איך מצליחה בינה מלאכותית לפורר את החברה הישראלית? איך יכול להיות שמדינות ציר הרשע וארגוני הטרור, ולהבדיל גם ענקיות טכנולוגיה רב לאומיות, יכולות לעשות באמצעות AI ככל העולה על רוחן - ומדינות כמו ישראל נותרות חסרות אמצעים והגנה?
אלה בין הדברים שמבקר המדינה עומד לבדוק במסגרת הדו"ח שהוא מכין על מלחמת "חרבות ברזל": "כחלק מפעולות ביקורות המלחמה, אנחנו משלבים גם ביקורת על סיכוני ה-AI", אמר אתמול מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. "אנחנו בודקים בין היתר את התמודדות הממשלה עם מבצעי תודעה והשפעה, ואת הפעולות של האויב או של מדינות אחרות לייצר משבר פנים ישראלי באמצעות הפצת פייק ניוז של קבוצה אחת נגד השניה".
על מה אנחנו מדברים? על כמויות מטורפות של פוסטים וציוצים שמטריפים את דעתם של אזרחי ישראל, כאילו שהמציאות לא מטורפת מספיק.
ערעור על נאמנות הצבא, הטחת האשמות לא מבוססת, הפצת שמועות אגרסיבית ובעיקר נחלים של רעל פנים-ישראלי: הביוב שזורם בערוצי הרשת נשפך לתוך ארוחת השבת שלנו ומזהם את החברה הישראלית מכל עבר.
העובדה שגוף ממלכתי ו"כבד" כמו מבקר המדינה תופס את האיום הזה כמהותי שראוי להשקיע בו מאמצי חקירה וביקורת, היא מעין הכרה מדינתית מוצדקת מאין כמותה בכובדו של האיום הזה.
המבקר מתניהו מעלה לליגה לאומית את השאלות שאנחנו שואלים פה כבר לא חודשים, אלא שנים רבות: "אנחנו בוחנים מי הם הגורמים הרלוונטיים הפועלים בנושא בישראל. מה דרכי הפעולה שלהם? אלו כלים מצויים בידם? האם ישנו שיתוף פעולה ביניהם? האם ישנו גורם שתפקידו לתכלל ולהיות אחראי על ניטור ואכיפת איומי הביטחון הלאומי וערכי הדמוקרטיה ברשתות החברתיות?" התשובה לשאלה האחרונה, אגב, היא "לא" מהדהד.
ואולי החשוב מכל מגיע עכשיו: "נבדוק את הצורך באסדרת החקיקה להטלת האחריות על הרשתות החברתיות: בשונה ממדינות האיחוד האירופי בהן נחקק חוק השירותים הדיגיטליים, ה-DSA, האמון על האסדרה והטיפול בתוכן לא חוקי ברשת, מדינת ישראל לא נערכה עם המסגרת החקיקתית המתאימה להטלת אחריות על הרשתות החברתיות".
למה זה חשוב? כי הצורך בחוק כזה, שמטיל את האחריות החוקית על התכנים על הרשתות החברתיות שמתפרנסות מהם, הוא מדורה בוערת שמכלה את החברה הישראלית, את העיתונות ואת הדמוקרטיה שלה כבר יותר מעשור שנים.
האם חוק יפתור הכל? ממש, אבל ממש לא. אבל הוא התחלה הכרחית להתגוננות דמוקרטית ואישית של כל אחד מאיתנו בפני עריצות הרשתות החברתיות.
בלי פוליטיקה אי אפשר
אם מבקר המדינה מתכוון למלא את תפקידו עד תום, חובה עליו לבדוק לא רק את הגורמים מחוץ למדינת ישראל שמפעילים מבצעי תודעה רעילים על אזרחי ישראל. הסיפור הוא לא רק מי שמשתמש ב-AI. הסיפור הוא מי משסה את אזרחי ישראל באלה ומתחבא ברשת, כמו שהבין המבקר. וכאן לא מדובר רק בגורמי חוץ. יש ברוך השם גם גורמים פנים-ישראלים.
כשגלית דיסטל אטבריאן אמרה לפני חודשיים: "הייתי אחת מבערך מאה אנשים שגרמו למדינה להיחלש. יצרתי שסע, פילוג, מתח וחולשה - והחולשה הזו הובילה בהמון מובנים לטבח. אני אומרת לציבור הדמוקרטי-חילוני - חטאתי, אני מתנצלת" בראיון לערוץ 13 - על מבקר המדינה לבדוק מי הם אותם מאה אנשים, לאילו גופים שלטוניים הם מקושרים, איך פועלת מכונת השסע והפילוג וכיצד היא ממומנת.
ואם הוא מתכוון למלא את תפקידו עד תום - שיבדוק גם מדוע לא קודם בישראל חוק שמגביל את הרשתות החברתיות בעשור האחרון, על אף אין ספור קריאות ולחצים, דיונים והצעות, חוקים מקבילים במדינות אחרות הנחיצות הברורה שחש כל אזרח לקיומו של חוק כזה. האם היעדרו של החוק קשור לאינטרסים של אותם מאה האנשים שתיארה גלית דיסטל אטבריאן?
מבקר המדינה - לעיונך.
אוי ברצלונה
קוראים לה תערוכת הסלולר הגדולה בעולם, אבל מי שנקלע לשם יכול היה לחשוב שהתבלבל בתערוכה, ונפל על תערוכת בינה מלאכותית. האותיות הכי פופולריות על ביתני החברות - מהענקיות ועד סטארט-אפים בני יומם, לא היו קללות סלולריות בסגנון 5G או GSM, אלא שתי האותיות שבועטות עכשיו בכדור - A ו-I.
אנטנות סלולריות, שרתים משמימים או טלפונים צבעוניים - כולם עכשיו בינה מלאכותית. נשמע עולץ ואופטימי? רק על השלטים.
בעוד הבטחות הדור הבא, החמישי, של הסלולר מתקדמות די לאט (כי מה לעשות, רובנו די מרוצים ממה שכבר יש לנו), נראה שבינה מלאכותית עלולה לשדוד תקציבים ומשרות מהתעשייה הזאת. האנליסט מייק דאנו אבחן "דכאון שקט" בתעשייה. במקום שהקידמה הסלולרית תיצור משרות חדשות, רבים חוששים שהקידמה האחרת - בינה מלאכותית - תחולל מהפכת אוטומציה שתייתר רבות מהמשרות.
היו לא מעט גימיקים חמודים, כמו הטלפון המתקפל.
או הלפטופ עם המסך השקוף.
אבל הדבר שכולם צריכים להסתכל עליו הוא ה-Humane - מכשיר שמתחרה בשקט בשקט במכשירים הסלולריים, בלי מסך ועם הרבה בינה מלאכותית. כנראה שזכיתי להיות העיתונאי הראשון שניסה אותו בעברית, וגילה שהוא עובד פיקס.
אני די ספקטי שהמכשיר הזה ירשום הצלחה גדולה. אבל הוא סנונית ראשונה לאיך שבינה מלאכותית יכולה לערער את הבסיס הכי עמוק של תעשיות שלמות. ייקח חודש או שנתיים - בסוף זה יקרה.
השנה של המתקפלים
אז מכל החידושים, מה יתפוס? "אני מעריך ש-2024-2025 תהיה השנה של המתקפלים", אומר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון. "הונור ושיאומי יביאו מתקפלים חדשים וקלים, ואני מאמין שגם אפל תעשה מוב". ומה עם AI? "ה-AI ישלוט בסוף במכשירי הקצה", הוא מעריך. "סמסונג המנומנמת אמנם נכנסה ראשונה לנישה עם הגלקסי S24 ועשתה אותה לא רע. אבל גם שיאומי, לנובו וכל השאר יבואו אחריה".
ואם כבר חזרנו ל-AI, סיגל מאמין שקרוב נפגוש בינה מלאכותית כשנתקשר לשירות הלקוחות. שם היא תעזור לנציגי השירות לתת לנו שירות טוב יותר - או שתחליף אותם לגמרי ותיתן שירות במקומם. "זה עוד לא בשל לחלוטין, אבל זה נכנס חזק". מה יקרה לאנשים במשרות הללו היום? "אנשים לא רוצים לעבוד בשירות לקוחות", אומר סיגל. "אבל עד שלכל שאלה תהיה לבינה המלאכותית תשובה - עוד ייקח זמן".