"אבו מאזן תומך בבני גנץ לראשות הממשלה"
"אשתו של בני גנץ משתתפת באירועים של מחסום ווטש"
"ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו טען שאביגדור ליברמן הוא מרגל רוסי"
"התוכנית של גדעון סער והתקשורת השמאלנית נחשפת"
"הגנרל האיראני סולימאני מאיים לשגר טילים לתל-אביב"
בטח נתקלתם בכותרות האלה ובאחרות בשבועות האחרונים. חלקן פורסמו בכלי תקשורת ממוסדים ורציניים, אחרות בפייסבוק או בוואטסאפ. יש להן שלושה מכנים משותפים:
א. כולן שקריות. לא קרו.
ב. כולן נחשפו כפייק ניוז מכוון והופרכו.
ג. וכולן הופקו כנראה באותו מפעל פייק ניוז. איזה? חברו בעצמכם את הקווים.
אי אפשר לתקן
הכותרות האלה נחשפו כשקריות, כי השיגו תפוצה גדולה, חלקן בכלי התקשורת. כשזו כותרת ראשית (הכותרת על אבו מאזן ובני גנץ פורסמה בישראל היום), יש סיכוי שיהיה תיקון, שמישהו יבדוק ויגיד, היי - זה שקר. וגם אז, התיקון מגיע להרבה פחות אנשים מאשר אלה שנחשפו לשקר. יש הרבה אנשים שהכותרת השגויה עדיין תקועה להם במוח ומשפיעה עליהם.
אבל זה עוד מילא. אנחנו חיים בתוך ים מטורף של מידע. לא זוכרים איפה קראנו מה. שמועות מקבוצות וואטסאפ מתערבבות עם כותרות ראשיות בעיתונים. וכששמועה שקרית בוואטסאפ או פוסט מזויף בפייסבוק מגיעים אלינו, אין מי שיתקן.
ובכל זאת, הדבר הגאוני באמת בפייק ניוז הוא שהתרגלנו. אנחנו לא מתרגשים מזה שמאכילים לנו את הראש בשטויות. כל אחד בטוח שהוא עצמו יודע לזהות כותרת שקרית ולהיזהר ממנה. "לי זה לא יקרה". אז לי זה קרה. זכרתי את הכותרת שלפיה ראש המוסד פרדו טען שליברמן הוא סוכן רוסי. לא זכרתי שזה הופרך באופן רשמי .
במי ליברמן חושד?
לכן שמחתי לארח את שר הביטחון לשעבר ליברמן באולפן נקסט השבוע,לחתום על האמנה לבחירות נקיות והוגנות. על מה הוא חתם? על זה שהמפלגה שלו תסמן כל תעמולה באופן ברור (כולל טוקבקים מטעם וכו'). שהיא לא תשתמש בחשבונות מזויפים ותקפיד על סימון חשבונות המופעלים על ידי בוטים. לא תעשה שימוש מטעה בתוכן המדמה תעמולה לכתבות עיתונאיות בכלי תקשורת. לא תפעיל מניפולציות רגשיות באופן אישי על בוחרים. על הדרך, ליברמן הגיש גם תלונה במשטרה על אותו סיפור עם פרדו. מאחורי הקלעים שאלתי אותו במי הוא חושד. ליברמן, חשדן גדול בעצמו, לא אמר מילה. הלוואי שהמשטרה תעשה את עבודתה.
אפשר גם להיות סקפטיים לגבי ליברמן. בכל זאת, הוא הבטיח לחסל את הנייה תוך 48 שעות, ובעבר היה מעורב בפרשיות פליליות באופן אישי (שמהן יצא) ויש את פרשת "ישראל ביתנו", עם שורת האשמות על שחיתויות רציניות (שבהן הוא לא מעורב). ולכן מרענן לקבל מפוליטיקאי כזה חתימה חגיגית על האמנה המשותפת של נקסט ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה, קריאה ברורה לצורך בשקיפות ופיקוח על הנעשה ברשת. בשבועות הקרובים יצטרפו אליו גם ראשי מפלגות נוספים.
מי בעד הפייק ניוז?
ליברמן הבטיח לשנות את חוק התעמולה כבר בכנסת הקרובה. והאמת שהוא צודק - זו בכלל לא היתה אמורה להיות אמנה, ובטח לא משהו שחותמים עליו באולפני טלוויזיה. כל הפיקוח על פייק ניוז ובוטים, ולקבוע גבולות לשקרים למניפולציות שמפלגות יכולות להפיץ - כל זה צריך להיות בתוך חוקי התעמולה של מדינת ישראל. רק שאלה עוד לא התעדכנו מאז 1959. חוקי התעמולה במדינת ישראל מדברים על עיתונים, ועל מצעדי לפידים, ופרסום על כלי שיט - כאילו אלה הדרכים שבהן המפלגות מפעילות את קסמיהן עלינו.
הזירה העיקרית שבה מתרחשות הבחירות בישראל - הרשת - היא מערב פרוע מבחינה חוקית. אין חוקים ואין כלום. מותר לקחת תקציב תעמולה, ולהפיק בעזרתו תכנים שגויים ושקריים, להתחזות לכלי תקשורת, להפיץ בוואטסאפ ולרמות את הבוחרים. יו"ר ועדת הבחירות הנכבד, השופט בדימוס חנן מלצר, שיכול להעיר למפלגות על כל פיפס בתשדירי הבחירות בטלוויזיה, נותר חסר שיניים מול צונאמי של שקרים והתחזויות ברשת.
החוק הזה היה אמור להשתנות בכנסת האחרונה. מפלגה אחת התנגדה לשינוי, ורצתה להשאיר את הזירה מופקרת. רוצים לנחש מי? התשובה אולי בכותרות שלמעלה.