קובייה ומטען ב-22 דולר, או זוג קוביות ב-35 דולר.
כשיצא פרסי, הכפתור לסמארטפון, קמו גם חיקויים סינים זולים יותר, וחלק מהצרכנים קנו אותם במקום את המקור של בק. "זה מה שגם אני הייתי עושה", הוא מודה, "אבל אנשים רוצים לקבל את המוצר ראשונים. מה גם שהאסטרטגיה שלנו הפעם שונה: אנחנו נותנים את זה כחלק ממשחקים שאנחנו מפתחים. את זה לא יעתיקו".
בק מדבר על משחק אסימונים וקלפים בשם "קרב רובוטים", שמבוסס על הקוביות ויהיה אפשר לקנות אותו בערכה עם הקוביות ב-45-58 דולר. כאן נכנס לתמונה שותפו סער שי, מפתח משחקים שגייס מאות אלפי דולרים בקיקסטארטר לשלושה משחקים שפיתח. שי אחראי לפיתוח של קרב הרובוטים.
ובכל זאת, מישהו ישלם סכומים כאלה? זו בסופו של דבר קוביה.
"המחיר הממוצע של קוביות שונות בקיקסטארטר הוא 44 דולר, אז אני מאמין שיהיו כאלה שיקנו גם עשר קוביות". בק גם נותן דוגמאות נוספות: "מטוס נייר זה חינם, מטוס שעף - 50 דולר. כדור רגיל זה שקל - כדור ממונע - 140 דולר. אנשים מעריכים את הטכנולוגיה והעלות של החומרה והפיתוח. אם הייתי יכול - הייתי מוכר את זה בכמה שקלים".
