דבר אחד לא חסר בנדל"ן: כסף.
השבוע, יומיים אחרי שארבעת פועלי הבנייה ביבנה נהרגו, עברתי ליד בניין בשיפוץ מול "הבימה" בתל אביב וקלטתי חתיכת תקרה נושרת - מטר מהפועלים שעל הפיגומים. כשהם התקרבו להסתכל, קלטתי דבר מוזר - על הראש שלהם היה כובע. לא קסדה. מטר הצידה, והמוח שלהם היה מתפצלח. איפה הקסדה, צעקתי להם. הם הצביעו מבולבלים אחד על השני. מנהל העבודה הביא להם קסדות, ואז עשה את הדבר המתבקש היחיד ובא לצעוק עלי.
לא חסר כסף בנדל"ן, וגם לא חסרים פתרונות. סטארט-אפים בישראל ובעולם מפתחים אינספור טכנולוגיות מדהימות ששומרות על פועלי הבניה ומעלות את הפרודוקטיביות ואת הרווחיות ליזם. הסטארט-אפ הישראלי אינטסייט עגורנים אוטונומיים, שפועלים בעזרת ראייה ממוחשבת ולמידה החישובית. הם אפילו משגרים התראה כשהם מזהים עובד בלי קסדה.
חברת סייטווץ' מייצרת קסדות חכמות, שמיידעות את העובדים בזמן אמת לגבי סכנות באתר. אבל באתרי הבנייה הישראליים, אפילו לחבוש קסדה פשוטה נחשב לקידמה.
לא חסר כסף בנדל"ן. המחירים בשמיים. יש מאיפה להשקיע בבטיחות, אבל כל הטכנולוגיות לא שוות כלום כשהיזמים מעדיפים לשמור את הכסף בכיס - ולחסוך בחיים של הפועלים. נהלים לא שווים דבר כשהמנהלים מסתכלים על הפועלים שלהם כמו על נמלים, אחת יותר אחת פחות.
בסטארט-אפ ניישן הישראלית, היזמים מעדיפים להתעשר עוד קצת על חשבון החיים של הפועלים שלהם. החדשנות מפסידה לרשלנות ולתאוות בצע.
להיות ילד בן 8 בדיסניוורלד
מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו ילד שנכנס לעולם חדש שהכל בו מדהים? עזבו, אל תתחילו לחשב. התשובה שלי היא: ממש לא מזמן. דמיינו את זה - אביר נוחת על השולחן האמיתי בבית שלך, ופותח בקרב נגד צבים מעופפים. דגים שטים לך בסלון ודינוזאורים שואגים על הספה. בניתי מסלול מכשולים לכדור מתגלגל ושיגרתי טילים, יצרתי מוסיקה בחלל, ושיחקתי אנגריבירדס תלת מימדי. זה הרבה יותר כיף: החזירים עומדים מולך, על השולחן בסלון, ואתה הולך מאחוריהם ומחפש זווית טובה כדי ליידות עליהם ציפורים. אפשר מכל כיוון. מהצד, מלמטה ומאחור.
זה קרה אחרי שחבשתי את המשקפיים של מג'יק ליפ - משקפיים שקופים, שרואים דרכם את המציאות, וכל מה שאתה רואה מבפנים - מחובר למציאות האמיתית. זה לא VR ו-AR, אלא על MR, מיקסד ריאליטי, וזה מה שבאמת הולך לתפוס. זה פועל גם בשמיעה: כשהמכונית הוירטואלית שהסעתי על הרצפה פנתה מאחורי השולחן, לא ראיתי אותה. אפילו הסאונד שלה הגיע "מאחורי השולחן". בסוף סגרתי הכל, ופתחתי שישה מסכים עם כל משחקי ה-NBA, ככה מולי. כולם וירטואליים - ונראים מעולה.
אם זה לא נשמע לכם חדש לגמרי, אתם בהחלט צודקים. כבר התלהבנו מהדברים האלה כבר לפני כמה שנים, ואז זה לא קרה. וכשזה קרה, זה לא היה מוכן. התאכזבנו. מה שאני רוצה להגיד לכם - זה עובד, זה יפה, זה הולך להתכווץ ולהשתכלל עוד קצת - ואז זה ישנה לנו את החיים. בילויים, למידה, בריאות, עבודה. הבעיה היא שאז אתה מוריד את זה מהראש, והעולם כל כך דל ומשעמם.
הילדה הכי חשובה בעולם
שמעתם חדשות? מה עם הממשלה? וחוק החסינות? סמוטריץ' יהיה שר המשפטים או לא? וגדעון סער אמר משהו? ומה מירי רגב אמר עליו? באמת, כותרות מסעירות, שכולנו עסוקים בהן השכם והערב כאילו שהן הולכות לשנות את החיים שלנו ושל הילדים והנכדים שלנו. אם יהיה להם מה לאכול. ולנשום. ומקום לגור בו בכלל.
בעוד 11 שנים וחצי, בערך, יקרה משהו מסעיר יותר. זה יתחיל בעוד איזה קרחון שישתחרר ויימס לאוקיינוס, או שממית שתיעלם מהגונג'לים בדרום אמריקה. אבל זה יהיה האות הסופי לרכבת שתצא מהתחנה, ואי אפשר יהיה לעצור אותה: בצורות, סופות משתוללות, עליית מי הים, פגיעה באספקת המזון, ועשרות מיליונים שייאלצו לעזוב את בתיהם באזורים שיוצפו במי ים. את האזהרה הזו סיפק האו"ם באוקטובר האחרון. כנראה לא שמעתם עליה, ואם שמעתם - לא עשיתם הרבה.
בכלל המבוגרים, ממשיכים לעסוק בשלהם. ועכשיו באים הצעירים. והם כועסים. מיליוני בני נוער באירופה פתחו בשביתת ענק - הם לא הולכים לבית הספר בתביעה מהממשלות לעשות צעדים נחרצים ועכשיו, כדי לשמור על עתידם. מובילה אותם גרטה תונברג, צעירה שוודית בת 16. "אתם אומרים שאתם אוהבים אותנו - אז למה אתם שודדים את העתיד שלנו". היא הטיחה בפוליטיקאים, שקראו לה לחזור לבית הספר. "אתם, הפוליטיקאים, אתם מתנהגים כמו ילדים". גרטה כבר הוכתרה כאשת השנה בשוודיה, ומועמדת לפרס נובל לשלום. היא בת 16, כן?
גם בישראל מצטרפים למחאה הזאת. ומי שיש לו שכל, צריך להצטרף אליהם. לכו תסבירו להם בעוד 11 שנים וחצי, שלא היה לנו זמן להציל עבורם את העולם, כי היינו עסוקים במה אמרה מירי רגב על גדעון סער.