1. הלקח הלא נכון
"היינו נחמדים במשך שנתיים, אבל עכשיו זו מלחמה". זה לא מיליציה איראנית, זה אילון מאסק, שתבע השבוע חברות שלא מוכנות לפרסם אצלו בטוויטר - X. נשמע קצת מוכר?
מאסק ששינה את הכללים כשהשתלט על טוויטר לפני שנתיים. הוא הסיר כמעט לחלוטין את המגבלות על חופש הביטוי: גזענות, הסתה, אנטישמיות, אלימות, פייקים. אלה חוגגים עכשיו. הוא מפרסם כאלה בעצמו ל-200 מיליון עוקביו, כפי שהראינו כאן בשבוע שעבר. הרבה חברות מסחריות גילו שלפרסם מודעה לסכין הגילוח ליד פוסט של איזה ניאו נאצי - לא זורם להן. לא עניין של ערכים גבוהים - זה פשוט לא כלכלי. זה פוגע במותג ולא מעודד מכירות, אז רבות הפסיקו לפרסם ב-X, והכנסותיה ירדו בעשרות אחוזים. מאז שנרכשה על ידיו, איבדה החברה מאות רבות של מיליוני דולרים.
רק שמאסק למד את הלקח הלא נכון. במקום לחזור ולהגביל תכנים אלימים ולא ראויים, הוא הבטיח לחברות שהפרסומות שלהן לא יופיעו ליד פוסטים כאלה. לא עזר. מה עוזר למצוא פינה נקייה בתוך דיר חזירים מצחין?
"אנשים נפגעים כששוק הרעיונות מתכווץ", הזהירה המנכ"לית המודאגת של X, לינדה יקרינו, בפוסט מרגש למשתמשיה. לא יקירתי יקרינו. אנשים נפגעים כשמסיתים להרוג אותם כי הם יהודים, כמו שקורה ברשת שלכם בלי סוף.
אז זה אחד המקרים הנדירים שבהם הכסף, ההיגיון והמוסר דווקא כן עובדים ביחד. מפרסמים רוצים בעיקר המון מכירות, אבל גם טיפ טיפה גם ערכים: יושרה, מקצוענות, הוגנות. לפחות מראית עין של ערכים.
לפני חצי שנה ישב מאסק הזחוח באיזה פאנל ואמר למפרסמים שנטשו אותו - לכו להז - הבנתם. הם אמרו לו אותו דבר בחזרה, אבל לא במלים, אלא במעשים ובכיס. שלו. מסתבר שלא כל אחד, חכם ככל שיהיה, ראוי לשלוט בכלי תקשורת מרכזי כל כך.
2. השתכפלתי
אם הייתי לידכם עכשיו - מה הייתם אומרים לי? הייתם רוצים לשאול אותי משהו?
אז אני רוצה שתכירו את הכפיל שלי. מה שאני יודע גם הוא יודע (וכנראה הרבה יותר), הוא מדבר בסגנון שלי, ומחכה לשאלות ולשיחה איתכם.
מה אפשר לעשות איתי? לבקש עצות ("מה לעשות כדי שהבינה המלאכותית לא תסכן את הפרנסה שלי?"), טיפים והדרכות ("איך לשדר מאייפון לטלוויזיה חכמה של LG?") או סתם לפטפט איתי על מה שמעניין אתכם.
ניסן ירון מחברת אינפריס שהקים אותי, שאל לא מעט שאלות בדרך. הוא ביקש שאכתוב דוגמאות לדיאלוגים שבטח יקרו. "תנסה לנסח כללים שלפיהם אתה עונה", הוא ביקש. "על איזו נימה אתה שומר, אילו דברים אתה מזכיר, על מה אתה לא עונה. תנסה לאפיין קוד אתי ברשימת ׳עשה ואל תעשה׳".
אינפריס מפתחת את humains.com, שהיא פלטפורמה ליצירה, ניהול ובקרה של כפילים כאלה. הם קוראים לזה "עובדים אוטונומיים פרואקטיביים", שמפותחים עבור תאגידים גדולים כמו חברות רכב ואנרגיה. ביקשתי שהכפיל שלי ישמור על ענייניות, יהיה מועיל, נגיש וקל להבנה, לא ימליץ על מוצרים ספציפיים (אני יודע על מה הוא יבחר ללכת?). אפילו שלחתי לניסן הקלטה שלמה של הרצאה שלי כדי לקלוט את הסגנון.
מה שאני צריך עכשיו זה פידבקים. אה, וזה לא אני. אני לא יודע מה סיפרתם לי, ואני לא לוקח אחריות על שום טעות. אבל אם זה מצליח, שמחתי לעזור.
3. לך הביתה ילד
עולם הטכנולוגיה נראה לפעמים מבחוץ כגמיש ופתוח לשינויים. יש לך רעיון למוצר חדש? תביא צוות, גייס כסף, תעבוד קשה, תשנה את העולם ותתעשר על הדרך. אבל אז תגלה שאחד המכשולים הכי גדולים שיעמדו בפניך הם אנשים שהצליחו לפניך, והקימו חברות ענק ששולטות בעולם הטכנולוגיה. ואלה יעשו הכל כדי לדפוק אותך בדרך.
זה בדיוק מה שעשתה גוגל, שהצליחה והקימה מנוע חיפוש שכבש את העולם. אחרי שהשיגה את המעמד ביושר, היא עברה על החוק כדי לבצר ולחזק אותו. וזה אומר - לבלום, להאט ולהשמיד מתחרים. הרי אם יש לך רעיון למנוע חיפוש חדש לאינטרנט, כמעט לא משנה עד כמה הוא גאוני, הסיכוי שלך לגייס בשבילו כסף שואף לאפס. כל משקיע יגיד לך - נראה לך שתנצח את אול-מייטי גוגל? וככה התחרות מתחסלת בכל תחום שיש ענק גדול שהשתלט עליו, ואיתה נרמסות החדשנות, ההזדמנות וההוגנות.
ולכן כל כך חשובה ההרשעה שספגה גוגל השבוע מבית המשפט בארה"ב. גוגל שילמה במשך שנים עשרות מיליארדי דולרים לחברות כמו אפל וסמסונג, כדי שיהפכו את מנוע החיפוש שלה לבחירה האוטומטית של הסמארטפונים שלהן - ולא ישאיר דלת פתוחה לאף אחד אחר. זו לא רק גוגל. כל הענקיות מתנהגות ככה. אמזון, מטא, אפל - נגד כולן מתנהלים הליכים משפטיים בגלל אותן סיבות.
4. זו השיטה
זה לא במקרה שענף הטכנולוגיה נשלט על ידי מעט חברות עם כל כך הרבה כוח. הנה קומץ מהסיבות הברורות:
יתרון לגודל: ככל שהחברות גדלות, הן יכולות להיות יעילות יותר ולהוריד מחירים. באינטרנט, אם אתה זריז וטוב, זה יקרה מהר. דוגמה: לאמזון תשתית לוגיסטית עצומה שמאפשרת לה להציע זמני משלוח מהירים יותר ומחירים נמוכים יותר מרבים ממתחרותיה. היא מנצלת את המידע שהיא אוספת מהסוחרים שלה בשוק כדי להתחרות בהם בעצמה בלא מעט מוצרים ולנצח.
קניין רוחני: רישום פטנטים נועד במקור לתמרץ חדשנות וחידושים, אבל הוא משמש באותה מידה גם כדי לבלום את ההתקדמות הטכנולוגית. בין היתר בעזרת תביעות ועלויות רישום גבוהות.
דוגמה: גוגל רשמה יותר מ-60 אלף פטנטים, רבים מהם קשורים לחיפוש, וזה נותן לה יתרון עצום על המתחרים ויכולת לחסום אותם.
אפקט הרשת: הערך של מוצר או שירות עולה ככל שיותר אנשים משתמשים בו.
דוגמה: מערכת ההפעלה iOS של אפל היא בעלת ערך רב יותר לצרכנים, מכיוון שיש רשת גדולה של אפליקציות ואביזרים זמינים עבורה, וכולם מתקשרים נפלא - אבל רק בין מוצרי אפל. מצד אחד, חברות ענק יכולות להוריד מחירים לצרכנים. להשקיע יותר במחקר ופיתוח וליצור מוצרים ושירותים חדשים שמיטיבים עם הצרכנים. מצד שני, חברות ענק מנצלות לרעה את כוח השוק שלהן, מדכאות מתחרים בדרכים לא חוקיות, משתלטות על שווקים נוספים ומקשות על מתחרים חדשים להיכנס לשוק.
5. ורק התחלנו
כל זה נכון שבעתיים בבינה מלאכותית.
יתרון לגודל: האיכות של בינה מלאכותית תלויה בגודל הדאטא ובכוח המחשוב, ושניהם תלויים לפני הכל בכמות הכסף שיש לך. קניין רוחני: המודל שבנית הוא הרכיב השלישי שמבדיל בין חברות בינה מלאכותית. אבל אלו צריכות גם נתונים להתאמן עליהן, וגם כאן יש לחברות החזקות יתרון ביכולת לשלם תמורתם. אפקט הרשת: אם המודל שבנית מצליח, הוא יעזור לך להשתלט על עוד סגמנטים בשוק. ChatGPT מתעסק גם בציור, ובקול, ובפענוח תמונה, וביצירת וידיאו, ורק התחלנו. וזה לפני שדיברנו על עניינים מסחריים ״רגילים״ כמו עלות השיווק ובסיס הלקוחות.
כל אלה כבר יוצרים חסמי כניסה לשוק בפני מתחרים קטנים יותר. בימים האחרונים התמוססה Character.AI של היזם היהודי נועם שזיר, שנחשבה להצלחה גדולה, ועכשיו נבלעה לתוך גוגל. דמיינו מה הולך לקרות כשהענקיות האלה יצליחו במאמציהן להתרחב לתוך בנקאות ופיננסים, רפואה, מסחר, חינוך, תעשייה. עם בינה מלאכותית, יהפכו כמה חברות למפלצות שאי אפשר להתמודד איתן בשום דרך. זה מה שמדגים את החשיבות של הפיקוח הממשלתי.
השבוע נכנס לתוקף החוק של האיחוד האירופי שמפקח על חברות הבינה המלאכותית. איך הוא עושה זאת? בתמצית, הוא מפרק את סוגי הבינה המלאכותית לארבע רמות סיכון. מסיכון זעום (כמו מערכות סינון ספאם), סיכון בינוני (ChatGPT ומערכות ג׳ינרוט וידיאו וקול), סיכון גבוה (מערכות שעוסקות בפיננסים, בריאות, תעסוקה ואכיפת חוק) וסיכון בלתי נסבל (כמו מערכות דירוג חברתי).
הפיקוח עליהן כולל הרבה דרישות שקיפות, וקנסות גבוהים במיוחד. בזה, מנסה אירופה לאזן בין הצורך להגן על אזרחים ועל הדמוקרטיה מפני נזקי הבינה המלאכותית, אבל לא בטוח שהיא מצליחה לשמור את אירופה כאזור מעודד מספיק לפיתוח בינה מלאכותית בתחומיו, מה שעלול להשאיר אותה מאחור בתחרות. אבל אם תשאלו אותי איפה עדיף להיות אזרח בעשורים הבאים, התשובה כרגע תהיה - במדינה שמבינה את הסיכונים וההזדמנויות של הטכנולוגיות החדשות ופועלת במהירות, אפילו אם היא עושה טעויות בדרך. וכאן אירופה עושה בית ספר לכולנו.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן