NEXTER
מדענית מזון במעבדה (צילום: science photo, shutterstock)
צילום: science photo, shutterstock

נושאים של בנים

מזל שכלת פרס נובל לפיסיקה, ד"ר דונה סטריקלנד, לא הקשיבה למורה שלה להיסטוריה. חבל שהנערות בכפר סבא צריכות להתמודד עם אותם אתגרים ב-2018

דרור גלוברמן | NEXTER | פורסם 15:33 11.10.18 

שנה גודל אות

"אלה נושאים של בנים". 

ככה פשוט - זה מה שאמרה המורה להיסטוריה לתלמידה שלה, אחרי שזאת הודיעה לה שהיא לא רוצה יותר ללמוד היסטוריה אלא רק מתמטיקה ומדע. "מדעים? אלה נושאים של בנים".

זה קרה לפני 40 שנה בתיכון בקנדה. התלמידה, דונה סטריקלנד, לא נשארה חייבת. היא פנתה לחבריה הבנים בכיתה, שהצטיינו באנגלית, ואמרה להם - "ידעתם שאתם אוהבים נושאים של נשים"? אחרי כמה שנים סטריקלנד כבר הפכה למהנדסת פיסיקה, ובהמשך לדוקטור בפיסיקה ואופטיקה.

בשבוע שעבר, בשעה 5 בבוקר שעון קנדה, היא קיבלה שיחת טלפון משטוקהולם, ואחרי 15 דקות של המתנה על הקו - כך היא סיפרה השבוע לאילנה דיין בגלי צה"ל - הודיעו לה שהיא כלת פרס נובל לפיסיקה. האישה השלישית אי פעם בהיסטוריה של הפרס, לעומת כ- 200 גברים שזכו בו. האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לפיסיקה היא לא אחרת מאשר מארי קירי, המדענית הצרפתיה שקיפחה את חייה בעקבות מחקריה בחומרים רדיואקטיביים. ד"ר סטריקלנד סיפרה שמודל החיקוי שלה היו מארי קירי ומדעניות צרפתיות אחרות.

"יפה נפש. ידוע שיש יותר מדענים ממדעניות. לא כל אחת מארי קירי או אפילו עדה יונת. היה לך התקף פופוליסטי דוחה". (תגובה אלגנטית שקיבלתי מטרול אנונימי)

את ההתקף הפופוליסטי חטפתי לא לפני 40 שנה, אלא עכשיו, 2018. זה קרה בתחילת השבוע, כשגיליתי ש-40 נערים מצטיינים מבית הספר בר לב בכפר סבא הוזמנו לפרויקט מדעי יוקרתי. 40 נערים. בלבד. לא נערות. זה שיתוף פעולה עם תיכון דתי וככה זה אצלם.

חתומות על המכתב שנשלח מבית הספר להורי הנערים המאושרים: ענת עומר, מנהלת חטיבת הביניים בר לב, מירי קורן, רכזת שכבה ט' ומורה למדעים, רויטל נאמן יהל, מנהלת אשכול פיס כפר סבא. שלוש נשים, מחנכות בכירות לכאורה, שלא רעדה להן היד לחתום על מסמך שמבצר את הסטריאוטיפ החשוך - מדע זה לגברים. נשים - תבחרו מקצוע אחר. עם המסר הזה הן פוגעות בנערות בגיל הכי פגיע, שבו ההערכה העצמית שלהן רק מתגבשת. מה את יכולה ומה לא. ומי אם לא בית הספר מצביע ואומר - את אישה. זה לא בשבילך. מתחשק לי לשאול את ענת, מירי ורויטל - גם לכן מישהו אמר כשהייתן תלמידות, שאתן יכולות מקסימום להיות נשות חינוך?

אני לא איש חינוך, אבל ברור לי שחינוך לשיוויון ולהערכה עצמית חשוב בהרבה מכל תוכנית יוקרתית למדע. מי שמתבלבל בסולם הערכים הזה לא ראוי לבוא במגע עם בני נוער. ענת, מירי ורויטל - ראוי שתשאירו את תעודות ההוראה שלכן על השולחן. כי איש חינוך אמיתי היה שם רגל בדלת ואומר - לא בבית ספרנו. אחר כך מתפלאים שמשרד החוץ שכח נשים בפגישה עם אנגלה מרקל.