כש-AI וטראמפ נפגשים: הנשיא נכנס לבית הלבן ומשנה את הכול
דונלד טראמפ, הנשיא החדש-ישן, נכנס מחדש לבית הלבן בתקופה בה בינה מלאכותית משנה את העולם, על הדרך הוא החליט לעלות על עגלת הקריפטו ומרוויח מזה מיליארדים. חוץ מזה, הוא הכריז על פרויקט סטארגייט: פרויקט בינה מלאכותית בהשקעה של 500 מיליארד דולר, מה שהביא את אילון מאסק להמשיך לעקוץ את יריבו סם אלטמן
יש עובד חדש בגולדמן-סאקס, בנק ההשקעות מהגדולים בעולם: AI. הוא יודע בנקאות, ייעוץ, וכל מה שהעובדים עושים. חלק מהעובדים מצופים לעבוד איתו יחד. חלק עוד לא.
אני לא יודע מה העובדים הבינו מהמהלך, ואני לא יודע מה הבנק תיקשר להם. אבל חושש שהגיע הזמן להריח את הקפה. חברות וארגונים צריכים להפסיק לרקוד באפלה סביב העובדים, ולהגיד להם את האמת: יש מצב שהעבודה שלך לא תהיה בעוד שנה. זה הדבר הכי הוגן שאפשר לעשות היום.
אנחנו נכנסים לעידן שבו כמעט לכל עובד יש תחליף מיידי בדמות עדכון גירסה של איזה מנוע AI. והדבר הכי שקוף והוגן שאפשר לעשות זה לשים את זה על השולחן, וגם מסלול הכי ברור שאפשר לשימור הערך בעזרת עדכון התפקוד. זה מאפשר לעובד להתכונן כלכלית, אבל גם תעסוקתית: להכשיר את עצמו, להתעדכן ולהתחדש. לא שיש ברירה.
הוא יגרש מהגרים, יבטל ג'נדרים, יתפשט לכוכבים רחוקים, יחליף את השם של מפרץ מקסיקו, ויקדם שלום במזרח התיכון - שורת ההבטחות של טראמפ מסחררת, חלקן כבר הוגשמו לפני שהושבע.
עזבו את הוויכוח הפוליטי על מה צריך לעשות. אני מניח שטראמפ עושה את מה שלהבנתו הוא טובתה של ארה"ב. ובשביל זה הוא נבחר.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן
אבל שלושה ימים לפני ההשבעה, טראמפ השיק בערוצי הסושיאל שלו מטבע על שמו. מטבע דיגיטלי, קריפטו, בסגנון עדות הביטקוין. בתוך שעות זינק שווי המטבע באלפי אחוזים והגיע ל-14.5 מיליארד דולר. החשיפה התקשורתית סביב ההשבעה זה כל מה שצריך. המטבע זינק, והנשיא הנכנס הגדיל את הונו האישי במיליארדי דולרים עוד לפי ההשבעה. מיד אחריו גם מלניה אשתו השיקה מטבע על שמה, שטיפס מיד לשווי של 8 מיליארד דולר.
והופ, סוף השבוע עבר, טראמפ הושבע לנשיא. מי יכול לגעת בו.
איפה הבעיה? טראמפ כנשיא מתכוון לשנות את הרגולציה ואת היחס של ארצות הברית כמדינה למטבעות האלה, לחבק אותם, אולי אפילו להשתמש בהם כרזרבה לאומית, ובכך להעלות את שוויים. לכן הביטקוין כבר שווה 100 אלף דולר ויותר - רק בגלל הציפיות מטראמפ - שאמר לעצמו - כולם ירוויחו מהצעדים שלי ורק אני לא? מה אני אידיוט? התשובה היא כמובן, אתה נשיא ארצות הברית, אתה לא אמור להרוויח כסף מהחלטות נשיאותיות שלך עצמך. קוראים לזה ניגוד עניינים. אבל בעולם שבו מאסק רותם את X (טוויטר) כדי לקדם את בחירת הנשיא שיקדם את הטיסה למאדים בחלליות של מאסק, ובעולם שבו ביידן חונן את בנו שנייה לפני סוף הכהונה, נראה שבאמת מותר הכל.
אגב, תכף יוצא לי קורס מקוון חדש, רוצים הצעת מחיר?
סטרגייט
ביומו הראשון במשרד, נכנסו אל טראמפ לחדר כמה מהאנשים המשפיעים והעשירים בעולם. סם אלטמן מנכ"ל OpenAI והאיש הכי חשוב בעולם הבינה המלאכותית; לארי אליסון, האיש השני הכי עשיר בעולם (והשני במדרג התומכים בטראמפ), ומסיושי סאן, המשקיע החשוב בעולם. יחד הם הכריזו על סטארגייט: פרויקט בינה מלאכותית בהשקעה של 500 מיליארד דולר.
כמה זה גדול?
זה פרויקט לאומי בגודל של פרויקט אפולו (הנחתת אדם על הירח) או פרויקט מנהטן (המצאת פצצת האטום), כמו שזיהה נועם בראון מ-OpenAI. את העלות שלו כבר לא מודדים בדולרים, אלא באחוזים מהתוצר האמריקאי הגולמי.
סטארגייט תהיה חברה שתקדם בינה מלאכותית בארה"ב על ידי בניית מרכזי נתונים (דאטא סנטרס). האמת? זה די משעמם. מחסן ענק, חשוך וקר ובו אלפי מחשבים מסודרים בשורות בתוך ים של רעש לבן. טססססססססס. וווווםםםםם. זהו בגדול. לא סקסי במיוחד. אבל מה, לפחות סטארגייט זה שם מגניב למשהו. ואגב, יש שותפה רביעית - MGX, חברת השקעות של אבו דאבי, עם יד עמוקה בתוך הפרויקט האסטרטגי האמריקאי הרגיש הזה.
למה זה חשוב?
כי לכולם ברור שבינה מלאכותית זה החשמל, הנפט או המירוץ החדש לחלל. והמעצמות בתחרות סוסים. הפרויקט הזה אמור לבצר את המובילות האמריקאית בעולם הבינה המלאכותית, לשדרג את הביטחון הלאומי שלה ושל שותפותיה (זה כולל אותנו?!) ולדברי המשתתפים החגיגיים, לייצר יותר מ-100 אלף משרות על אדמת ארה"ב.
השלב הראשון בעלות 100 מיליארד דולר כבר החל עם הקמת מרכז מידע בטקסס. זו ההוצאה הכי גדולה בהיסטוריה על מרכזי הדאטה או על בינה מלאכותית.
האמת, חוץ מההכרזה בבית הלבן - לא ברור אם יש לממשלת ארה"ב תפקיד רשמי בעסק, גם לא פיננסי. אבל את האג'נדה של טראמפ זה משרת מצוין - אמריקה פירסט - עוד משרות ולנצח את סין. אגב, ההשקעה הממשלתית של סין בבינה מלאכותית גבוהה פי עשרה (!) מזו האמריקאית. ארה"ב לאו דווקא נמצאת בנקודת יתרון מובהקת על יריבתה מהמזרח.
אבל לפרויקט האמריקאי יש מטרה ברורה: להגיע ל-AGI, אותה בינה מלאכותית כללית, שיודעת לעשות הכל יותר טוב מכל אחד. חלק, כמו אלטמן צופים שהיא תוצג כבר השנה, חלק סקפטיים יותר. כמוני.
אולי גם טראמפ, ששאל במסיבת העיתונאים: "מה עושים עם זה?". אלטמן הלך למקום הנוח: נוכל לרפא מחלות חשוכות מרפא בקצב מדהים, ולייצר חיסונים לסרטן ולמחלות לב.
התפקיד של ישראל צריך להיות לקחת חלק כמו שיותר עמוק בפרויקט ובכסף, ולבטל את הסנקציות האוויליות שהשית ביידן על אספקת שבבים לישראל. כלומר, אוויליות מבחינתנו.
אה, שכחתי מישהו. מאסק. המייסד לשעבר של OpenAI, והיום יריב מושבע.
הוא לא נשאר חייב, וצייץ: "אין לכם את הכסף. לסופטבנק (חברת ההשקעות שמנהל מסיושי סאן - ד.ג) יש פחות מ-10 מיליארד דולר וכולם יודעים".
אלטמן לא נשאר חייב: "זה לא נכון. רוצה לבוא לבקר באתר הבניה הראשון? זה טוב לאמריקה. מה שטוב לאמריקה זה לא תמיד מה שטוב לחברה שלך, אבל בתפקידך החדש מקווה שתשים את אמריקה פירסט".
wrong, as you surely know.
want to come visit the first site already under way?
this is great for the country. i realize what is great for the country isn't always what's optimal for your companies, but in your new role i hope you'll mostly put first.
אבל יש ויכוח יותר גדול. אמריקה - כמו יריבותיה - שועטת אל הבינה המלאכותית, בגיבוי פוליטיקאים, יזמים והמון כסף. מי מגביל מה אפשר ומה אי אפשר לעשות? מי שומר על טובת אזרחי ארה"ב ואזרחי העולם?
