שני בכירים מטיקטוק העולמית הסתובבו השבוע בישראל במסע התנצלויות, שכנועים והבטחות. אל מול ים התוכן האנטישמי, שגדול בכמה סדרי גודל מהתוכן שמצדד בישראל או סתם באמת שאנחנו מכירים - הם סיפרו כי מאז ה-7 באוקטובר זיהו והסירו כ-160 מיליון חשבונות פיקטיביים והבטיחו "לעשות הכל". הם אפילו ביקרו בבית הנשיא וביד ושם.
והאמת, אני מאמין להם. רק שהם לא הבעיה. בסוף טיקטוק היא חברה מסחרית שעובדת בגבולות המשחק כדי להרוויח כסף. הבעיה היא בגבולות המשחק. וגבולות המשחק כרגע עדיין - עדיין! - מאפשרים לטיקטוק, טוויטר (X), פייסבוק והשאר להרוויח מאות מיליארדים מתכנים - בלי להיות אחראיות על התוכן.
בישראל מדברים כבר שנים, אבל לא עושים כלום כדי לדרוש אחריות חוקית. מה עם העמדה לדין, קנסות כבדים, אחריות פלילית, אולי אפילו השעייה וגירוש של פלטפורמות שלא מצייתות? נשמע לכם דרקוני ופוגע בחופש הביטוי? נכון. ראינו לאן מוביל חופש ביטוי אבסולוטי, שמאפשר גם לקרוא לרצוח אתכם ואותי. אז כמו שאסור להכניס רעל לפחיות משקה ולמכור בחנות, גם כאן צריכים להיות גבולות משחק מינימליים. וכרגע טיקטוק והרשתות האחרות מנסות לקבוע אותם בעצמן, כי המחוקק שותק.
האמת? לחברי הכנסת די נוח שאנחנו מאשימים את הרשתות עצמן. בזמן הזה, הם עצמם מנצלים את הרשתות כדי להפיץ תעמולה, חלקה בגלוי - וחלקה המסוכן יותר במסווה.
שהעולם לא יעז להכחיש
שריל סנדברג הייתה במשך שנים רבות המספר 2 של מארק צוקרברג. היא זו שהפכה את פייסבוק מסטארט-אפ לאימפריה, ונחשבת למנהלת כשרונית מאוד וחדורת מטרה. אבל בהצלחתה, היא אחראית גם ללא מעט מהעוולות שפייסבוק ועולם הרשתות החברתיות בכלל מעולל לעולם.
המפגש הראשון שלנו לא היה טוב. היא ניסתה להתחמק מהשאלות שלי, אבל כשלא ויתרתי - היא ירתה בבטחון רצף ארוך של שקרים וטיוחים (מתוך הסרט הקרב על המוח).
אני לא יודע אם כשעזבה את פייסבוק היא לקחה איתה איזה חוב ארוך לאנושות, אולי רק בדמיון שלי. אבל השבוע היא עשתה דבר גדול למדינת ישראל ולעם היהודי: היא באה לישראל כדי לצלם סרט תיעודי בינלאומי על מקרי האונס והרצח שאירעו ב-7.10, שרבים בעולם מכחישים שהתרחשו בכלל.
את הרעיון הוביל מני אבירם מנכ"ל קסטינה, שאחראי גם לסרט הבינלאומי שתיעד את הטבח במסיבת הנובה. הסרט כולל קטעים קשים לצפייה, אבל עשה אימפקט בינלאומי גדול.
"הסרט שלנו על הנובה ומה שקורה איתו בעולם, הבהיר לנו שיש חשיבות וכוח בעשייה דוקומנטרית שפניה אל מחוץ לישראל על המצב העדיין-בלתי-נתפס שמדינת ישראל וכולנו מצאנו את עצמנו בו מאז ה-7 באוקטובר. לנסות לשכנע את הלא משוכנעים", כותב אבירם. "כך נולד הרעיון לעשות סרט על האלימות המינית של החמאס. חשבנו מי הדמות האמריקאית שיכולה להוביל סרט כזה. בהתחלה היתה מחשבה על נשים מפורסמות מעולם הבידור באמריקה, כולן רצו לקחת חלק, אבל אז עלה השם שריל סנדברג. כבר חודשים היא נושאת הדגל בנושא, נאבקת מעל כל במה אפשרית למען הנשים שכבר לא יכולות לספר את סיפורן, אבל לא העלינו בדמיוננו שזה יקרה".
"טום ניידז, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, וגם דניס רוס, שלחו לה מיילים עלינו ועל הסרט. היא ענתה. עשינו שיחת טלפון ראשונה, ותוך חמש דקות היא אמרה לי שהיא בפנים. זה היה ב-4 בינואר. אתמול, ה-6 בפברואר, סיימנו ארבעה ימי צילום מאוד אינטנסיביים. ימים ארוכים של ראיונות, נסיעה לדרום והרבה שברון לב ובכי.
בשבילי זה היה בית ספר. שריל היתה מקצוענית בצורה מעוררת השתאות, נטולת כל גינונים. היא באה לעבוד קשה והיתה מפוקסת מטרה. המטרה היא אחת: שהעולם לא יעז להכחיש. שאנשים ישמעו ויראו מה קרה פה ויאמינו. שהסיפור של הנשים במסיבה ובעוטף שסיימו את חייהן בצורה הכי מזעזעת שיש יישמע".
הסרט ייקרא Screams Before Silence, "הצרחות שלפני הדממה". ואפשר רק לקוות שהאישה שמבינה יותר מכולם איך להעביר מסר ולשכנע כמה שיותר אנשים בכל פינה בעולם, תצליח לרתום את היכולות שלה להפצת המסר הכל כך חשוב הזה, שכולנו עוד לא מצאנו דרך לשכנע את העולם באמיתותו.
סוף סוף נהיה מעניין
לא התחברתם עד היום לבינה מלאכותית? אני מבין אתכם. לא בטוח שהיא ניסתה להתחבר אליכם. אבל עכשיו זה משתנה.
דיברנו כאן על הבינה שעומדת לגעת בחיים ובמידע שלנו דרך אופיס של מיקרוסופט. עכשיו גם גוגל לוקחת את התוכנות הכי גאוניות בעולם - ומגישה אותן לתוך החיים שלנו.
בארד, הבינה המלאכותית של גוגל, שנקרא מעכשיו ג'מיני Gemini, זמין החל מהשבוע הבא באנגלית באפליקציית אנדרואיד ובהמשך גם באפל. האח הגדול שלו, Gemini Advanced, אמור להיות חכם במיוחד ויעלה גם 20 דולר בחודש.
אבל זו רק ההקדמה: בקרוב יוכלו מנויי הפרימיום של גוגל להשתמש ביכולות הבינה המלאכותית על גבי המידע הפרטי שלהם שנמצא בג'ימייל, בגוגל דוקס, סליידס ושאר האפליקציות של גוגל. אני עומד לנסות, אדווח מהשטח.
דונט פאניק
חמוש במשקפיים מסתירי-לחיים וחליפה גדולה ממידותיו, עלה ביל גייטס על במת תערוכת קומדקס ב-1990 והכריז על מהפכת "המידע בקצות אצבעותיך". הכוכבות אז היו מילים בריח נפתלין כמו "מסד נתונים" "מולטימדיה". גם ביל עוד לא ידע להגיד אז "לגלוש", "אינטרנט" או "סמארטפון".
המחליף של המחליף שלו, סאטיה נאדלה, קורא לזה היום "מומחיות בקצות אצבעותיך". מה זה אומר? שגם אם אתה לא מומחה למשהו - אתה יכול להיות מומחה לכל דבר כשיש לך AI בקצות האצבעות.
ואנחנו מוזמנים להתלהב, אבל לא להיבהל. "GPT לא שינה את העולם כל כך הרבה כמו שחשבו. אנשים נבהלו בהתחלה, ואז הם גילו שהשינוי לא כל כך גדול". הדובר: סאם אלטמן, מנכ"ל OpenAI והאיש שעומד מאחורי ChatGPT ומאחורי זינוק הבינה המלאכותית לחיינו.
האם הוא באמת חושב שהמוצר לא עד כדי כך מהותי? שהתחום לא משנה חיים? יכול להיות. יכול להיות גם שמקופל פה אינטרס אחר, שגם עליו הוא דיבר בראיון לאקונומיסט בדאבוס "אנחנו עומדים להשיק בינה מלאכותית כללית - AGI - יותר מהר ממה שאתם חושבים. אנשים יבהלו לשבועיים, ואז הם יגלו שהכל חוזר למקומו".
אותה "בינה מלאכותית כללית" היא חכמה, עצמאית וגמישה מחשבתית כמו בני אדם.
אלטמן חושב שזה לא מבהיל. אותו אולי זה לא מבהיל. אנחנו צריכים לחשוב בעצמנו מה זה אומר, ואיך כדאי להיזהר מזה. וכשאני אומר אנחנו, אני מצביע שוב אל אותם האנשים שיושבים על הידיים גם כשסכנות הטכנולוגיה מתפוצצות להם בפרצוף: המחוקקים.