אמת יש רק בפראבדה.
כל השאר נמצאים בפוזיציה
8 המילים האלה מגדירות את אחת הבעיות הכי גדולות היום. כל כך הרבה אנשים חיים בעולם שבו אין עובדות, והאמת והשקר המוחלטים אינם עוד. יש רק מה שאתה חושב, וכל השאר שקרנים.
אנשים מבוגרים שבוחרים לטשטש לעצמם את תפיסת המציאות זו לא הבעיה שלי. בעיקר אם אלה מעט אנשים לכמה שעות באיזה ערב. אבל כשמיליונים מכל הצדדים חיים בטשטוש כללי ואי אפשר להסכים על עובדה פשוטה אחת, אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר, זו בעיה טיפה יותר רצינית.
אבל די ליילל. תכף בחירות, וצריך פתרונות. דבר ראשון צריך להסתכל אל המטרה הנכונה: לבוא פחות בטענות אל הרשתות החברתיות, חברות ציניות שיעשו הכל בשביל הדולר - ויותר אל נבחרי הציבור, שאנחנו בחרנו כדי שידאגו לנו. אלה שהכריחו את יצרניות המכוניות להתקין חגורות בטיחות, ואילצו את חברות הסיגריות למרוח אזהרות על כל קופסה. הם אלה שצריכים לחוקק עכשיו חוקים שיגנו על הבחירות, על הדמוקרטיה ועל הציבור ממבול השקרים והרעלים שהרשתות מחדירות לנו למחזור הדם.
"אני אזרחית ישראלית, אני לא אזרחית פייסבוק", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אני דורשת ממדינת ישראל להגן עלי, ואני מתכוונת לכנסת, לרשות להגנת הצרכן, הרשות לפרטיות, הרשות לתחרות, וועדת הבחירות המרכזית, הרשות לטלוויזיה ורדיו ובתי המשפט".
השאלה מה בדיוק צריך לעשות.
"אתה רושם? הנה כמה דרכים שבהן חברי כנסת יכולים לעזור להתמודד עם נזקי הרשתות החברתיות. חייבים לעדכן את חוקי תעמולת הבחירות. למשל, לחייב מפלגות ומתמודדים להזדהות ולסמן פרסומים ופוסטים כתעמולת בחירות בכל מקום ברשת ומחוצה לה. להגביל בחוק את השימוש במידע אישי לצורכי תעמולת בחירות, כמו למשל את השימוש בפנקס הבוחרים ובמאגרי מידע אחרים וכן במידע אישי רגיש. לאסור על הפרעה לבחירות ועל דיכוי הצבעה, על מעשי שחיתות ואיום על טוהר הבחירות באמצעים דיגיטליים. צריך גם להסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות לתת צווי מניעה נגד תעמולת בחירות שמפרה את החוקים הללו".
ומה עם שאר הזמן בו אין בחירות? איך מצמצמים את כמות הפייק ניוז ומחזקים את העיתונות?
"יש הרבה חוקים שהמחוקקים יכולים לקדם. הנה כמה מהם: הגיע הזמן להטיל כבר מיסוי על הרשתות החברתיות והפלטפורמות הגדולות, כמו פייסבוק וגוגל, ולחלק תקציבים בצורה הוגנת כדי לשמר את שוק התוכן המקומי. מצד שני, ראוי לעודד מיזמים וולנטריים כמו News Case של גוגל ו-Facebook Journalism Project, ולהפעיל לחץ לטובת העברה ישירה של כספים וכן כספי מודעות במסגרת מיזמים אלה לצורך סיוע לכלי תקשורת קיימים וגדולים.
"נכון גם לקבוע בחוק שלשכת הפרסום הממשלתית מחויבת להקצות נתח מתקציבה לשוק העיתונות המקומי, ולסייע במימון של הכשרות מקצועיות לעיתונאים באמצעות ארגוני העיתונאים".
ואיך מגנים על הציבור הרחב?
"צריך לחייב בחוק גופים חזקים כמו פייסבוק, גוגל ואחרים לקיים נציגות אנושית בישראל, שתתמודד ותגיב לתלונות המשתמשים. צריך להגדיר בחוק את האחריות שלהן לתוכן, כי בישראל אין להן פטור מאחריות כמו שיש בארה"ב עם סעיף 230.
"במקרה שהגולשים מתלוננים ותובעים, החברות יחוייבו בשקיפות - להסביר לגולשים את ההחלטות. למה תוכן מסוים נפסל, למה חשבון נחסם וכו'. ואם הולכים לבית המשפט - צריך לקבוע שסמכות השיפוט אינה בקליפורניה אלא כאן בישראל. יש לחייב את הפלטפורמות לחשוף בעלי חשבונות מזוייפים גם בתביעות אזרחיות, למשל כשמישהו מתלונן שגנבו את זהותו או את התמונה שלו והשתמשו בהם בחשבון מזוייף".
ומה עם הרשות להגנת הצרכן? רשות התחרות? למה הן לא משתלבות בהגנה עלינו מהחברות האלה?
"הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן צריכה לאסור שימוש בחשבונות לצורך פרסום מוצרים. הרשות לפרטיות צריכה להגביל את השימוש במידע הפרטי שלנו כדי לעשות עלינו מניפולציות, כמו שפייסבוק ויוטיוב מבצעות מדי יום, ורשות התחרות צריכה להיכנס ולעצור שיתופי פעולה אסורים בין הפלטפורמות לבין עסקים בישראל ברמה שמסכנת את התחרות".
נשארנו עם שאלה קטנה. חלק מהפוליטיקאים יודעים איך להרוויח מהמערב הפרוע שהרשת נמצאת בו. אז במה הם יבחרו - לקדם את האינטרס הציבורי של עם ישראל, או את האינטרס הפרטי שלהם עצמם? גם אנחנו ב-NEXTER ובנקסט (שחוזרת בשבוע הבא) מצטרפים לדרישות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. חברי כנסת יקרים, אם אתם בעניין, צרו קשר במדור, ואם לא - צפו פגיעה.
הפיתוי של פייסבוק
בחודש הבא, אם לא יהיו שינויים, תוכלו לשלם לא בשקל ולא בדולר, אלא בליברה. המטבע החדש שפייסבוק עובדת עליו אמור לצאת ממש בחודש הבא, והוא יאפשר לכם להחזיק ארנק דיגיטלי ובו מטבעות דיגיטליים בטלפון שלכם או במחשב, לשלם, לקנות, להעביר כסף ממקום למקום בעלויות מגוחכות. בניגוד לשקל המקומי, או לביטקוין התזזיתי, מטבע הליברה של פייסבוק יהיה צמוד לדולר. ערכו ידוע מראש, אין הפתעות - אבל מה, הרבה יותר נוח, דיגיטלי וזול לשימוש.
מפתה, אין מה להגיד.
אבל בעיה קטנה - זה של פייסבוק. פייסבוק, החברה שמחברת בינינו ומעדכנת אותנו, אבל גם מרוויחה משנאה ומרעילה את השיח הציבורי, ומה שבעיקר רלוונטי למטבע - פייסבוק היא מפלצת לא רק בכוונותיה ובבחירות שהיא עושה, אלא גם בגודלה ובכוחה.
הממשל האמריקאי כבר תובע את פייסבוק בגלל ניצול לרעה של כוחה הכלכלי האדיר, בעולמות איסוף המידע עלינו ובשוק הפרסום. אז פייסבוק רוצה עכשיו גם להשתלט על השימוש בכסף דיגיטלי בעולם?
אם אתם שואלים איך פייסבוק קשורה בכלל לקניות ולמטבעות, אז נזכיר שבפייסבוק עצמה צץ לא מזמן המרקטפלייס, שמאפשר לנו לקנות ולמכור בעיקר יד שנייה; שבוואטסאפ אפשר כבר להעביר כספים בהודו ובקרוב בשאר העולם; ושפייסבוק השתלטה ממש עכשיו על עוד סטארט-אפ לניהול לקוחות בבתי עסק - ורכשה אותו תמורת מיליארד דולר. מה אתם רואים מול העיניים? שבזמן שפייסבוק מתמודדת עם חקירות, תביעות וסכנת פירוק בחזית הרשת החברתית והפרסום - אין לה שום להשתלט בינתיים על חזית נוספת בתחומי המסחר והפיננסים.
אותנו, הגודל עצום שלה לא משרת. כי כשאתה ענק, מונופוליסטי ונטול תחרות, אתה גובה מחירים גבוהים על השירותים שלך, וחוסם חדשנות בשוק. אז להעביר את הקניות שלנו, המידע שלנו, הנכסים והכספים שלנו לידי פייסבוק עשוי לתת לה כוח עצום, שהיא לא תהסס לנצל לרעה בעתיד - כפי שהוכיחה בעבר.
אז עוד לפני שמציעים לכם את הליברה - אנחנו כבר מציעים לכם לוותר על הטרנד. להתעלם מהפיתוי, לוותר על הנוחות. כי מה שנראה כמו עסקה נהדרת בטווח הקצר, יעלה לנו ביוקר בעתיד, או כמו שאמר רפי גינת לא להתפתות לעסקאות בשטח.
24
סדרת המתח הכי עדכנית ל-2020 מתרחשת פה ממש בשעות אלה. ההאקרים שפרצו לחברת הביטוח שירביט, גנבו ממנה את מאגרי המידע הענקיים שלה ותובעים ממנה מיליון דולר בביטקוין, מדליפים בערוץ הטלגרם הזה גם את האיומים המפורשים נגד שירביט - ואת המידע הפרטי של הלקוחות שהם שולפים מתוך מאגר המידע שלה. זה מחריד ומזעזע, אבל מה - סרט פשע כזה לא רואים כל יום בלייב. וזה שיעור מאוד משכנע לכל חברה שלא מגנה על המאגרים שלה ועלינו כמו שצריך.
>> הטור הקודם של דרור גלוברמן: אלכוהול, פורטנייט וגראס
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד