תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
דרור גלוברמן|צילום: קשת 12

לא יודע איפה הארנק שלי. כבר שבועיים. והאמת שזה לא כל כך משנה לי. בטח איפשהו בבית. למי אכפת. 

כל פעם שאני משלם עם הטלפון אני חוגג עוד קצת את זה שנגמרה ההתעסקות המעצבנת עם שטרות ומטבעות ועודף, וכרטיס אשראי, צ'קים. רוב הישראלים אגב עוד לא עשו את הקפיצה הזאת. 

יודעים מי הרבה לפנינו? האפריקאים. את המהפכה הזו הם עברו לפני עשור ויותר. אפריקה קפצה אז ישר לתוך העידן הסלולרי, ומיליונים קנו טלפון נייד פשוט וניגשו בעזרתו לאינטרנט ולחשבון בנק - בלי שהיה להם אי פעם מחשב, טלפון, טלוויזיה או חשבון בנק בכלל. בכפרים רבים שמעולם לא נפרסו בהם קווי טלפון, הופיעה אנטנה סלולרית. 

הקפיצה ישר לדבר החדש היא שיעור מהמם על זה שחדשנות וקידמה לא תמיד עובדות כמו שחשבנו. לא תמיד צריך להכיר את הקודם כדי לרוץ קדימה. לפעמים אפילו עדיף לבוא טאבולה ראסה. 

לבוא נקי

השבוע דיברתי בפני מנהלי בתי ספר בבת ים. הבינה המלאכותית מעסיקה אותם מאוד, בחינוך ובחיים. איך להבין וללמוד אותה בעצמם, ואיך ללמד אותה בכיתה - בנוסף לטכנולוגיות הקיימות. 

אחת המנהלות שאלה אותי האם עדיין צריך ללמד איך להכין מצגת בפאוארפוינט - כשיש באינטרנט כלים כמו Tome או Canva שמכינים בשבילך מצגת?
אלה שאלות שמעסיקות את חצי העולם. הנה כמה מחשבות זריזות: 

  1. לא ללמד את הכלים הללו היום זה לחטוא לתפקיד הבסיסי של בית הספר: להכין ילדים לעולם. 
  2. רבים מכלי הבינה המלאכותית החדשים, כמו ChatGPT, דאלי2 או מידג'רני, מציעים לנו עיסקה שמעולם לא הציעו לנו. אנחנו נתאמץ הרבה פחות - ונקבל תוצר הרבה יותר טוב. פתאום כולם כותבים מכתבים כמו שייקספיר, מציירים כמו פיקאסו, מייצרים סרטונים, מעצבים אתרים וממציאים מוצרים כמו אנשי מקצוע. 
  3. היות שההפעלה של הכלים הללו לעתים פשוטה במיוחד, אפשר להפוך שולחנות ולתת לתלמידים מכיתה ה'-ו' והלאה ללמד את הכיתה איך להשתמש בהם. 
  4. ההשוואה בין הכלי הישן והחדש היא שיעור מעולה על מה בינה מלאכותית יכולה ולא יכולה לעשות, ועל מקומו של האדם ושל היצירתיות שלו.
  5. והשורה התחתונה: הדרך הנכונה היא לשלב בין הכלים. עם כלי בינה מלאכותית אפשר להכין בסיס למצגת, לאסוף מידע, לייצר תמונות ולעצב אותה עיצוב בסיסי. אבל כדי שהתוכן יהיה מעניין, רלוונטי ומדויק, וכדי שההעברה שלו תהיה מחדש מרתקת ויצירתית - בשביל עדיין צריך בן אדם. 

וכל מקרה, אסור לשכוח את השיעור של אפריקה. הדילוג קדימה לבינה מלאכותית לא מצריך לטפס אליו צעד צעד. אפשר לזנק גם מהאמצע. לא צריך ללמוד פאוארפוינט לפני שלומדים Canva. לפעמים אפילו עדיף לבוא נקי, בלי הרגלים רעים מפעם. 

Dall-E 2 (צילום: Zhuravlev Andrey, שאטרסטוק)
Dall-E 2 דאלי 2|צילום: Zhuravlev Andrey, שאטרסטוק

עוד מקצועות עבר

ולא שיש ברירה. סיפרתי לכם על המתכנת שצחק כשהציעו לו להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להספיק יותר עבודה, והיום הוא בבית. 

כמה ימים אחר כך קיבלתי מייל מיזם טכנולוגי עם דילמה קשה. לדבריו, פנה אליו מנהל שרוצה לקנות ממנו טכנולוגיה שיודעת לספק שירות לקוחות בבינה מלאכותית - במקום העובדים. מחלקה בגודל של 60 עובדים אמורה להיות מפוטרת. למכור לו? שואל אותי הקורא. אני לא יודע מה לעשות. 

אני רוצה לענות לו מכאן. אין לך דילמה. תמכור. זו התחרות. אם לא תמכור אתה ימכור אחר, פשוט כי זה אפשרי. ואז הגיע אלי הסרטון הזה ששייך לחברת Air.ai, שבאתר שלה תמצאו עוד כאלה.

@hackit.co.il

תעצרו ותעזבו כל מה שאתם עושים - ותאזינו לזה!! סוכן AI מנהל איתי שיחה קולחת בטלפון וזה פשוט לא יאומן!!!! ⚡️

♬ צליל מקורי - hackit

הנה עוד דוגמה:

@donnellycss An AI program has been created to complete sales calls, customer service and acts as an intelligent, well mannered and interested sales agent on this call. Air AI is a new conversational AI tool that can complete phone calls 5-40 minutes, to support a customer with a problem or a sales opportunity, and it sounds just like a human. #Ai #air #sales #artificialintelligence ♬ original sound - Chris Donnelly

שירות לקוחות, מכירות, שימור לקוחות? כל אלה מקצועות העבר. הסיפור נגמר. 

חיים בסרט

מוכרי הקרח לא יכלו לעצור את המקררים; אם זה היה תלוי במגדלי סוסים, הרחבות שלנו עדיין היו מסריחים; וגם התסריטאים והשחקנים השובתים בהוליווד ודורשים שלא להכניס בינה מלאכותית - חיים בסרט אם הם חושבים שיעצרו את הטכנולוגיה בידיים. 

אבל העניין נמצא במקום אחר.

לפני 212 שנים פרצה באנגליה מחאת הלודיטים - עובדים שהרסו במחאה ובחשש את מכונות האריגה החדשות. מאז "לודיטים" זה כינוי לפרימיטיביים שמנסים לעצור את הזמן הקידמה. אבל זה לא נכון. הם לא מחו נגד הטכנולוגיה - אלא נגד תנאי העבודה העלובים.

הם גילו כבר אז שהקדמה משרתת קודם כל את העשירים ובעלי המפעלים, שמשתכרים מעולה. העובדים נהנים מפירותיה הרבה פחות.

הספר Power and Progress, שעוסק בקשר בין כוח וקידמה, טוען שאם גם החיים שלנו השתפרו בזכות הטכנולוגיה - זה רק בגלל מאבקים כמו אלה של הלודיטים, שהכריחו את המדינה לחלק אחרת את הרווחים מהטכנולוגיה. וזה כבר תלוי בכוח ובנחישות של המאבק הציבורי. אז אם אתם עדיין תקועים עמוק בכן ביבי לא ביבי, זה הזמן לגדל תודעה סוציאלית ומעמדית במהירות, כי החבר שלכם לשולחן, ההוא שאוכל איתכם ארוחת צהריים, עוד לא יודע שהוא עומד להיות היחיד שיישאר מכל עובדי הצוות.