תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן|צילום: קשת 12

הסמן מהבהב. נו. תתחיל לכתוב כבר. לא צוחק: איפשהו פה באיזה צד אמור לצוץ כפתור חדש, כנראה סגול, שיגרום למסמך הזה להיכתב מעצמו. כבר נרשמתי, אישרתי. לעזאזל. בינתיים אני נאלץ להזיע את נשמתי, לטחון עבודה כמו איזה אדם קדמון, וממש להקיש עם האצבעות על המקלדת כדי להזיז איזה רעיון מפה לשם. זה מיושן כמו ללקק מעטפה או למלא את המנורה בנפט. מספיק עם זה. מה אנחנו ניאנדרתלים?

אני יודע שזה נשמע לכם הזוי. ושלפחות 97% מכם עוד לא נגעו בבינה מלאכותית יוצרת. אבל ה-3% שלי הולכים לגדול מהר. בקרוב מאוד הבינה תצוץ לכם בתוך וורד, אאוטלוק, ג'ימייל, גוגל דוקס. איפה שאתם מנהלים את החיים ואת העבודה. מיקרוסופט לאופיס, קופיילוט 365, נמצאת עכשיו בניסויים אצל 600 לקוחות. בינה של גוגל, המכונה Duet, שכבר זמינה גם לכם בגירסת ניסוי. תיכנסו לאתר הזה ותבקשו להצטרף. ואז תחכו מול מסמך, כמוני, שמישהו יוסיף לכם את כפתור הפלא הסגול.

אחריו, כולנו נרגיש את הבינה המלאכותית ממש בידיים. לאן זה יוביל? קשה לדמיין. במקום לנסח מיילים ארוכים - מה שאנחנו הישראלים ממילא לא אוהבים - נכתוב רק - "הבנתי, אני על זה". הבינה המלאכותית כבר תנסח את המכתב יפה ל-"גברת בז'רנו היקרה, קיבלנו את מכתבך. אנחנו מעריכים את השותפות רבת השנים בינינו. הטרדות שהבעת חשובות לנו, והרשי לי להבטיח לך שאיננו חוסכים במאמצים כדי לטפל"... בלה בלה לבה. הבנתם. 

לא אתפלא אם גברת בז'רנו, כשתקבל את המכתב הארכני והמנומס, תצווה על הבינה המלאכותית שלה לסכם בקצרה מה כתוב כאן, וזו תודיע - "הוא אומר שהוא על זה". 

אגב, ייתכן שמדי פעם הבינה תטעה ותגיד - "הוא אומר שקנה לך חומוס". הכל פתוח. 

כך או כך, בעוד שנה-שנתיים כבר נתרגל לכך שהמחשבים שלנו מכינים עבורנו טקסטים, תמונות, סרטים ומצגות. בעוד שלוש שנים הילדים שלנו לא יצליחו להבין: "אז מה בעצם עשיתם עם מחשב שלא ידע לכתוב בעצמו? הוא כתב על המסך רק את האותיות שאתם בעצמכם תקתקתם על המקלדת? זו הייתה בעצם מכונת כתיבה על חשמל?"

תיזהרו ממני 

"מערכות בינה מלאכותית עתידיות עלולות להיות איום קיומי על האנושות, עלולות להיות קטלניות כמו מגיפות ונשק גרעיני".

את זה אמרו השבוע אותם אנשים שמשקיעים את חייהם, כשרונם של אלפים ומיליארדי דולרים בפיתוח של הטכנולוגיות האלה. אנחנו מדברים על המנהלים הכי בכירים בחברות שמובילות את הבינה המלאכותית בעולם: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שמגיע לישראל בשבוע הבא; דמיס חסאביס, מנכ"ל Google DeepMind; ודאריו אמודי, מנכ"ל אנתרופיק.

"צמצום סכנת הכחדה מבינה מלאכותית צריך להיות בעדיפות עולמית לצד סיכונים אחרים בקנה מידה חברתי, כמו מגיפות ומלחמה גרעינית", הצהירו השלושה, יחד עם עוד כמה מאות בכירים, חוקרים ומהנדסים בתחום. אפשר להוסיף אליהם את אלפי החוקרים שדרשו לעצור את הפיתוחים בשישה חודשים, ויש עוד רבים בתחום שמחזיקים בדעות קיצוניות יותר. 

גם אם זה נשמע לכם כמו עתיד קולנועי הזוי, זו אחת השיחות הכי רציניות ונפוצות בקרב מפתחי הבינה המלאכותית - מה הסבירות שבינה מלאכותית תחסל את האנושות ותשתלט על כדור הארץ ובאיזו שנה זה יקרה. מכאן זה משחק של מספרים. חוקרת אחת מעריכה 20%-30% עד שנת 2038. 10% עד 2050, אומר אחר. תרחישים לאיך זה יקרה - לא חסרים. כך או כך, זה מצב קצת מבלבל. 

המנהלים שמתחרים זה בזה כדי לפתח כמה שיותר מהר בינה מלאכותית כמה שיותר חזקה - מתאחדים כדי להזהיר אותנו מפני תוצאות עבודתם? למה? אתם באמת רוצים שהציבור והממשלות יגלו אחריות ויקבעו לכם כללים וגבולות? כדי שאחר כך לא נגיד שלא אמרתם? ואם אתם באמת מאמינים שיש אפילו 1% סיכוי שזה יחסל את הילדים שלכם, למה אתם מפתחים אותה?

סם אלטמן, מייסד OpenAI בכנס בפריז, 26.5 (צילום: JOEL SAGET/AFP via Getty Images)
סם אלטמן, מייסד OpenAI בכנס בפריז, 26.5|צילום: JOEL SAGET/AFP via Getty Images

הנה עוד כמה שאלות: איזה לקח אפשר ללמוד משלושה עשורים של רגולציה כושלת על האינטרנט ועל חברות טכנולוגיות ענקיות? האם המנכ"לים של חברות הבינה המלאכותית, שמזהירים כל כך יפה כבר עכשיו, ישתפו פעולה עם הרשויות בקביעת כללים וגבולות, או שילמדו ממארק צוקרברג: לשקר, להכחיש, להסתיר, לטייח, ולעשות מיליארדים על הדרך?

דבר אחד ברור: עם כל האזהרות, אנשי טכנולוגיה ימשיכו לחקור ולפתח. ככה זה. אנשים שיודעים לחקור ולבנות כל כך מסוקרנים מהתגליות והיצירות שלהם עצמם, שהם תמיד יחפשו וימצאו דרכים להצדיק אותן. 

האחריות, כרגיל, עלינו ועל נציגינו. ואגב נציגים -

אתה אמיתי?

כמה אפשר להטפיש הכל? אפשר, אפשר. יושב השר חיים ביטון טוען ש"אין מחקר שמוכיח שמי שלמד לימודי ליבה הוא מפרנס טוב יותר".

בואו ילדים נעזור יחד לשר במשרד החינוך הישראלי לברר כמה חשוב חינוך: כותבים בגוגל "שנות השכלה פרנסה". הנה ככה

אין לכם כוח לקרוא מחקרים? בואו נסתכל רק על ציורים. יש את הציור היפה הזה שהכינו בגלובס:

רוצה ציור אחר, מחקר אחר, פרסום אחר? הנה מ-YNET:



שניהם נסמכים על נתוני הלמ"ס הישראלי. רוצה בינלאומי? יאללה:

יש בכל השפות ובכל הצבעים. כי בכל העולם יודעים שאחד המשתנים שמנבאים את גובה הכנסה הכי טוב, אם לא הכי טוב, הוא שנות לימוד. 

אבל רגע! לא כתוב בגרף "ליבה"! נכון. אבל יש בו הנחה מובלעת. החצי הימני, היוקרתי, המשתכר היטב? כדי להגיע אליו צריך לצלוח את משוכת הליבה, מבחני הבגרות והלימודים האקדמיים. הנה, סימנתי אותה באדום:

ולא, למרבה הצער, בלי לימודי ליבה אי אפשר לעבור מצד משמאל לצד ימין. הסיפור על תלמידי חכמים שמדלגים מהישיבה אל התיכנות? לא באמת קורה. לא במספרים גדולים. זה חלק מהסיפור הכלכלי הבדוי שרבנים ומנהיגים חרדים מוכרים לציבור. בשביל תכנות - וגם סתם בשביל לחפש בגוגל ולהבין מחקרים - צריך מתמטיקה, אנגלית, נו הדבר הזה. ליבה.