איך מונעים טרור?
הפעם מי ששאל זה לא השב"כ או משטרת ישראל, אלא המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. שם השתמשו בבינה מלאכותית כדי להבין אילו דרכים ישפיעו על פעילי טרור קיצוניים לוותר על תוכניותיהם הרצחניות.
החוקרים, בראשות פרופ' באדי חסייסי, בדקו בעזרת הדמיה ממוחשבת של אוכלוסיית שכונת נויקלן בברלין, שידועה באחוזי המוסלמים הקיצוניים בה, מה עשוי לשכנע קיצוניים לסגת מביצוע ממש של פעולת טרור. הדרך שהכי השפיעה: התערבות באמצעות תכניות תעסוקה. ההתערבות הזו השפיעה באופן מובהק והובילה לירידה של 66% בגיוס לפעולת טרור. כל זה בתוך הדמיה של בינה מלאכותית, מין סים סיטי וירטואלי כזה.
נניח שזה נכון. זה מוביל אותנו לשאלה שהיא כבר חברתית ופוליטית. אם הטכנולוגיה אומרת שזו הדרך הנכונה להקטין טרור - האם אנחנו בחברה הישראלית נסכים שבמקום לסכל טרור רק בדרכים הידועות - לתפוס, לחקור ולעצור - לפעמים מוטב קודם לתת לאנשים הללו פרנסה טובה ואולי שירותי רווחה?
סלאפ דה טיקטוק
כבר כמה חודשים שאמריקה סוערת סביב הטרנדים האלימים של הסרטונים בטיקטוק. אחד מהם, נקרא סלאפ דה טיצ'ר - הכה את המורה. לפי הדיווחים בכמה רשתות חדשות בארה"ב, תלמידים מצלמים את עצמם חובטים במורים ומעלים לטיקטוק, שבה זה הפך לטרנד - אחד מעודד את השני. רק דבר אחד היה חסר באותם דיווחי חדשות - דוגמאות. סרטוני טיקטוק שבאמת מראים תלמידים מכים את מוריהם. אחרי כמה דיווחים כאלה, הסקרנות התחילה להתעורר. מי מתדלק את הידיעות, בהינתן שדוגמאות ממש - אין בנמצא?
החצים של תחקיר הוושינגטון פוסט הובילו למכתבים של הורים מודאגים שנשלחו למערכות עיתונים מקומיים בכמה מדינות בארה"ב, בתיאום מפתיע. כשניסו להתחקות אחר אותם הורים מודאגים מהטרנדים האלימים בטיקטוק, אי אפשר היה להגיע אליהם.
בינתיים, אגב, פוליטיקאים אמריקאיים כבר התחילו להזדעזע מהטרנד החדש והמומצא, ולקרוא לסדר את טיקטוק.
והנה התברר באותו תחקיר, שהכל עבודה של חברת קמפיינים, שכתבה מכתבים של הורים פיקטיביים, והחדירה ככה ידיעות לתקשורת כאילו שיש בטיקטוק טרנד מזעזע של אתגר הסטירה למורה.
מי הזמין את הקמפיין? חברת מטא - פייסבוק. פייסבוק הפעילה קמפיין מרושע ושקרי כדי להשחיר את פרצופה של טיקטוק המתחרה. אגב, הטרנד הזה של להכות את המורה - הוא לא לגמרי המצאה. הוא קיים - פשוט בפייסבוק, לא בטיקטוק.
פייסבוק - מטא שוב מוכיחה שאין לה אלוהים. החברה שמבטיחה להילחם בשיח האלים - מפיצה טרנד אלים לכל עבר. החברה שמבטיחה לנו שהיא עושה הכל כדי למנוע פייק ניוז - מייצרת פייק ניוז בעצמה. תגובתה, אגב, היתה משהו בסגנון: "ככה עושים עסקים". הייתי ממליץ לכל מי שעושה עסקים עם החברה הזו להדפיס את המילים בגדול ולתלות מעל המחשב.
אירופה נותנת בראש
וזו עוד הוכחה למה צריך את "חוק השווקים הדיגיטליים" (Digital Markets Act) - החקיקה האירופאית החדשה שנועדה לרסן את כוחן של ענקיות ההיי-טק. מה זה אומר בפועל?
- וואטסאפ תיאלץ לפתוח את שעריה לסיגנל, לטלגרם ולסמסים. המשמעות: מי שרוצה יוכל לעזוב את וואטסאפ לטובת מתחרה, אבל עדיין להישאר בקשר עם אלה שנשארו מאחור. זו אחת הסיבות המרכזיות להיעדרה של תחרות בתחום.
- גוגל ופייסבוק יצטרכו לבקש מהמשתמשים אישור כדי להציג להם מודעות מותאמות אישית.
- אפל תיאלץ לאפשר פתיחה של חנויות אפליקציות מתחרות באייפון ובאייפד.
- חברות כמו ספוטיפיי או אפיק, יצרנית המשחק פורטנייט, יוכלו למצוא נתיבים לא לשלם לאפל עמלה של 30% כפי שקורה היום.
- גוגל תצטרך לאפשר למנועי חיפוש וספקי מיילים שאינם שלה לפעול על מכשירי אנדרואיד.
- אמזון לא תוכל לאסוף מידע על מוכרים בפלטפורמה שלהן כדי להתחרות בהם.
- ייתכן שגוגל ומטא יאלצו לשלם ליצרני חדשות.
בהמשך יגיע גם חוק השירות הדיגיטלי, שיקבע סוף סוף שגם כשאנחנו משתמשים בשירותים כמו גוגל או פייסבוק בחינם, זה לא אומר שאנחנו רק חומר הגלם של תעשיית תשומת הלב - אלא גם בני אדם שמקבלים שירות חיוני שאין בלתו. בין היתר, יחייב החוק את החברות הגדולות הללו להקים מוקדי שירות לקוחות מקומיים, בדיוק כמו החוק שאנחנו בנקסט בקשת 12 מקדמים יחד עם ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון לדמוקרטיה וח"כ אלינה יאלוב ברדץ מישראל ביתנו.
מי יגיע לקו הגמר ראשון? כרגע אירופה לפנינו ולא במפתיע. יש לה היסטוריה ארוכה של חקיקת פרטיות ואנטי ענקיות טכנולוגיה, בעיקר כשהן באות מעבר לאטלנטי. לשני החוקים צפויה דרך חתחתים - החל מהלובינג המאסיבי שכבר פועל, ועד ערעורים לערכאות משפטיות, זה עוד ייקח שנים. האמריקאים, אגב, למרות המינויים המבטיחים, קצת נתקעו מאחור. את החוק צריך לקיים, אבל נסו לדמיין עוד כמה שנים של ניצול חד סטרי הולך ומעמיק של הפלטפורמות הדיגיטליות. של יותר התמכרות, דכאון, דימוי גוף נמוך, פייק ניוז וקיטוב פוליטי בעולם ובישראל. קחו את הזמן חברים, הכל בסדר.