"יש פורנוגרפיה ואנחנו מתנגדים לה!" "זו פורנוגרפיה בקליק!"
"שאנשי ההיי-טק יתנו פתרונות לבעיה!"

הצווחות של ח"כ שולי מועלם עדיין מהדהדות בין כותלי הכנסת. עובדי התחזוקה עוד מטאטאים את שברי החלונות. היא וח"כ מיקי זוהר כעסו על אנשי משרד התקשורת. צרחו על אנשי איגוד האינטרנט, מומחי טכנולוגיה ומשפט,  ודרשו מהם להודות שהצעת החוק שלהם כן תצליח לחסום את הפורנו. ואם הם לא מודים, שיביאו תוכנית אחרת. לדבר אחד ח"כ מועלם וזוהר לא הסכימו: למציאות.

ח"כ מועלם היתה יכולה לצווח גם על אנשי רכבת ישראל, שלא מוכנים לגרום לרכבת לטוס במהירות אלף קמ"ש.  ח"כ זוהר יכול להאשים את דני רופ שלא עושה כלום כדי שיירד יותר גשם.

צלקת עמוקה בנפש?

הייתי ילד בכיתה ג' או ד'. רונן, הבן הגדול של השכנה, לקח אותי אליו הביתה, ישר לשירותים. הוא סגר את הדלת - תירגעו, זה לא הולך למקום הזה - טיפס לבוידעם והוריד מזוודה אדומה. ראית פעם כזה דבר, הוא חייך בערמומיות, והוציא מהמזוודה גזירי עיתון עם תמונות של ערומות. מזוודה מלאה ציצים. קשה להגיד שהתלהבתי. בגיל 9 זה עוד לא התחבר לי לשום דבר, אבל הרגשתי בעיקר נבוך מהפחד שיתפסו אותי פה. התחפפתי מהסיטואציה. צלקת עמוקה בנפשי? ממש לא.

בגיל קצת יותר מאוחר, חשף בפני השכן השני - תירגעו נו - את אוסף קלטות הוידיאו שלו, שהיו ממש סרטים כחולים. הם באמת היו בצבע כחול חשוך, כמו בפורנו המקורי, כי תנאי הצילום היו מעפנים. אז את הדיון הבא בואו נתחיל עם פרספקטיבה: אחד השימושים הכי ראשונים ונפוצים בכל טכנולוגיה - בין אם דפוס או וידיאו - היא לפורנו, וילדים נחשפים גם לזה. אין בזה שום דבר נהדר או מוצלח, אבל גם לא בטוח שהאסון כזה גדול. למנוע פורנו מילדים - זה בהחלט שווה מלחמה ואמצעי נגד, אבל השאלה באיזה מחיר.

היעילות? לא רלוונטית

האמת היא שהח"כים ומומחי הטכנולוגיה לא מדברים בכלל על אותם דברים. מבחינת אנשי היי-טק - הגדרת המשימה היא "לחסום רק את הפורנו ורק בפני ילדים - ובאופן הרמטי". מה אפשר לעשות - למלא את המשימה הזאת - זה בלתי אפשרי. מצד אחד, אי אפשר להגדיר שכל תוכן פורנו ייחסם, ורק הוא. מה עם תכני חינוך מיני, או יצירות אמנות שכוללות עירום? מי מחליט? אין אפשרות לוודא שלא ייחסמו תכנים שלא בצדק. ומצד שני, כל ילד יכול להוריד אפליקציות כמו TOR שעוקפות כל חסימה. להשקיע 60 מיליון שקל בחסימה שלא חוסמת, כמו שתכננו זוהר ומועלם, זו טעות ידועה מראש.

הח״כים רוצים משהו אחר: חוק נגד פורנו. בדגש על המילה "חוק". המלחמה בפורנו הוא אולי תצליח ואולי לא - מבחן ההיסטוריה מלמד שאין לה סיכוי - אבל בזירה אחרת היא תצליח בטוח: מול הבוחרים. היעילות של החוק? לא רלוונטית. המחיר - לא מעניין. הנזקים לא חשובים. העיקר שיהיה חוק על שמם, שבו יהיה כתוב שחור על גבי חוק שהם בגופם לחמו בפורנוגרפיה והצילו את ילדי ישראל מהזוהמה המוסרית.
זה הרגע להבהיר - פורנו זה חרא נצלני. לכל הצדדים. למצטלמים ולצופים. זה דופק לא רק את הכוכבים, אלא את כולם. רק שהדרך לצמצם את הנזק - כמה משעמם וצפוי שזה יישמע - היא בשיחה, בקשר ובחינוך עם בני הנוער. האם זו המבוכה הפרטית של שולי מועלם ומיקי זוהר לעסוק בנושא הזה מול ילדיהם הפרטיים, ששלחה אותם לחוקק חוקים מיותרים ומסוכנים? בואו נבדוק.

המניע של מיקי זוהר נחשף

60 מיליון השקלים הם הכסף הקטן. הנה רשימת המחירים האמיתית: ראשית, הוא יפנה תשומת ולב ומשאבים למקום הקל והשגוי. חסימה במקום חינוך. הורים ומורים עוד יאמינו שאם יש חוק - אז הפינה סגורה, העניין מטופל, ולא צריך להתאמץ איפה שבאמת חשוב - קשר חזק עם בני הנוער וחינוך מיני הולם. שנית, הניסיון לחסום יהפוך את בני הנוער בישראל למומחים במעקפים. כל אחד יתקין שלוש אפליקציות VPN אוטומטית. שלישית, הפורנו יהפוך, מעצם זה שהוא "אסור בחוק", לנחשק במיוחד. ורביעית, אם יהיה מנגנון סינון תכנים על אינטרנט בישראל, הוא לא יוכל להיות מדויק. תמונות, סרטונים ומאמרים ייחסמו על לא עוול בערוותם. מי יינזק? חופש הביטוי. בטורקיה חסמו את וויקיפדיה. תכל'ס, למה לא גם כאן. יש שם כל כך הרבה ערכים על מין. בושה.

מזל שבסוף קפצה נציגת האוצר, והודיעה לח"כים ההמומים שחוק לא יהיה, כי לאוצר אין כסף לגחמות שלהם. לפי הדיווחים, ברגע הזה ח"כ מיקי זוהר עזב את הדיון, ובעצם חשף את המניע האמיתי שלו. אם אין חוק, ואי אפשר להתמנף עליו פוליטית, בשביל מה לדון. איך באמת נלחמים בסכנות הפורנו? למי אכפת מזה?