א. אהבלים טחונים
הלוואי שהסמארטפון הישראלי החדש יהיה הצלחה בינלאומית מטורפת. שאנשים עם כיס מלא וגולגולת ריקה ירוצו לקנות טלפון בעשרות אלפי שקלים, ושהכסף יזרום מרוזנים ומנערי שעשועים, מאוליגרכים ומשייחים, לידיים ישראליות. המכשיר הזה פונה למגזר צרכני מאוד מאוד מיוחד: אהבלים טחונים בכסף. אט"ב. לו הייתי יודע איך לפנות לאנשים האלה תאמינו לי הטור הזה היה נגמר במילה הזאת.
"מה שבולט במכשיר זה לא המחיר, אלא היהירות" – כתב אחד המבקרים. אז כנראה שככה משכנעים את מגזר האט"ב לפוצץ על טלפון עשר משכורות ממוצעות: לוקחים מכשיר אנדרואיד לא רע אבל לא מדהים, מוסיפים מצלמה חזקה אבל איטית, מצרפים בעיית השמנת יתר (רבע קילו של מכשיר!) ופוטנציאל להתחממות-יתר, בציפוי הבטחה לרמת אבטחה הכי גבוהה שיש. זה מה שיש בסולרין, שהשיקה השבוע חברת סירין לאבס הישראלית למחצה.
אם זה נכון, אז המכשיר הבא הכי מאובטח אחרי הסולרין – בלאקפון או Priv של בלאקברי – עולה 50 אלף שקל פחות. ואגב, כדי ליהנות מרמת האבטחה המקסימלית צריך ששני הצדדים יחזיקו במכשיר הזה. כמה אבטחה מקבלים בעד 50 אלף שקל? 20 קילו? 80 אייקר? בקרוב נדע, כי בזכות הכותרות העולמיות שהמכשיר הזה הרוויח, מתארגנים כבר אלפי האקרים להוכיח לחוגג מאיפה דולף הפיפי. הולך להיות קרב מעניין.
איך אני יודע שזה מכשיר לאהבלים? כי זה מה שהבטיח משה חוגג במסיבת העיתונאים המפונפנת בלונדון: "זה מכשיר לאנשים מאוד מאוד חכמים". אנשים מאוד מאוד חכמים לא צריכים שיעטרו לראשם את הכתר הזה. הם יודעים לבד. השאלה מי כן צריך את העזרה הזו. התשובה היא שלא חסרים כאלה: לפי הדיווחים של חוגג, כבר הוזמנו מכשירים במיליון דולר! נשמע המון? זה כולה 71 מכשירים. וחצי.
ובכל זאת הלוואי שהמכשיר יצליח. ושאחריו תוציא החברה מכשיר מוצלח להמוני העם. אחרי אלפא ז"ל ומודו הי"ד, עוד כישלון בייצור סמארטפון ישראלי יהיה עוד סימן מבאס שאת זה אנחנו פשוט לא יודעים לעשות.
ואגב, אם מיליונר שמבזבז 54 אלף שקל על שטות נשמע לכם מופרך, זה הזמן להיזכר שיש בישראל אלפים רבים של אנשים מתחת לקו העוני, ש-3,500 שקל הרבה יותר יקרים עבורם מ-54 אלף שקל לאיזה קבלן מגדלי יוקרה. ושהם ויתרו גם היום על ארוחה אחת, כדי להסתובב עם סמארטפון עדכני בכיס.
ב. משטרת הפייסבוק
אם ניחנתם בכישורים הנדירים של גלישה בפייסבוק ואולי יש לכם אפילו ניסיון בכתיבת טוקבקים, יש מצב שמחכה לכם עבודה: משטרת ישראל מחפשת דחוף 70 עובדים לחטיבת הדוברות.
התפקיד שלהם, בגדול, יהיה לאתר ברשת כתבות שליליות נגד המשטרה, ולעודד אזרחים להעלות פוסטים חיובים לטובתה. בכל זאת, האינטרנט הזה מלא כתבות ופוסטים שליליים, מישהו צריך להתמודד עם זה, ואלה כנראה לא יהיו השוטרים האמיתיים בשטח. מבחינת המשטרה, זה שהציבור חושב שהמשטרה דפוקה, זו בעיה דוברותית. יותר מזה: מבחינת המשטרה הציבור הוא מטרד, ולא סתם מטרד, אלא גם אידיוטי למדי. אז המפכ"ל אלשיך, אם אתה קורא את הטור הזה – ואתה בטוח קורא, כי השוטרים שלך מסתובבים פה – לך ישר על שוטרים סמויים. בפייסבוק זה עובד מעולה ואף אחד לא מרגיש בהם. כמו בסופר יודה.
ג. בית דין של מטה
ואלו באמת החדשות המופרעות של השבוע. בית הדין הרבני החליט שמותר לאישה לחטט בסלולרי של בעלה, ולהשתמש בראיות שהשיגה תוך הפרת פרטיותו כדי להשיג גט.
הדיינים הבהירו שהפרטיות לא כל כך מעניינת אותם, וגם לא החוק, שקובע שראיות שהושגו בחיטוט כזה לא קבילות. הם פשוט מעל זה. אני לא יודע מה היחס של ההלכה לפרטיות דיגיטלית, אבל אני יודע מה היחס של אנשים לפסיקות כאלה. אחרי שהידיעה התפרסמה אצלנו ב-NEXTER, סביר שאלפי גברים ונשים ברחבי הארץ חיטטו בסתר לבני זוגם בטלפון. אחרים דרשו מבן הזוג שיגלה להם את הסיסמא וייתן להם גישה חופשית. יש בטח גם כאלה שפתחו במבצע מחיקות בהול ועמוק. ו-71 וחצי מהם התקשרו למשה חוגג וקנו טלפון סופר מאובטח ב-54 אלף שקל.