בארה"ב עומדים לחסום את טיקטוק. בכנסת תהו השבוע: אולי גם בישראל? ומה סין מצליחה להוציא מהטלפון האישי של השר בן גביר? בנתיים בניו יורק סוף סוף הבינו איך להגן על צעירים מפני הרשתות החברתיות ובישראל רוצים לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט עד 75 דולר - וזה יפגע בכולנו
לדיון על טיקטוק, האיומים והסכנות, בוועדת הטכנולוגיה בכנסת השבוע הגיעו כמה מהמומחים הכי חשובים בישראל, ובהם אנשי המועצה לבטחון לאומי, רשות הסייבר ורשות הפרטיות. נציגת טיקטוק הגיעה גם היא, וקומץ ח"כיות: היו"ר אורית פרקש הכהן ושלי טל מירון מיש עתיד.
אבל מה, אף אחד מהם לא באמת הבין ללב הטיקטוקרים. כולם, כולל אני, פשוט לא בגיל הנכון. צריך היה להביא כמה חיילים וחיילות בסדיר כדי להבין מה זה טיקטוק בשבילם.
ניסיתי להסביר להם: זו לא רשת חברתית. זו טכנולוגיה מדהימה לאיתור הסרטון הכי מעניין וממכר עבורך בכל רגע בחיים. המדיה הכי משפיעה על הצעירים. מדיניות העריכה? מי יודע. אלגוריתם סודי. ערבוב של מיניות, הסתה, אקטואליה, רגש, אנושיות, אלימות, שקרים, השראה, אינטרסים סיניים. מעקב אחר המשתמשים. לא באמת גילו לנו (כאן ניתן לצפות בדיון המלא).
ניסויים שעשו בארה"ב הראו איך התכנים האנטי-ישראלים מועדפים על פני הישראלים, והתכנים שסינים מנסים להכחיד, כמו ההפגנות נגד המשטר בכיכר טיאננמן, מועלמים כמעט לגמרי. בדיון בכנסת הזכרתי את החוק האמריקאי החדש, שייאלץ את טיקטוק לצאת מארה"ב אלא אם השליטה בה תועבר לחברה אמריקאית. את העובדה שכל עובדי הממשלה בארה"ב, ובטח שעובדי ביטחון, קצינים וחיילים, חייבים להסיר את טיקטוק מהמכשירים מחשש שהיא מרגלת אחריהם.
"ל-22 משרדי ממשלה ושרים יש חשבון טיקטוק, כולל השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר", התרעמה היו"ר פרקש הכהן. "איך זה יכול להיות", שאלה את נציג המשרד. "זה על המכשיר הפרטי שלו", התגונן הנציג הנכלם. וואלה, עכשיו אנחנו רגועים. האם האפליקציה אוספת מידע פרטי של השר לבטחון לאומי ושולחת לסין? האמריקאים, וכמוהם מדינות רבות בעולם, מניחים שכן. אם נראה לכם שזה יעניין את השר בן גביר, מוזמנים לתייג אותו בין מסיבה לחגיגה ונבדוק יחד.
בשורה התחתונה, נראה שיש חברי הכנסת שמבינים שהבעיה מתחילה במקום שבו אנחנו לא יודעים איך פועל האלגוריתם של טיקטוק, שמשפיע על דעתם ומוחם ורגשותיהם של כל כך הרבה ישראלים, בעיקר צעירים. אולי צריך לדרוש שכל המידע על ישראלים יישאר בשרתים בתחומי מדינת ישראל. אולי לחוקק שעובדי מדינה, ובוודאי שרים, אנשי ביטחון ותפקידים רגישים, לא יוכלו להתקין אותו על המכשירים. אולי לתבוע שקיפות. בינתיים אתם מוזמנים להיכנס ולראות בעצמכם ששרים, שרות, חיילי צה"ל, קציניו וקצינותיו, עושים שם מה שבא להם.
ניו יורק גילתה את מקור הרשע
סוף סוף הם קלטו, המבוגרים.
הבינו ששורש הבעיה הוא לא הסמארטפון, ולא האינטרנט, ולא הרשתות החברתיות. נזקי הרשתות החברתיות הם תופעת לוואי, תוצאה לא מתוכננת של מקור הרשע ומנוע הכסף האמיתי: האלגוריתם של הוויראליות.
ילדים (ומבוגרים) נכנסים לטיקטוק, פייסבוק, X (טוויטר) והאחרות כדי להתעדכן ולדבר עם חברים. במקום זה, הפיד דוחף להם אלימות, מיניות, שקרים, שנאה, גזענות. והכי גרוע, הוא גורם להם להתמכר ופוגע בבריאותם הנפשית. הנזקים, ובראשם דיכאון ואובדנות, מוכחים כבר מזמן מעל לכל ספק לדברי מומחים רבים, ובהם האחראי על בריאות הציבור בארה"ב, ויווק מארת'י. כולה שורות קוד תמימות? ממש לא.
האלגוריתמים הרי מזהים את חוש הטעם האישי של כל אחד, את החולשות והפחדים. ואז אוספים את כל החומרים מהרשת, הטובים והרעים, ורוקחים מזה בקפידה את החומרים שמדליקים אותך, מדביקים אותך, שורפים לך את הפיוז. את הצ'יפס המטוגן מדי והמלוח מדי שגם אתה לא יכול להפסיק לזלול, אפילו אם שורף לך בפה מרוב מלח וגועל.
"הילדים במיוחד פגיעים לאלגוריתמים האלה, שמספקים להם טפטוף בלתי פוסק של דופמין עם כל פיסת מדיה", נטען בהצעת החוק, שהוגשה על ידי פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית. "הילדים פגיעים במיוחד בגלל שיכולתם לשלוט בדחפים נמוכה יותר, ולכן הם מתקשים להימנע מהתוצאות השליליות". כל מילה. אולי חוץ מ"ילדים". אני מכיר מספיק מבוגרים שעונים לקריטריון. כולל כותב שורות אלה, שבזבז השבוע 5 שעות מיותרות בצפייה בקטעי ציד והרג מתוך סרטי טבע. אריה קופץ על ג'ירפה, יגואר קורע תנין, ועוד ועוד עד אחת בבוקר. ים אדרנלין, ים טמטום (שלי).
פגיעה בחופש הביטוי?
אז אחרי שהמבוגרים הצליחו להבין את הבעיה, הם יוצאים למלחמה הנכונה: בימים אלה עובר בניו יורק חוק שאמור לאסור על רשתות חברתיות להציג לקטינים תכנים שנבחרו על ידי האלגוריתם. זה כמו לחזור לפייסבוק של לפני עשור וחצי: קטין יראה רק תכנים מהחברים שלו שיופיעו בסדר כרונולוגי. כל מה שנדחף לנו פתאום - משפיענית מקללת, פוליטיקאי מתסיס, מותג אופנה סקסיסטי, סרטון עם אלימות בקניון - דברים שלא ביקשת אבל מסודרים לפי החלטות האלגוריתם המניפולטיבי ומושכים אותך פנימה - כל אלה פשוט יאסרו בחוק.
בקיצור, אינסטגרם וטיקטוק - חברים כן, מניפולציה לא. מה עוד ייאסר? אסור לפלטפורמות למכור מידע של הקטינים לצד שלישי, ואסור להקפיץ התראות בין חצות לשש בבוקר ללא אישור הורים.
יש מתנגדים לחוק הזה, שנתלים על טענת חופש הביטוי. אני מודה שזה לא מרשים אותי במיוחד.
אנחנו בתקופה מוזרה: הדמוקרטיה, ההיגיון הבריא, היציבות הנפשית - כולם נתונים תחת מתקפה שמגיעה דווקא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הליברלית: חופש ביטוי, קידמה וקפיטליזם. האם הגיוני ש-X, אינסטגרם וטיקטוק יוכלו לפתח בחופשיות טכנולוגיה שבשם הרצון לעשות כסף יעניקו חופש ביטוי אקסטרימי לכולם ויסבו נזק לבריאות הנפשית, לחברה ולדמוקרטיה? כדי לשמור על עצמנו, נצטרך להקריב קצת מהחופש המוחלט, ולהרחיב את הרעיון של דמוקרטיה מתגוננת.
יש בעיות בחוק. וידוא זהותם וגילם של המשתמשים ושל הוריהם, למשל. מתנגדי החוק, שבמקרה או לא מחוברים לגוגל ולמטא, מזהירים שמשתמשים יתקשו להגיע לתכנים שמועילים להם, כמו במקרה של הומואים ולסביות או נשים בהריון, ושאם האלגוריתם יפסיק לקבוע מה הצעירים רואים, הוא גם לא יוכל לסנן עבורם אלימות ותכנים בעייתיים.
למקרא הטיעונים האלה דחפתי אצבע לגרון. עשו לי טובה. האלגוריתמים שלכם הם אלה שמקדמים את התכנים הבעייתיים. לא רואה למה שלא תמשיכו לסנן גם בלי להתערב בבחירה ובסידור, ואת העיקר שכחתם: בלי להתערב בתוכן, הוא יהיה הרבה פחות ממכר, והרבה פחות רווחי. כינורות בבקשה.
ברור לכולם שהדרך עוד ארוכה. יהיו קשיים חוקיים וטכניים, שלא לדבר על ערעורים. אבל בפעם הראשונה אני מרגיש שגם המחוקקים המבוגרים הצליחו לשים את האצבע על הבעיה האמיתית, ולדמיין את העולם בלעדיה. וזו נקודת התחלה מצוינת שגם אנחנו צריכים לאמץ.
נקודת אור
אתם בוודאי מכירים את לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, שמייצגת את האינטרסים של הציבור בדיוני הוועדות בכנסת. נעצרתם בחריקת בלמים על המשפט הזה? בצדק. כי בשביל לייצג את האינטרסים של הציבור יש 120 חברי כנסת, לא? אז לא, ממש לא. עקבו אחריה ותראו כמה גדול הפער. לפעמים מטמטום, לפעמים מעורמה.
בימים אלה האוצר והכנסת מחפשים מאיפה להביא כסף לגירעון העצום שיצרה המלחמה. אחד הכיוונים הוא לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות חו"ל של עד 75 דולר. פעם הייתי בעד ביטול הפטור. כי מי רוכש אונליין? אלה שנגישים יותר לדיגיטל, כלומר השכבות המבוססות יותר. לא הבנתי למה צריך לתת להן פטור על רכישות בחו"ל לעומת חנויות בישראל, שמחויבות במע"מ ולכן נאלצות לגבות יותר? אם כבר, אז הפוך.
לינור בדקה וגילתה שטעיתי. הפטור הזה משרת גם הרבה חרדים וערבים, כלומר - גם את השכבות הנמוכות. וכך הוא הופך כלי לעידוד תחרות, בעיקר כשבישראל יש כל כך מעט תחרות בכל כך הרבה תחומים, והמחירים כאן מטורפים. שיניתי את דעתי - לא רק שהפטור ראוי, אלא שכשהאוצר לא מנסה אפילו להתמודד עם יוקר המחיה ולתקן את העדר התחרות, חובה להגדיל את הפטור ולפחות לאפשר לנו להחלץ מהעדר התחרות ולכפות על רשתות גדולות להוריד מחירים. בהלבשה והנעלה, למשל. ואם השתכנעתם, מוזמנים להצטרף אלי ולתרום כמה שקלים ללובי 99. אלה שקלים שמייצגים את האינטרס שלנו פי כמה וכמה יותר טוב מאשר המיליארדים שכל כך הרבה ח"כים שותים מאיתנו כדי לעשות כלום, וזה במקרה הטוב.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן
