אפל וגוגל התבקשו להסיר את אפליקציית טיקטוק מחנויות האפליקציות. למה? אנחנו רגילים לראות בה אפליקציה קלילה לסרטוני בידוריים. אבל ה-FCC, רשות התקשורת האמריקאית, טוענת שמתחת לכל הריקודים, האפליקציה אוספת היסטוריית גלישה וחיפושים בטלפון, מיקומים, נתונים ביומטריים של הפנים וחתימת הקול שלנו, ועוד ועוד. ואם זה לא מספיק, המידע הזה נוסע לסין - בניגוד גמור להבטחות של טיקטוק. מה מזה רלוונטי גם לישראלים? כל עוד לא גילינו אחרת, אפשר להניח שהכל.
שוחחתי עם מנכ"ל טיקטוק ישראל אסף שגיא בגלי צה"ל, והוא אמר לי שאין ממה לדאוג, אלה רק המהנדסים של טיקטוק בסין שעובדים עם המידע - בדיוק כמו מהנדסים שלה בכל מקום אחר בעולם. אוקיי. אולי זה מסוכן, אולי זה לא. אבל אני שואל: מי בישראל אמור להגן עלי כמו שה-FCC מגן על האזרחים האמריקאים? לבדוק מי משיג את המידע הפרטי שלכם ושלי, ואם זה מסוכן.
תחת השפעה
איך מסוכן? כשמשיגים מידע אישי שלנו, אפשר להשפיע על כל אחד מאיתנו בלי שנרגיש. זה קורה כל הזמן. בבחירות האחרונות האיראנים ניסו להתסיס פה בינינו. השתדלו להעלות את מפלס השנאה בין אשכנזים ומזרחים, שמאלנים וימנים, חרדים וחילונים. לזרוע פחד. מי צריך פצצת אטום כשאפשר לפורר מדינה מבפנים?
האמריקאים הבינו את הסיכון מזמן. רוסיה הרי עשתה אותו דבר לארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016. היא החדירה מסרים מקוממים ומפוררים דרך משתמשים פיקטיביים ופרסומות שקריות באנגלית ברשתות החברתיות, וכיוונה אותם אל האזרחים שאפשר להשפיע עליהם. איך יודעים על מי להשפיע? בעזרת המידע הפרטי שלך. זה הקשר בין פרטיות לבין השפעה ויציבות פוליטית וחברתית.
הנשיא הקודם דונלד טראמפ התייחס לטיקטוק, חברה בבעלות סינית, כסיכון בטחוני ותחרותי. כל הממסד האמריקאי מגוייס. לעובדי מדינה ומשרתים בכוחות הבטחון של ארה"ב אסור להתקין טיקטוק.
ישראל, שאזרחיה משתמשים בלי סוף בטכנולוגיה, שמיטלטלת בין מערכת בחירות אחת לאחרת ולכן גם ככה שסועה ונוחה להשפעה מצד מדינות כמו איראן וכנראה גם רוסיה - מדינת ישראל עוד לא יודעת לפקוח עין על האפליקציות המסחריות, לדרוש מהן דין וחשבון, ולהמליץ לאזרחים מה כדאי ומה לא.
מפתיע זה לא
פריצות וגניבת מידע אינן הבעיות היחידות. אפליקציה חדשה צוברת עכשיו תאוצה בקרב הצעירים - NGL. מי שמורידים אותה ושולחים ומקבלים הערות ושאלות אנונימיות מחברים. מה עושים עם זה? קל לנחש. כי זה קרה כבר פעמיים שלוש בשנים האחרונות עם אפליקציות זהות למדי בשם בליינדספוט, סיקרט וסראחה. זוכרים? בני נוער הורידו והתחילו לשגר אחד לשני קללות, איומים והשפלות. אין דבר יותר גרוע מלקבל מסרים אנונימיים מאנשים שמכירים אותך.
בסיבובים הקודמים, הצעירים למדו את הלקח בעצמם, והורידו את האפליקציות מהטלפונים וולנטרית. רק שבינתיים עברו שמונה שנים. פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. ואני שואל שוב: אם מערכת הביטחון יכולה להמליץ לא לנסוע לטורקיה כשמסוכן - מי אמור להמליץ על אילו אפליקציות כדאי לוותר? 
יצא פראייר
בשורה התחתונה: אלה האפשרויות: או שנגלה שאילון מאסק הוא הרבה פחות גאון מבריק אמיץ ועשיר ממש שכולם חושבים, והרבה יותר ילד קפריזי ואימפולסיבי: לא שקול, לא חכם וגם הרבה פחות עשיר. או שנגלה שעוצמתה של ארה"ב ושל השיטה האמריקאית היא הרבה פחות הוגנת ממה שחשבנו, ושאם אתה עשיר, אז בשבילך מילה זו לא מילה, עסקה היא לא עסקה וחוק הוא לא חוק.
נסביר: לפני שלושה חודשים חתם אילון מאסק, האיש העשיר עולם והבעלים של טסלה, ספייסאיקס ומיזמים נוספים, על עסקה סופית ומחייבת לרכוש את הרשת החברתית טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. טוויטר היא אחת הרשתות החברתיות החשובות בעולם. למה חשובה? מבחינת כמות המשתמשים או ההכנסות, טוויטר היא גמד ליד אינסטגרם או טיקטוק. פייסבוק גדולה ממנה פי 20. יכול להיות שהיא לא מעניינת אתכם. אבל בטוויטר פעילים קובעי הדעה בעולמות הפוליטיקה, העסקים והטכנולוגיה. מה שקורה בה משפיע על כולם. "הפוליטיקאים מקבלים החלטות לפי מה שהם קוראים בטוויטר", העידה שמרית מאיר בראיון לנדב איל. אז לכאורה יש כאן הזדמנות מעולה – לקנות השפעה רבה על השיח בכל העולם במחיר נמוך. אבל כמה נמוך?
בין החרטה לחארטה
ההצעה של מאסק נחשבה לפני שלושה חודשים לטובה מאוד. טוויטר הייתה שווה בבורסה 32 מיליארד דולר, מאסק הציע 44 מיליארד דולר. טוויטר אישרה, והחתימה אותו על חוזה עם מנעול: בלי בדיקות ובלי חרטות. והוא חתם. ומה קרה? הבורסה צנחה. לכולם ברור שטוויטר לא שווה עכשיו יותר מ-20 וקצת מיליארד דולר. ומאסק לא רוצה לשלם 44. גם כדי לא לצאת פראייר, וגם כי ההון של מאסק - 200 ומשהו מיליארדים – לא באמת יושב אצלו בכיס. מדובר בהון בצורת מניות טסלה, למשל, שגם הן צנחו. אבל מה עושים שחתמת על חוזה בלי חרטות? עוברים לחארטות. מאסק טוען שטוויטר הסתירה ממנו מידע מהותי, שלפיו חלק גדול מהמשמשים ששלה הם בכלל בוטים, אנשים לא אמיתיים, ולכן החברה שווה פחות.
למה זו חארטה? כי גם אם יש המון בוטים, החברה לא הסתירה כלום מאילון מאסק, שהוא בעצמו המשתמש עם הכי הרבה עוקבים בכל טוויטר - 100 מיליון. טויטר לא מתכוונת לוותר – היא תדרוש מבית המשפט שהעסקה תכובד. וזה יצטרך להחליט. או שעסקה מחייבת היא עסקה מחייבת, ויש לאכוף את החוק על האיש העשיר בעולם, גם אם הוא יוצא קפריזי ושקרן - או שאם קוראים לך אילון מאסק, אתה גדול יותר מחוקים והתחייבויות, ובעצם ארה"ב הרבה יותר דומה לרפובליקת בננות ממה שחשבנו?
כך או כך, המותג אילון מאסק חטף חבטה רצינית בשאסי. מי יעשה איתו עסקאות עכשיו? מי היה קונה ממנו מכונית משומשת? או מוכר לו רשת חברתית עם דפיקה בצד?